![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
דוב בעריש שפירא – הבדלי גרסאות
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה תגית: קישורים לדפי פירושונים |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דמות | |||
| שם = הרב דוב בעריש שפירא | |||
| תמונה = נאראל.png | |||
| תיאור = האדמו"ר מנארול | |||
| תאריך לידה = [[ט"ז בטבת]] [[ה'תרצ"ג]] | |||
| מקום לידה = [[נארול]] | |||
| תאריך עלייה = [[תשע"ו]] | |||
| מקום מגורים = פלטבוש ניו יורק, בני ברק ישראל | |||
| מדינה = [[ישראל]] | |||
| השתייכות = [[חסידות נארול]] | |||
| תחומי עיסוק = אדמו"ר | |||
| רבותיו = רבי [[אהרן מבעלזא]], רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]], רבי [[יצחק הוטנר]] | |||
| אב = רבי [[חיים מאיר יחיאל שפירא]] | |||
| אם = רבקה פערל | |||
| בת זוג = מרים דבורה | |||
}} | |||
[[קובץ:האדמור מנאראל בביקורו ב-770 כסלו תשע''ח.jpg|ממוזער|שמאל|250px|האדמו"ר מנארול בביקורו ב-770. כסלו תשע"ח]] | [[קובץ:האדמור מנאראל בביקורו ב-770 כסלו תשע''ח.jpg|ממוזער|שמאל|250px|האדמו"ר מנארול בביקורו ב-770. כסלו תשע"ח]] | ||
'''הרב דב בעריש משה שפירא''' (נולד [[ט"ז בטבת]] [[תרצ"ג]]) הוא האדמו"ר מ[[חסידות נאראל|נאראל]], וחבר הנהלת כולל חבת ירושלים. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[ט"ז טבת]] [[תרצ"ג]], לאביו רבי [[חיים מאיר יחיאל שפירא|חיים מאיר יחיאל]] ולאימו מרת פערל רבקה בת רבי משולם זלמן יוסף מטופורוב. | נולד ב[[ט"ז טבת]] [[תרצ"ג]], לאביו רבי [[חיים מאיר יחיאל שפירא|חיים מאיר יחיאל]] ולאימו מרת פערל רבקה בת רבי משולם זלמן יוסף מטופורוב. | ||
גרסה מ־15:19, 8 ביוני 2025
| הרב דוב בעריש שפירא | |
|---|---|
 האדמו"ר מנארול | |
| לידה | ט"ז בטבת ה'תרצ"ג |
| נארול | |
| מדינה | ישראל |
| מקום מגורים | פלטבוש ניו יורק, בני ברק ישראל |
| השתייכות | חסידות נארול |
| תחומי עיסוק | אדמו"ר |
| רבותיו | רבי אהרן מבעלזא, רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, רבי יצחק הוטנר |
| בת זוג | מרים דבורה |
| אב | רבי חיים מאיר יחיאל שפירא |
| אם | רבקה פערל |
הרב דב בעריש משה שפירא (נולד ט"ז בטבת תרצ"ג) הוא האדמו"ר מנאראל, וחבר הנהלת כולל חבת ירושלים.
תולדות חיים
נולד בט"ז טבת תרצ"ג, לאביו רבי חיים מאיר יחיאל ולאימו מרת פערל רבקה בת רבי משולם זלמן יוסף מטופורוב.
בזמן השואה, שרד הוא ואביו בלבד מכל משפחתו.
נישא לזוגתו הרבנית בת רבי משה רוקח האדמו"ר מקוזלוב.
בי"ט תמוז תשס"ז, לאחר הסתלקות אביו האדמו"ר, הוכתר לממלא מקומו כאדמו"ר מנארול.
קשריו עם חב"ד
לאחר השואה, בשנת ה'תש"ז, נשלח על ידי אביו ללמוד בתומכי תמימים פוקינג, אצל המשפיע הנודע הרב ישראל לוין.
החל משנת תש"י התגורר עם אביו בשכונת קראון הייטס והתפלל ב770.
בי"ג ניסן תשל"ג, כאשר חזר הרבי מאוהל אדמו"ר הריי"צ בשעה 7:15 בערב והתפלל, הבחין הרבי בר' בעריש[1] אמר לו 'א בעלזער מנחה' שפירושה 'מנחה בלזאית' לפי שחסידי בעלזא מתפללים מנחה מאוחר עד לזמן רבינו תם.
בתשרי תשע"ז, רכש האדמו"ר מאחד מחסידי חב"ד אתרוג קלבריא מהודר לחג הסוכות.
ביום שני ט' כסלו תשע"ח[2], ביקר ב770. לאחר שהתפלל ערבית באחד המניינים, סייר בבית חיינו בליווי אברכים מאנ"ש[3].
הערות שוליים
- ↑ שהיה אז חסיד בעלזא.
- ↑ במסגרת ביקורו בארה"ב באותה תקופה.
- ↑ שבוע פרשת וישלח בבית משיח - גלריה ויומן ט"ו כסלו תשע"ח
