שקר – הבדלי גרסאות

התורה מצווה על איסור אמירת שקר ב[[פרשת שמות]] {{ציטוטון|מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק|שמות, כג ז}} לפי רוב שיטות המפרשים, אי אמירת אמת היא עבירה על לאו זה{{הערה|ראו [[ספר חרדים]] (פרק י"ב מצוות עשה כ"ו), אך ב[[ספר יראים]] (סימן רלה) מבואר כי רק שקר הגורם לנזק הוא אסור מן התורה, וכפי שנלמד מהמשך הפסוק "...ונקי וצדיק אל תהרוג". }}.

יש לציין כי [[אברהם]] הציג ל[[פרעה]]{{הערה|בראשית, יב יג.}} (ומאוחר יותר גם ל[[אבימלך מלך גרר]]{{הערה|בראשית, כ.}}) את [[שרה]] אשתו כאחותו, וגם [[יצחק]] אמר לתושבי [[גרר]] ה[[פלשתים]] ש[[רבקה]] היא אחותו ולא אשתו{{הערה|בראשית,כו ו.}}, וזאת מפני חששם שיהרגו אותם כדי שנשותיהם תוכלנה להינשא למלך.

בסוף [[פרשת תולדות]]{{הערה|בראשית, כז ו.}} מסופר כי יצחק לעת זקנתו  מבקש מ[[עשו]] בנו הגדול לצוד לו [[ציד]] ולהכינו לאכילה, וכדי שיהיה ראוי לברכותיו. ולמעשה [[רבקה אמנו|רבקה]] היודעת ש[[יעקב אבינו|יעקב]] הקטן ראוי יותר לברכות יצחק, שולחת את יעקב שיביא מטעמים לאביו ויבורך על ידי יצחק שהיה [[עיוור]]. כשנכנס יעקב אל אביו, נשאל על ידו: {{ציטוטון|מי אתה בני?}}, ויעקב השיבו, {{ציטוטון|אנוכי עשו בכורך}}. גם לפני שבירכו שאל יצחק שוב {{ציטוטון|אתה זה בני עשו?}}, ויעקב ענה {{ציטוטון|אני}}. לפי המדרש ו[[רש"י]], לא הייתה כאן כלל אמירת שקר, מפני שפירוש דברי יעקב הוא: "אנוכי" המביא לך, ו"עשו הוא בכורך". וגם אח"כ לא אמר "אני עשו", אלא רק "אני". גם רמאות לא הייתה כאן מפני שיעקב היה ראוי לברכות יותר מעשו, ואכן כשנודע הדבר ליצחק אמר: {{ציטוטון|גם ברוך יהיה}}.

*במחלוקת שב[[ברייתא]] "כיצד מרקדין לפני הכלה?"{{הערה|כתובות, טז:}} נקבעה ההלכה לפי [[בית הלל]] כי "מצווה לשמח חתן וכלה ולרקד לפניה, ולומר שהיא נאה וחסודה אפילו אינה נאה"{{הערה|אבן העזר, סה א.}}. ועל פי הראשונים טעם הדבר הוא שכל אדם יש בו משהו יפה{{הערה|[[ר"י מיגאש]] על הסוגיה}} ומפני השלום{{הערה|ריטב"א על הסוגיה}} ומפני שנאה במעשיה הטובים{{הערה|[[יהושע פלק כץ|דרישה]] על הטור}} או שנאה בעיני בעלה{{הערה|[[מהרש"א]] על הסוגיה}}. רבי [[משה לימא]], בפירושו "[[חלקת מחוקק]]", מסייג זאת: "לא שאם יש לה מום יאמר שאין לה מום דזה שקר גמור רק יאמר סתם שהיא נאה וחוט של חסד משוך עליה".

*ה[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] מתיר לשנות מהאמת במסכתא (מסכת), בפוריא (מיטה) ובאושפיזא (מארח) – לומר מתוך צניעות שלא למד [[מסכת]] כלשהי למרות שלמד אותה, לשנות מהמאמת בעניינים אינטימיים שאמורים להישאר בין איש לאשתו, או להסתיר את נדיבותו ו[[הכנסת אורחים|הכנסת האורחים]] של חברו כדי שלא ינצלו אותו אנשים שרוצים להרוויח ארוחות חינם{{הערה|בבא מציעא, כג:}}.

:במסכת [[יבמות]] נכתב כי "מותר לשנות (מהאמת) מפני השלום"{{הערה|יבמות, סה.}}: אמר רבי אילעא משום רבי אלעזר ברבי שמעון מותר לו לאדם לשנות בדבר השלום}}. רבנים שונים נתנו לקביעה זאת פירוש רחב יותר, והציעו מצבים נוספים בהם מותר ואף מצווה לשקר:

[[נביא שקר]] הוא [[נביא]] שמתיימר לדבר בשם [[אלקים|ה']] או מתנבא בשם [[עבודה זרה]]. הסימן לכך שאדם הוא נביא שקר [[עונש מוות|ועונשו מוות]], הוא שניבא שדבר טוב יקרה והדבר לא התקיים{{הערה|דברים, יח כב.}}.

[[משיח שקר]] הוא אדם שהכריז על עצמו כמשיח, ולא התקיימו בו התנאים הנדרשים של [[משיח]]{{הערה|רמב"ם מלכים, יא ד.}}.

על [[שבועת שווא ושבועת שקר|שבועת שקר]] נענשים ב[[מלקות]].