דפוסי הזוהר – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''דפוסי הזוהר''': מאות שנים קודם שהודפס הזוהר הוא הועתק ביד מאיש לאיש, וכשיצא לאור הדפוס היה זה ע"י כמה מדפיסים שונים (שסמכו את ידם על כתבי יד אחרים), ונהיו בו מספר גרסאות. | '''דפוסי הזוהר''': מאות שנים קודם שהודפס הזוהר הוא הועתק ביד מאיש לאיש, וכשיצא [[הוצאה לאור|לאור הדפוס]] היה זה ע"י כמה מדפיסים שונים (שסמכו את ידם על כתבי יד אחרים), ונהיו בו מספר גרסאות. | ||
==רקע== | ==רקע== | ||
ספר הזוהר התגלה ע"י ר' משה בן ליאון בערך בשנת ה' אלפים מ' (1280), ובמשך 280 שנה הועתק בכתבי יד – עד שיצא לאור בדפוס לראשונה בשנת ה'ש"כ (1560){{הערה|175 שנה אחר המצאת הדפוס בשנת ה'רט"ו (1455) ע"י יוהאנס גוטנברג.}}. | [[זוהר (ספר)|ספר הזוהר]] התגלה ע"י ר' משה בן ליאון בערך בשנת ה' אלפים מ' (1280), ובמשך 280 שנה הועתק בכתבי יד – עד שיצא לאור בדפוס לראשונה בשנת ה'ש"כ (1560){{הערה|175 שנה אחר המצאת הדפוס בשנת ה'רט"ו (1455) ע"י יוהאנס גוטנברג.}}. | ||
==זוהר קטן וגדול== | ==זוהר קטן וגדול== | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
'''גודל''' - במנטובה הדפיסו את הספר בדפים קטנים וחילקו אותו לשלשה כרכים, ואילו בקרימונה על דפים גדולים בכרך אחד. מחמת הבדל זה השתרש בדורות מאוחרים יותר השמות "זוהר קטן" המתייחס לדפוס מנטובה, ו"זוהר גדול" המתייחס לדפוס קרימונה. | '''גודל''' - במנטובה הדפיסו את הספר בדפים קטנים וחילקו אותו לשלשה כרכים, ואילו בקרימונה על דפים גדולים בכרך אחד. מחמת הבדל זה השתרש בדורות מאוחרים יותר השמות "זוהר קטן" המתייחס לדפוס מנטובה, ו"זוהר גדול" המתייחס לדפוס קרימונה. | ||
'''צורת האותיות''' - דפוס מנטובה הודפס | '''צורת האותיות''' - דפוס מנטובה הודפס ב[[כתב רש"י]], וקרימונה ב[[כתב מרובע]]. | ||
'''מיקום ההקדמה''' - במנטובה נדפסה ההקדמה לספר הזוהר לפני גוף הספר, ובקרימונה היא מובאת כמאמרים רגילים כחלק מפרשת בראשית. | '''מיקום ההקדמה''' - במנטובה נדפסה ההקדמה לספר הזוהר לפני גוף הספר, ובקרימונה היא מובאת כמאמרים רגילים כחלק מפרשת בראשית. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
==זולצבך ולובלין== | ==זולצבך ולובלין== | ||
63 שנים מאוחר יותר הודפס הזוהר שוב, הפעם בלובלין (שפ"ג, 1623). בכללות סודר דפוס זה במתכונת קרימונה, אלא שהוסיף בו מעט גרסאות מתוך דפוס מנטובה. 60 שנה לאחר מכן יצא שוב הזוהר לאור הדפוס (זולצבך, תמ"ד, 1684), עדיין באותו מבנה ונוסח - רק שבכל מקום ציין (בסוגריים) את ההוספות מדפוס מנטובה. | 63 שנים מאוחר יותר הודפס הזוהר שוב, הפעם בלובלין (שפ"ג, 1623). בכללות סודר דפוס זה במתכונת קרימונה, אלא שהוסיף בו מעט גרסאות מתוך דפוס מנטובה. 60 שנה לאחר מכן יצא שוב הזוהר לאור הדפוס (זולצבך, תמ"ד, 1684), עדיין באותו מבנה ונוסח - רק שבכל מקום ציין (בסוגריים) את ההוספות מדפוס מנטובה. | ||
