הסכמי אוסלו: הבדלים בין גרסאות בדף
שלום עליכם (שיחה | תרומות) מ שוחזר מעריכה של 169.150.226.163 (שיחה) לעריכה האחרונה של חיים כ תגית: שחזור |
הסרת תווים בלתי נראים |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==רקע== | ==רקע== | ||
במהלך השנים סירבה [[מדינת ישראל]] לדון עם ארגון הטרור אש"ף, שראה עצמו כנציג ערביי ארץ ישראל. | במהלך השנים סירבה [[מדינת ישראל]] לדון עם ארגון הטרור אש"ף, שראה עצמו כנציג ערביי ארץ ישראל. | ||
במסגרת הסכמי קמפ דייוויד דרשה מצרים הקמה של מדינה פלסטינית, ו[[הסכם השלום עם מצרים]] קרא להפעלת תוכנית אוטונומיה, אך העניין לא קודם. | במסגרת הסכמי קמפ דייוויד דרשה מצרים הקמה של מדינה פלסטינית, ו[[הסכם השלום עם מצרים]] קרא להפעלת תוכנית אוטונומיה, אך העניין לא קודם. | ||
דבר נוסף שהביא חלקים בציבור לרצות בהסכם, היה האינתיפאדה הראשונה, שפרצה בשנת ה'[[תשמ"ז]]. | דבר נוסף שהביא חלקים בציבור לרצות בהסכם, היה האינתיפאדה הראשונה, שפרצה בשנת ה'[[תשמ"ז]]. | ||
בשנת ה'[[תנש"א]], במסגרת ועידת מדריד, נפגשו לראשונה נציגי [[מדינת ישראל]] עם נציגים ערביים מ[[יהודה ושומרון]], אך השיחות שנערכו לא הביאו להתקדמות של ממש. | בשנת ה'[[תנש"א]], במסגרת ועידת מדריד, נפגשו לראשונה נציגי [[מדינת ישראל]] עם נציגים ערביים מ[[יהודה ושומרון]], אך השיחות שנערכו לא הביאו להתקדמות של ממש. | ||
| שורה 14: | שורה 13: | ||
==הסכם אוסלו א'== | ==הסכם אוסלו א'== | ||
ההסכם הראשון נחתם בחשאי בעיר אוסלו שבנורווגיה (ומכאן מקור שמם) ב[[ג' אלול]] ה'[[תשנ"ג]], בידי שר החוץ [[שמעון פרס]] ומחמוד עבאס המכונה אבו מאזן עוזרו של ערפאת. ההסכם פורסם כעבור זמן קצר בתקשורת. | ההסכם הראשון נחתם בחשאי בעיר אוסלו שבנורווגיה (ומכאן מקור שמם) ב[[ג' אלול]] ה'[[תשנ"ג]], בידי שר החוץ [[שמעון פרס]] ומחמוד עבאס המכונה אבו מאזן עוזרו של ערפאת. ההסכם פורסם כעבור זמן קצר בתקשורת. | ||
| שורה 24: | שורה 22: | ||
==הסכם אוסלו ב'== | ==הסכם אוסלו ב'== | ||
ב-[[ד' תשרי]] ה'[[תשנ"ה]] נחתם בוושינגטון הסכם אוסלו ב', במסגרתו הוקמה הרשות הפלסטינית, וחולקו שטחי [[יהודה ושומרון]] ורצועת עזה לשלוש קטגוריות: | ב-[[ד' תשרי]] ה'[[תשנ"ה]] נחתם בוושינגטון הסכם אוסלו ב', במסגרתו הוקמה הרשות הפלסטינית, וחולקו שטחי [[יהודה ושומרון]] ורצועת עזה לשלוש קטגוריות: | ||
* '''שטחי A''': שטחים בשליטה אזרחית וביטחונית של הרשות הפלסטינית. | * '''שטחי A''': שטחים בשליטה אזרחית וביטחונית של הרשות הפלסטינית. | ||
* '''שטחי B''': שטחים בשליטה אזרחית של הרשות הפלסטינית ושליטה ביטחונית של מדינת ישראל. | * '''שטחי B''': שטחים בשליטה אזרחית של הרשות הפלסטינית ושליטה ביטחונית של מדינת ישראל. | ||
| שורה 36: | שורה 32: | ||
==המאבק נגד ההסכם== | ==המאבק נגד ההסכם== | ||
