ניסוח, עדכון
עדכון
שורה 7: שורה 7:
ביום [[י"ט כסלו - חג הגאולה]] של [[אדמו"ר הזקן]] נהוג בכמה קהילות חב"דיות לאכול "שווארצע קאשע". מנהג זה מוזכר בספר השיחות של אדמו"ר הריי"צ{{הערה|ספר השיחות תרח"צ עמ' 250.}}. הרבי הזכיר את המנהג בשיחה "כהמנהג משנים קדמוניות שבי"ט כסלו היו אוכלים "גריקענע קאַשע" (דייסת כוסמת)"{{הערה|בתורת מנחם - התוועדויות תשי"ח, חלק כא, עמ' 240.}}.
ביום [[י"ט כסלו - חג הגאולה]] של [[אדמו"ר הזקן]] נהוג בכמה קהילות חב"דיות לאכול "שווארצע קאשע". מנהג זה מוזכר בספר השיחות של אדמו"ר הריי"צ{{הערה|ספר השיחות תרח"צ עמ' 250.}}. הרבי הזכיר את המנהג בשיחה "כהמנהג משנים קדמוניות שבי"ט כסלו היו אוכלים "גריקענע קאַשע" (דייסת כוסמת)"{{הערה|בתורת מנחם - התוועדויות תשי"ח, חלק כא, עמ' 240.}}.


יש אומרים שאדמו"ר הזקן אכל מאכל זה בהיותו במאסר, וכזֵכר לכך אוכלים קאשע בי"ט כסלו{{הערה|אך במקורות הנ"ל לא נזכר טעם המנהג (ע"פ "הלכות ומנהגי חב"ד", י"ט כסלו.) וראה בספר "זכרונותיי" להרב ששונקין, עמ' 276, הסיפור על אדה"ז ומאכל הקאשע בבית חותנו, ואולי גם זו סיבה לאכילת הקאשע בי"ט כסלו.}}.
בישיבה בליובאוויטש נהגו להגיש בהתוועדות י"ט כסלו "שווארצע קאשע"<ref>זכרונות הרב יהודה חיטריק. רשימות דברים (מהדורה חדשה) עמ' 362.</ref>.
 
יש אומרים שאדמו"ר הזקן אכל מאכל זה בהיותו במאסר, וכזֵכר לכך אוכלים קאשע בי"ט כסלו{{הערה|אך במקורות הנ"ל לא נזכר טעם המנהג (ע"פ "הלכות ומנהגי חב"ד", י"ט כסלו.) וראה בספר "זכרונותיי" להרב ששונקין, עמ' 276, הסיפור על אדה"ז ומאכל הקאשע בבית חותנו, ואולי גם זו סיבה לאכילת הקאשע בי"ט כסלו. וראו בספר " ילקוט הלכות וטעמי המנהגים - חב"ד", חלק ג, להרב ראובן שמלה, עמ' לא ואילך, מספר טעמים לאכילת קאשע בי"ט כסלו וביניהם שאדמו"ר הזקן אכל מאכל זה בהיות במאסר, וכן בגלל הסיפור שאכל מאכל זה בבית חותנו ועוד טעמים.}}.


==בשבת שירה==
==בשבת שירה==