חיים אברמוב: הבדלים בין גרסאות בדף
נסיעה לרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
שיפור הניסוח (לא כולל הפסקאות 'ראש הקהל במלחובקה' ו'בארץ ישראל') וקישורים |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעריכה}} | {{לעריכה}} | ||
[[קובץ:חיים אברמוב.jpeg|שמאל|ממוזער|250jpeg|הרב חיים אברמוב]] | [[קובץ:חיים אברמוב.jpeg|שמאל|ממוזער|250jpeg|הרב חיים אברמוב]] | ||
הרב '''חיים יעקב הלוי אברמוב''' ([[כ' באדר]] [[תרנ"ט]] - [[תשנ"א]]), היה חסיד חב"ד בתקופת [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|אדמו"ר הרש"ב]] ו[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]]. | |||
== תולדות חיים == | == תולדות חיים == | ||
נולד בצ'ערקאס | נולד בצ'ערקאס שב[[אוקראינה]] ב[[כ' באדר]] [[תרנ"ט]] לרב מנחם מענדל ולרייזל אברמוב. | ||
הוריו התגוררו ב[[עיירה]] | הוריו התגוררו ב[[עיירה]] [[קרקוב]] שבאוקראינה.{{הערה|[[עיירה]] זו הייתה בסמיכות לקרמנצ'וג וביניהן מפריד רק נהר הדנייפר (כיום קרוקוב היא שכונה בתוך קרעמנצ'וג).}} אביו, ר' מנחם מענדל עסק בשמירה ובאחזקת עשרות בתי הכנסת שהיו קיימים ב[[קרמנצ'וג]]. | ||
לאחר פטירת רעייתו, עבר לגור בעיר חרקוב. בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] כשהגרמנים התקרבו לעיר, ברחו ה[[יהודים]] מהאזור ורק ר' מנחם מענדל נשאר בחרקוב | לאחר פטירת רעייתו, עבר לגור בעיר [[חרקוב]]. בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] כשהגרמנים התקרבו לעיר, ברחו ה[[יהודים]] מהאזור ורק ר' מנחם מענדל נשאר בחרקוב, כדי לשמור על [[בית הכנסת]] ועל [[ספר תורה|ספרי התורה]] הרבים שבו. כעבור זמן קצר הנאצים ימ"ש כבשו את חרקוב ור' מנחם מענדל נהרג על [[קידוש השם]]. | ||
== בצעירותו == | == בצעירותו == | ||
בצעירותו למד ר' חיים בישיבת "תומכי תמימים" | בצעירותו למד ר' חיים בישיבת "[[ישיבת תומכי תמימים|תומכי תמימים]]" ב[[קרמנצ'וג]], כאשר החברותות שלו בלימוד היו הרב [[אלחנן מרוזוב]] והרב [[דוד לבקובסקי]]. | ||
בשנת [[תר"פ]] בא בברית ה[[נישואין]] עם מרת שרה חנה לבית קולוצ'ינסקי | בשנת [[תר"פ]] בא בברית ה[[נישואין]] עם מרת שרה חנה לבית קולוצ'ינסקי ואת מקום מגוריהם קבעו ב[[קרמנצ'וג]]. לאחר שהקים בית בישראל חיפש להביא פרנסה לביתו, אך התקשה בכך מאוד, מכיוון שתחת השלטון הקומוניסטי קשה היה למצוא מקום עבודה שניתן להיעדר ממנו ב[[שבת]]. ר' חיים שחונך ב[[תומכי תמימים]] ל[[מסירות נפש]] אפילו לא שקל זאת בדעתו. הוא החל אפוא להתפרנס מעבודות כפיים שונות בהם לא היה צורך לעבוד בשבת, ומובן כי הפרנסה הייתה אך בקושי. איכשהו נודע הדבר לאנשי הנ.ק.וו.ד. כי הוא איננו עובד ב[[שבת]] והחליטו בשל כך לרדוף אותו. הם דאגו לשלוח אליו לעיתים תכופות את אנשי המס שלא נתנו לו מנוח, אבל למרות זאת הוא לא נרתע והמשיך לשמור את השבת. | ||
