ראשונים – הבדלי גרסאות

גרסה מ־20:32, 16 ביולי 2010

איזור קבורתו של רבינו בחיי ב"ר אשר בעל פירוש רבינו בחיי על התורה בחוקוק שבגליל

הראשונים הם חכמי התלמוד שהיו אחרי תקופת הגאונים.

ראשוני הראשונים היו הרי"ף, תלמידו הר"י מיגש, הרמב"ם, רש"י, ועוד.

בדרגת נבואה

איתא בירושלמי^[1] על הפסוק "כעת יאמר ליעקב וגו'", שבלעם אמרו בחצי ימיו של עולם.

הרמב"ם כותב בא' מאגרותיו – אגרת תימן^[2] – שבלעם אמר זאת בשנת ב' אלפים תפ"ח, וזהו אמרו "כעת", שלאחרי משך זמן כזה, לאחרי שיעברו מספר שנים כזה, דהיינו בשנת ד' אלפים תתקע"ו^[3] – תחזור הנבואה בישראל.

הרבי הסביר, כי בסביבות זמן הנ"ל היוצא בשנת ד' אלפים תתקע"ו, היו רבי שמואל החסיד, ובנו רבי יהודה החסיד, עליו נאמר^[4] שאילו הי' בימי האמוראים הי' אמורא, אילו הי' בימי התנאים הי' תנא, ואילו הי' בימי הנביאים הי' נביא.^[5], ר' אלעזר בעל הרוקחתבנית:הערת שוליים וכן היה הרמב"ן, שחיבר כמה ספרי קבלה, ואיתא בכתבי האריז"ל^[6] שהוא אחד המקובלים היחידים שסומכים עליהם.^[7] הראב"ד, שהופיע רוח הקודש בבית מדרשותבנית:הערת שוליים, ר' עזרא הנביאתבנית:הערת שוליים

תורת הראשונים

הרבי אמר, כי כאשר חוזר יהודי על תורתם של הראשונים, בטוח הוא שלימוד התורה אצלו הוא באופן המתאים; מה שאין כן כאשר מחדש חידושים בעצמו — מי יודע אם יכווין לאמיתתה של תורה. ובפרט בהתחשב עם גודל הירידה שבדורותינו אלו - שהרי אפילו בזמן הש״ס אמרו ש״אם ראשונים כמלאכים אנו כבני אדם וכו'", ועל אחת כמה וכמה בדורותינו אלותבנית:הערת שוליים.

הערות שוליים

^ שבת ספ"ו.
^ פ"ג (קרוב לסופו).
^ כן הוא בשלשלת הקבלה (אף שאינו מתאים לחשבונו שם) ובקובץ תשובות הרמב"ם (ליפסיא, תרי"ט). אבל בסדר הדורות (ד"א תתקע"ב) מגי' – בשה"ק – שצ"ל תתקע"ב. וכן הוא גם בפי' של ר' יהודה אברצלוני על ספר יצירה (פ"ד (ע' 239)) וקה"ע בירושלמי שם – תתקע"ב. וי"א אשר בכתב יד אגרת זו נמצא תתק"ע. וצע"ג הגהת הסה"ד, וכן, בכלל, דעת המסופקים בגירסא הנכונה באגרת הרמב"ם, בה בשעה דמוכחי קראי דנבואת בלעם היתה בשנת הארבעים – (ולא ל"ח) – ליציאת מצרים, ז.א. בשנת ב' אלפים תפ"ח, ועל פי זה, "כעת" – הוא ד' אלפים תתקע"ו. ובמקום הכתוב אחרת על כרחך צ"ל שהוא טעות המעתיק.
^ ראה תורת מנחם – התוועדויות חי"ג ע' 138. וש"נ.
^ תורת מנחם יז, שנת תשט"ז חלק שלישי, שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז. ושם מביא רשימה של ראשונים עליהם ראוי לחול דברי הרמב"ם, עיי"ש.
^ ראה הקדמת הרח"ו לשער ההקדמות (נדפס ג"כ בהוספה לקונטרס עץ החיים ע' 79).
^ תורת מנחם יז, שנת תשט"ז חלק שלישי, שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז. ושם מביא רשימה של ראשונים עליהם ראוי לחול דברי הרמב"ם, עיי"ש.

תקופות ביהדות

אבות · שבטים · נביאים · אנשי כנסת הגדולה · תנאים · אמוראים · סבוראים · גאונים · ראשונים · אחרונים

[1] שבת ספ"ו.

[2] פ"ג (קרוב לסופו).

[3] כן הוא בשלשלת הקבלה (אף שאינו מתאים לחשבונו שם) ובקובץ תשובות הרמב"ם (ליפסיא, תרי"ט). אבל בסדר הדורות (ד"א תתקע"ב) מגי' – בשה"ק – שצ"ל תתקע"ב. וכן הוא גם בפי' של ר' יהודה אברצלוני על ספר יצירה (פ"ד (ע' 239)) וקה"ע בירושלמי שם – תתקע"ב. וי"א אשר בכתב יד אגרת זו נמצא תתק"ע. וצע"ג הגהת הסה"ד, וכן, בכלל, דעת המסופקים בגירסא הנכונה באגרת הרמב"ם, בה בשעה דמוכחי קראי דנבואת בלעם היתה בשנת הארבעים – (ולא ל"ח) – ליציאת מצרים, ז.א. בשנת ב' אלפים תפ"ח, ועל פי זה, "כעת" – הוא ד' אלפים תתקע"ו. ובמקום הכתוב אחרת על כרחך צ"ל שהוא טעות המעתיק.

[4] ראה תורת מנחם – התוועדויות חי"ג ע' 138. וש"נ.

[5] תורת מנחם יז, שנת תשט"ז חלק שלישי, שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז. ושם מביא רשימה של ראשונים עליהם ראוי לחול דברי הרמב"ם, עיי"ש.

[6] ראה הקדמת הרח"ו לשער ההקדמות (נדפס ג"כ בהוספה לקונטרס עץ החיים ע' 79).

[7] תורת מנחם יז, שנת תשט"ז חלק שלישי, שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז. ושם מביא רשימה של ראשונים עליהם ראוי לחול דברי הרמב"ם, עיי"ש.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

גרסה מ־00:57, 12 ביולי 2010 עריכה שלום (שיחה \| תרומות) 39,916 עריכות אין תקציר עריכה → העריכה הקודמת		גרסה מ־20:32, 16 ביולי 2010 עריכה ביטול שלום (שיחה \| תרומות) 39,916 עריכות אין תקציר עריכה העריכה הבאה ←
שורה 1:		שורה 1:
			[[קובץ:ראשונים.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|איזור קבורתו של רבינו בחיי ב"ר אשר בעל פירוש רבינו בחיי על התורה בחוקוק שבגליל]]
	'''הראשונים''' הם חכמי התלמוד שהיו אחרי תקופת ה[[גאונים]].		'''הראשונים''' הם חכמי התלמוד שהיו אחרי תקופת ה[[גאונים]].