== אמשטרדם== | ==[[אמסטרדם|אמשטרדם]]== | ||
דפוס אמשטרדם (תע"ה, 1715) שינה מהדפוסים שלפניו ובחר ללכת בדרך מנטובה, ומאחר שכל כתבי האר"י ציינו דוקא לדפוס זה הלכו בעקבותיו כל עשרות הדפוסים עד ימינו. במהדורה הראשונה הביאו מדפיס אמשטרדם את הגהות האר"י שבספר "דרך אמת" כהערות בשולי טקסט הזוהר, אבל במהדורה הבאה (תפ"ח, 1728) כבר שלבו אותן בתוך לשון הזוהר (בלי לציין את הגרסה המקורית), והתקבל נוסח ברור ונקי בלי חילופי גרסאות רבים. | דפוס אמשטרדם (תע"ה, 1715) שינה מהדפוסים שלפניו ובחר ללכת בדרך מנטובה, ומאחר שכל כתבי האר"י ציינו דוקא לדפוס זה הלכו בעקבותיו כל עשרות הדפוסים עד ימינו. במהדורה הראשונה הביאו מדפיס אמשטרדם את כתבי האריז"ל|הגהות האר"י]] שבספר "[[משה זכות|דרך אמת]]" כהערות בשולי טקסט הזוהר, אבל במהדורה הבאה (תפ"ח, 1728) כבר שלבו אותן בתוך לשון הזוהר (בלי לציין את הגרסה המקורית), והתקבל נוסח ברור ונקי בלי חילופי גרסאות רבים. | ||
==קושטנטינא (קושטא) - שנת מלכו"ת== | ==[[טורקיה|קושטנטינא (קושטא)]] - שנת מלכו"ת== | ||
שמונה שנים לאחר מכן (שנת מלכו"ת, תצ"ו, 1736) יצא הזוהר בדפוס חדש. תבנית העמודים היתה כשל דפוס מנטובה. בדפוס זה שולבו הגהות של רבי חיים ויטאל עצמו, וכן הגהות של ר' יהודה משען וחכמים נוספים מארץ ישראל. מצד אחד הושקעה בו עבודה רבה בזיקוק וליבון הגרסאות{{הערה|וכן הובאו בו כמה השלמות למאמרי זוהר שנשמטו בדפוסים קודמים.}}, אבל מצד שני הובאו בו כל הגרסאות השונות{{הערה|וכן חלק מגהות הארי שעל "דרך אמת הושמטו, וחלקן הובאו בסוגריים.}} - ושוב חזר הזוהר להיות מצד אחד מדויק, אבל מצד שני עמוס בגרסאות שונות שמכבידות על הלימוד. | שמונה שנים לאחר מכן (שנת מלכו"ת, תצ"ו, 1736) יצא הזוהר בדפוס חדש. תבנית העמודים היתה כשל דפוס מנטובה. בדפוס זה שולבו הגהות של [[רבי חיים ויטאל]] עצמו, וכן הגהות של ר' יהודה משען וחכמים נוספים מארץ ישראל. מצד אחד הושקעה בו עבודה רבה בזיקוק וליבון הגרסאות{{הערה|וכן הובאו בו כמה השלמות למאמרי זוהר שנשמטו בדפוסים קודמים.}}, אבל מצד שני הובאו בו כל הגרסאות השונות{{הערה|וכן חלק מגהות הארי שעל "דרך אמת הושמטו, וחלקן הובאו בסוגריים.}} - ושוב חזר הזוהר להיות מצד אחד מדויק, אבל מצד שני עמוס בגרסאות שונות שמכבידות על הלימוד. | ||
==אמשטרדם תקל"א, ליוורנו תקנ"א== | ==אמשטרדם תקל"א, ליוורנו תקנ"א== | ||