בשנת [[תר"צ]] סגרו השלטונות את ישיבת "תומכי תמימים" בעיר, ובשנים שלאחר מכן נסגרו רבים מבתי הכנסת, ובתוכם שני בתי הכנסת החב"דיים. למרות זאת החסידים לא נרתעו והשיגו חדר בבית כנסת הנקרא 'יורובסקי', שם המשיך להתקיים בחשאיות המנין החב"די. | בשנת [[תר"צ]] סגרו השלטונות את ישיבת "תומכי תמימים" בעיר, ובשנים שלאחר מכן נסגרו רבים מבתי הכנסת, ובתוכם שני בתי הכנסת החב"דיים. למרות זאת החסידים לא נרתעו והשיגו חדר בבית כנסת הנקרא 'יורובסקי', שם המשיך להתקיים בחשאיות המנין החב"די. | ||
== המאסר == | == המאסר == | ||
בקיץ [[תרצ"ז]] לא | בקיץ [[תרצ"ז]] לא הצליח ר' חיים להשיג עבודה שאינה כרוכה בחילול [[שבת]], ולאחר לבטים קשים החליט לנסוע עם שני בניו, טוביה והרשל, אל הכפר יאמסקיה, שם, קיווה, למצוא עבודה במפעל זעיר של חסידי [[חסידות חב"ד|חב"ד]]. ר' חיים ושני בניו נפרדו מאשתו ומשני ילדיו הקטנים, פרידה שנמשכה שנים ארוכות. | ||
לאחר נסיעה ממושכת הגיעו ר' חיים ובניו לעייר מאז'ייסק שליד מוסקבה, שם מצא לו מקום מגורים ועבודה בעזרת החסידים שהתגוררו במקום, ובהם שני אחיו ר' שמשון | לאחר נסיעה ממושכת הגיעו ר' חיים ובניו לעייר מאז'ייסק שליד [[מוסקבה]], שם מצא לו מקום מגורים ועבודה בעזרת החסידים שהתגוררו במקום, ובהם שני אחיו ר' שמשון בער וועלוול. את פרנסתו מצא בבית מלאכה זעיר של סיכות ראש ומיני סידקית, שם עבדו עוד כמה מחסידי חב"ד. | ||
ר' חיים | ר' חיים הספיק להתגורר במאז'ייסק חודשים ספורים לפני שנעצר על ידי אנשי ה[[ק.ג.ב.|נ.ק.וו.ד]] בלילה הראשון של [[סוכות|חג הסוכות]], בעקבות הלשנות ופשיטות על כל בתי החסידים בעיר. הוא נחקר, וכאשר הוא הודה כי הוא שכנע יהודי לברך ברכה, הוא נשפט לשמונה שנות סבל ב[[סיביר]]. כשנסתיימו שמונה השנים, נאמר לו כי הוא משוחרר אבל אסור לו לחזור לעיר מגוריו, ועליו לגור ב[[סיביר]], לא הרחק מתחנת רכבת. בלית ברירה קיבל עליו את הדין, והתגורר שם עם עוד עשרים איש שקיבלו עונש דומה. | ||
בשנת [[תש"ו]], יותר משנה | בשנת [[תש"ו]], יותר משנה מאז שהגיע למקום, הצליח להשיג מסמכים מזוייפים בהם נכתב כי הוא חולה מסוכן. בעקבות זאת ניתנה לו הרשות לחזור לביתו. | ||
== לאחר השחרור == | == לאחר השחרור == | ||
לאחר השחרור הגיע ר' חיים לאזור [[מוסקבה]] והחל לחפש את אשתו וילדיו. באותה תקופה הם התגוררו ביעגארווסק. החיפושים אחריהם נמשכו זמן רב, | לאחר השחרור הגיע ר' חיים לאזור [[מוסקבה]] והחל לחפש את אשתו וילדיו. באותה תקופה הם התגוררו ביעגארווסק. החיפושים אחריהם נמשכו זמן רב, עקב חוסר הסדר ומאות אלפי הפליטים שנמלטו מאזורי הקרבות של [[מלחמת העולם השניה]] אל תוככי [[רוסיה]]. לבסוף גילה שמשפחתו נמצאת ב[[טשקנט]]. | ||
