![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
משגיח כשרות – הבדלי גרסאות
מנחם מענדל.ק (שיחה | תרומות) |
מנחם מענדל.ק (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[אתרוג קלבריה#הוראות הרבי בהשגחת האתרוגים|הוראות הרבי בהשגחת האתרוגים]]}}בראשית שנות היו"דים התעורר חשד אצל רבנים וחסידים לגבי כשרותם של אתרוגי קלבריה שב[[איטליה]]. זאת בעקבות שינוי במראה הפירות, שהחלו להגיע בריאים וגדולים מדי, מה שהעלה חשש לגידול בשיטת ה[[אתרוג מורכב|הרכבה]] האסורה הלכתית. החששות הובאו לידיעת [[הרבי]], בין היתר על ידי הרב [[מרדכי פרלוב]] והרב [[שניאור זלמן גרליק]]. בעקבות זאת, הורה הרבי לר' [[ישראל ג'יקובסון]] לנסוע למקום ולחקור. ר' ישראל אכן אימת את החששות, ובעקבות הדיווח הורה הרבי כי מעתה ואילך יילקחו אתרוגים רק ממטעים אשר יוכשרו וייבדקו ביסודיות על ידי רבני המקום – ובכך הונח היסוד למושג "משגיח לאתרוגים". | {{ערך מורחב|ערך=[[אתרוג קלבריה#הוראות הרבי בהשגחת האתרוגים|הוראות הרבי בהשגחת האתרוגים]]}}בראשית שנות היו"דים התעורר חשד אצל רבנים וחסידים לגבי כשרותם של אתרוגי קלבריה שב[[איטליה]]. זאת בעקבות שינוי במראה הפירות, שהחלו להגיע בריאים וגדולים מדי, מה שהעלה חשש לגידול בשיטת ה[[אתרוג מורכב|הרכבה]] האסורה הלכתית. החששות הובאו לידיעת [[הרבי]], בין היתר על ידי הרב [[מרדכי פרלוב]] והרב [[שניאור זלמן גרליק]]. בעקבות זאת, הורה הרבי לר' [[ישראל ג'יקובסון]] לנסוע למקום ולחקור. ר' ישראל אכן אימת את החששות, ובעקבות הדיווח הורה הרבי כי מעתה ואילך יילקחו אתרוגים רק ממטעים אשר יוכשרו וייבדקו ביסודיות על ידי רבני המקום – ובכך הונח היסוד למושג "משגיח לאתרוגים". | ||
הרבי הורה מספר הוראות להשגחה על אתרוגים: א. תמיד יהיו ב' משגיחים משעת קטיפת האתרוגים ועד לסיום התהליך. ב.המשגיחים ישגיחו שכל האתרוגים מגיעים מהעצים שנבדקו. | הרבי הורה מספר הוראות להשגחה על אתרוגים: א. תמיד יהיו ב' משגיחים משעת קטיפת האתרוגים ועד לסיום התהליך. ב.המשגיחים ישגיחו שכל האתרוגים מגיעים מהעצים שנבדקו{{הערה|[https://chabad.info/ad-post/1256856/ איך נזהרים מאתרוג מורכב] {{אינפו}}}}. | ||
גרסה מ־21:05, 24 בנובמבר 2025
משגיח כשרות הינו רב הבקיא בהלכות כשרות הנדרשות וממונה על כשרות המאכלים (בדרך כלל) מטעם גוף כשרות גדול.
מקור הלכתי
משגיח כשרות נסמך על הכלל ההלכתי הקובע שעד אחד נאמן באיסורין לפיו כל יהודי יכול לקבוע על מאכל שכשר וניתן יהיה לסמוך על דבריו.
במקרים מסויימים חז"ל קבעו שלא ניתן לסמוך על אנשים מסויימים: עם הארץ לא ניתן לסמוך על דבריו שהפריש תרומות ומעשרות ופירותיו נקראים דמאי (ספק אם עושרו), ובמקרים אלו נדרש לעשר מספק ללא ברכה.
משגיח לאתרוגים
| ערך מורחב – הוראות הרבי בהשגחת האתרוגים |
בראשית שנות היו"דים התעורר חשד אצל רבנים וחסידים לגבי כשרותם של אתרוגי קלבריה שבאיטליה. זאת בעקבות שינוי במראה הפירות, שהחלו להגיע בריאים וגדולים מדי, מה שהעלה חשש לגידול בשיטת ההרכבה האסורה הלכתית. החששות הובאו לידיעת הרבי, בין היתר על ידי הרב מרדכי פרלוב והרב שניאור זלמן גרליק. בעקבות זאת, הורה הרבי לר' ישראל ג'יקובסון לנסוע למקום ולחקור. ר' ישראל אכן אימת את החששות, ובעקבות הדיווח הורה הרבי כי מעתה ואילך יילקחו אתרוגים רק ממטעים אשר יוכשרו וייבדקו ביסודיות על ידי רבני המקום – ובכך הונח היסוד למושג "משגיח לאתרוגים".
הרבי הורה מספר הוראות להשגחה על אתרוגים: א. תמיד יהיו ב' משגיחים משעת קטיפת האתרוגים ועד לסיום התהליך. ב.המשגיחים ישגיחו שכל האתרוגים מגיעים מהעצים שנבדקו[1].