בתקל"א (1771) בקשו מדפיסי אמשטרדם להוציא את הזוהר לאור שוב, והפעם בקשו | בתקל"א (1771) בקשו מדפיסי אמשטרדם להוציא את הזוהר לאור שוב, והפעם בקשו מ[[מקדש מלך (ספר)|רבי שלום בוזגלו]]{{הערה|רבי שלום בוזגלו (בעל ה'[[מקדש מלך (ספר)|מקדש מלך]]' על הזוהר) היה מגדולי רבני [[יהדות מרוקו|מרוקו]], אבל עקב רדיפות מצד מלך מרוקו עבר להתגורר ב[[לונדון]].}} להגיה להם את נוסח הזוהר. רבי שלום בחר כבסיס את דפוס [[טורקיה|קושטא]], אבל מתוך נאמנות לפירוש האריז"ל ניפה ממנו גרסאות רבות, החזיר גרסאות רבות מדפוס מנטובה והוציא נוסח חדש שהיה כמעט נקי מגרסאות שונות ומתחלפות. | ||
בשנת תקנ"א (1791) הודפס הזוהר שוב - הפעם בליוורנו, בהגהת החיד"א. החיד"א חלק על ר' שלום בוזגלו, ובאופן כללי החזיר את מרבית ההגהות לגרסת מדפיסי קושטא. בנוסף, הוא שינה את כל המילים שנכתבו בכתיב חסר לכתיב מלא. בשנת תרל"ז (1877) חזרו והדפיסו בליוורנו את הזוהר - לראשונה בתוספת ניקוד. דפוס זה הודפס במהדורות רבות והתקבל מאד על ציבור הלומדים. | בשנת תקנ"א (1791) הודפס הזוהר שוב - הפעם בליוורנו, בהגהת [[רבי חיים יוסף דוד אזולאי|החיד"א]]. החיד"א חלק על ר' שלום בוזגלו, ובאופן כללי החזיר את מרבית ההגהות לגרסת מדפיסי קושטא. בנוסף, הוא שינה את כל המילים שנכתבו בכתיב חסר לכתיב מלא. בשנת תרל"ז (1877) חזרו והדפיסו בליוורנו את הזוהר - לראשונה בתוספת [[ניקוד]]. דפוס זה הודפס במהדורות רבות והתקבל מאד על ציבור הלומדים. | ||
==דפוסי | ==דפוסי [[סלאוויטא]] והבאים אחריהם== | ||
בשנים הבאות הודפס הזוהר בסלאוויטא ארבע פעמים נוספות{הערה| תקנ"ח (1798), תקס"ד (1806), תקס"ט (1809), תקע"ה (1815).}}, בכללות בדרכו ובנוסחתו של דפוס אמשטרדם תקל"א, (בשינויים קלים). | בשנים הבאות הודפס הזוהר בסלאוויטא ארבע פעמים נוספות{הערה| תקנ"ח (1798), תקס"ד (1806), תקס"ט (1809), תקע"ה (1815).}}, בכללות בדרכו ובנוסחתו של דפוס אמשטרדם תקל"א, (בשינויים קלים). | ||
אך בפעם החמישית (תקפ"ד, 1824) החליטו לשנות ממנהגם ולהדפיס כפי הנוסח של דפוס קושטא משנת מלכו"ת, "אשר אין ערך למעלתם כי המה הוגהו מזוהר המהרח"ו עצמו". על נוסח זה הוסיפו המדפיסים הגהות משלהם כדי לתקן את כל הטעויות שנפלו בו והוציאו נוסח טוב ומשובח ביותר. משנה זו מאילך המשיכו רוב הדפוסים בדרך זו, והשתמשו בנוסח של דפוס קושטא וסלוויטא תקפ"ד, עם כל הסוגריים והגרסאות השונות שהיו בהם. חלק מן הדפוסים העתיקו את הנוסח בצורה מדויקת מדפוס קושטא או מסלוויטא, וחלקם באו אחריהם והוסיפו עוד הגהות על הגהות, כגון דפוס זיטאמיר תרכ"ב (1862). | אך בפעם החמישית (תקפ"ד, 1824) החליטו לשנות ממנהגם ולהדפיס כפי הנוסח של דפוס קושטא משנת מלכו"ת, "אשר אין ערך למעלתם כי המה הוגהו מזוהר [[רבי חיים ויטאל|המהרח"ו]] עצמו". על נוסח זה הוסיפו המדפיסים הגהות משלהם כדי לתקן את כל הטעויות שנפלו בו והוציאו נוסח טוב ומשובח ביותר. משנה זו מאילך המשיכו רוב הדפוסים בדרך זו, והשתמשו בנוסח של דפוס קושטא וסלוויטא תקפ"ד, עם כל הסוגריים והגרסאות השונות שהיו בהם. חלק מן הדפוסים העתיקו את הנוסח בצורה מדויקת מדפוס קושטא או מסלוויטא, וחלקם באו אחריהם והוסיפו עוד הגהות על הגהות, כגון דפוס זיטאמיר תרכ"ב (1862). | ||