הוא עלה על הרכבת הראשונה שנסעה לטשקנט, שם מצא | הוא עלה על הרכבת הראשונה שנסעה לטשקנט, שם מצא את בני משפחתו. מפיהם נודע לו על גורלם המר של אביו ושלושת אחיו; ר' לייבל, ר' וועלוועל ור' בערל - שנהרגו במלחמה, ועל גורלו של אח נוסף, ר' יוסף שנעצר ב[[אוקראינה]] על ידי ה[[ק.ג.ב.|נ.ק.וו.ד]] ועקבותיו נעלמו. | ||
כמו כן נודע לו ששני בניו הגדולים, טוביה והרשל, גוייסו לצבא ונשלחו לחזית, הרשל ניצל בזכות מפקדיו ששלחוהו לבית ספר לקצינים ב[[חרקוב]] ואילו טוביה טרם חזר מהחזית. | |||
בנו הקטן יותר | בנו הקטן יותר למד אצל ר' [[אהרן חזן]]. | ||
תקופה | תקופה קצרה התגורר ר' חיים אברמוב בטשקנט, שם דאג לסייע ליהודים. | ||
באותה תקופה נעצר ה[[משפיע]] הרב [[מנחם מנדל פוטרפס]] ונשלח לגלות במחנות כפייה ב[[סיביר]]. החוק | באותה תקופה נעצר ה[[משפיע]] הרב [[מנחם מנדל פוטרפס]] ונשלח לגלות במחנות כפייה ב[[סיביר]]. החוק ב[[ברית המועצות]] קבע כי אסיר במחנה כפייה יכול לקבל חבילות [[מזון]] פעמיים בשנה. האוכל במחנה היה טרף, ולא היה מי שישלח לר' מענדל אוכל כשר, מכיוון שבני משפחתו כבר הבריחו את הגבול עוד קודם לכן וחסידים אחרים פחדו לשלוח לו חבילות [[מזון]] כשר מחשש השלטונות. ר' חיים אברמוב היה היחיד שהעיז להסתכן ושלח לו חבילות [[מזון]] כשר. כאשר ר' מענדל חזר מהגלות, הוא הודה לר' חיים באומרו: - "בזכותך נשארתי בחיים!". | ||
== ראש הקהל במלחובקה == | == ראש הקהל במלחובקה == | ||
בשנת [[תש"ז]] עבר ר' חיים אברמוב להתגורר | בשנת [[תש"ז]] עבר ר' חיים אברמוב להתגורר ב[[מלחובקה]] שבפרברי [[מוסקבה]], שם כיהן בתפקיד ראש הקהל במשך 18 שנים. במסגרת תפקידו זה פעל במסירות נפש לקיומו של בית הכנסת, ודאג לשיקום ולהרחבה של בית הקברות במלחובקה, שלמעשה היה בית העלמין היהודי היחיד במוסקבה. | ||
שנים רבות ביקשו השלטונות לעקור ממקומם את בית החיים, למנוע זכר ליהדות [[רוסיה]], אבל [[חסידי חב"ד]] שהתגוררו במלחובקה עד פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], השקיעו מאמצים עילאיים לשמר את בית הקברות, באופן כזה שרק יהודים ייקברו בו. לאחר המלחמה, ר' חיים לקח על עצמו את האחריות לשימור בית העלמין, שעם הזמן כבר לא נותרו בו עוד חלקות קבורה ריקות. | שנים רבות ביקשו השלטונות לעקור ממקומם את בית החיים, למנוע זכר ליהדות [[רוסיה]], אבל [[חסידי חב"ד]] שהתגוררו במלחובקה עד פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], השקיעו מאמצים עילאיים לשמר את בית הקברות, באופן כזה שרק יהודים ייקברו בו. לאחר המלחמה, ר' חיים לקח על עצמו את האחריות לשימור בית העלמין, שעם הזמן כבר לא נותרו בו עוד חלקות קבורה ריקות. | ||