ההסכם עורר הפגנות מחאה בכל רחבי הארץ, בעיקר בעקבות ההחלטה להעניק נשק למשטרה הפלסטינית שהוקמה, בטענה שהוא ישמש לפיגועים נגד יהודים. | ההסכם עורר הפגנות מחאה בכל רחבי הארץ, בעיקר בעקבות ההחלטה להעניק נשק למשטרה הפלסטינית שהוקמה, בטענה שהוא ישמש לפיגועים נגד יהודים. | ||
במהלך המאבק אישר [[הרבי]] לארגון [[נשי ובנות חב"ד]] להשתתף באופן רשמי בעצרת מחאה שאורגנה על ידי מספר ארגוני נשים מהציונות הדתית. | במהלך המאבק אישר [[הרבי]] לארגון [[נשי ובנות חב"ד]] להשתתף באופן רשמי בעצרת מחאה שאורגנה על ידי מספר ארגוני נשים מהציונות הדתית. | ||
מאוחר יותר ארגנה תנועת "זו ארצנו" ומספר ארגונים נוספים, ביניהם [[צעירי אגודת חב"ד]], הפגנת ענק נגד ההסכם בכיכר מלכי ישראל בתל אביב. | מאוחר יותר ארגנה תנועת "זו ארצנו" ומספר ארגונים נוספים, ביניהם [[צעירי אגודת חב"ד]], הפגנת ענק נגד ההסכם בכיכר מלכי ישראל בתל אביב. | ||
===המטה לשלום העם והארץ=== | ===המטה לשלום העם והארץ=== | ||
| שורה 54: | שורה 49: | ||
==נאום יוהנסבורג== | ==נאום יוהנסבורג== | ||
כחצי שנה לאחר חתימת ההסכם, ב[[י"ג סיוון]] [[תשנ"ד]] נשא ערפאת ימ"ש נאום בעיר יוהנסבורג שבדרום אפריקה, בו התייחס ערפאת ימ"ש בנחרצות אל ירושלים כבירת פלסטין הנצחית, טען כי יש להמשיך בג'יהאד עד כיבוש ירושלים. | כחצי שנה לאחר חתימת ההסכם, ב[[י"ג סיוון]] [[תשנ"ד]] נשא ערפאת ימ"ש נאום בעיר יוהנסבורג שבדרום אפריקה, בו התייחס ערפאת ימ"ש בנחרצות אל ירושלים כבירת פלסטין הנצחית, טען כי יש להמשיך בג'יהאד עד כיבוש ירושלים. | ||
| שורה 60: | שורה 54: | ||
==פיגועי טרור לאחר ההסכם== | ==פיגועי טרור לאחר ההסכם== | ||
לאחר חתימת ההסכם החל ארגון הטרור חמאס ברצף של פיגועים נגד יהודים{{הערה|האינתיפאדה}}. | לאחר חתימת ההסכם החל ארגון הטרור חמאס ברצף של פיגועים נגד יהודים{{הערה|האינתיפאדה}}. | ||
בסך הכל נרצחו בין חתימת ההסכם עד לנפילת ממשלת פרס בשנת ה'[[תשנ"ו]] 174 יהודים ונפצעו כ-1700. | בסך הכל נרצחו בין חתימת ההסכם עד לנפילת ממשלת פרס בשנת ה'[[תשנ"ו]] 174 יהודים ונפצעו כ-1700. | ||
בשנת | בשנת [[תשס"א]] פרצה האינתיפאדה השנייה, במהלכה נרצחו למעלה מאלף יהודים. | ||
חלק גדול מפיגועי האינתיפאדה השנייה נעשו על ידי שוטרי המשטרה הפלסטינית, ובאמצעות כלי הנשק שקיבלו במסגרת ההסכם. | חלק גדול מפיגועי האינתיפאדה השנייה נעשו על ידי שוטרי המשטרה הפלסטינית, ובאמצעות כלי הנשק שקיבלו במסגרת ההסכם. | ||
==הסכם חברון והסכם וואי== | ==הסכם חברון והסכם וואי== | ||
בשנת [[תשנ"ו]] נבחר לראשות הממשלה [[בנימין נתניהו]]. במהלך קמפיין הבחירות התחייב נתניהו לממש את ההסכם רק אם ייפסקו הפיגועים. | |||
בשנת | בשנת [[תשנ"ז]] הכריז נתניהו על נסיגת [[צה"ל]] מרוב שטחי העיר [[חברון]]. | ||
בשנת | בשנת [[תשנ"ח]] נחתם הסכם וואי, שקבע לוח זמנים לנסיגות נוספות. בעקבות הסכם זה נפלה ממשלתו של נתניהו. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:שלימות הארץ]] | |||