==[[וילנה|וילנא]]== | |||
גם מדפיסי וילנא, שבאו להדפיס את ספר הזוהר (תרמ"ב, 1882) השתמשו בנוסח של דפוס קושטא, אלא שהוסיפו לו הגהות מדפוסי סלוויטא זיטאמיר וליוורנו, ולאחר השוואות של המהדורות השונות הגיעו לנוסח מדויק ואיכותי. בנוסף הם הדפיסו בצד הזוהר את הגהות דרך אמת (ראה לעיל), הגהות מבעל [[השל"ה]], ואת ה'ניצוצי אורות'{{הערה|אסופה מהגהות החיד"א.}} וה'שביבי נגה'{{הערה|אסופת הגהות ופירושים מהרמ"ק, מהרח"ו וספרים נוספים.}}. נוסח זה חזר ונדפס כמה פעמים, והוא הדפוס המצוי היום. | |||
==[[חסידות אשלג|זוהר הסולם]]== | |||
הנסיון האחרון לעת עתה להדפיס את הזוהר בשלימות שייך ללא ספק [[חסידות אשלג|לר' יהודה אשלג]], "בעל הסולם". בדפוס זה נוסח הזוהר עצמו נקי מהגהות, ואילו והגרסאות מודפסות במדור נפרד בפני עצמו. | |||
במדור זה הכניס הן את כל מה שמדפסי קושטא וממשיכי דרכם הכניסו בסוגריים, הן את כל הנוסחאות הנוספות שנעלמו מן הדפוסים כבר כמה מאות שנים, והן את הגרסאות הראשונות של דפוסי מנטובה וקרימונה שנמחקו במשך השנים עם גלגולי הדפוסים השונים. בנוסף לעצם הבאת הגרסאות הוא משווה בכל מקום בין הגרסאות המאוחרות לבין נוסח שתי מהדורות הזוהר המקוריות (מנטובה וקרימונה) תוך שהוא מציין כל שינוי בעל משמעות. | |||
אך למרות מאמציו הרבים והעבודה העצומה שעשה, גם בדפוס זה ישנם חסרונות: ראשית לא ברור מהי המהדורה שעל פיה קבע את נוסח הזוהר שלו, שנית נראה שלעיתים הוא בוחר לפרש לפי גרסה שונה מהמובאת בנוסח הנדפס{{הערה|ונראה כי דחה את גרסת הזוהר שלמעלה והעדיף על פניה אחת הגרסאות המובאת במדור חילופי הגרסאות.}}. ועוד - בכמה מקומות נראה שהגיה '''מעצמו''' את לשון הזוהר{{הערה|אם כי באותם מקומות צוין הדבר בפירושו או במדור חילופי גרסאות, כך שבמידה והלומד נתקל בפירוש שאינו תואם את לשון הזוהר יש לחפש גרסה שונה במדור שינויי גרסאות.}}. | |||
כפי הנראה מטעמים אלו כתב הרבי{{הערה|הלשון הועתקה בלקו"ש חי"ד עמ' 237, והאגרת בשלימותה באג"ק סימן ג'תרס"ג.}} "ומ"ש אודות פירוש הסולם על הזהר הנה לא ראיתיו אלא בהעברה בעלמא לאיזה רגעים ומובן שאי אפשר לחוות דיעה על יסוד זה והספר אינו אצלי וכפי הנשמע '''הנה סלל דרך לעצמו בלימוד ע"ח והזהר''' ואנו אין לנו אלא דרך המלך של נשיאנו בתורת החסידות". | |||
==במשך הדורות== | ==במשך הדורות== | ||
בנוסף למדפיסים והמגיהים שכבר נזכרו, היו כמה מגדולי ישראל שעמלו על תיקון נוסח הזוהר ונזכיר רק מקצתם. הרמ"ק בספרו אור יקר מביא הגהות ובירורים רבים ללשון הזוהר: הגהות דרך אמת להאריז"ל שנסדרו ע"י הרמ"ז וכבר דובר אודותיהם לעיל; ספר אור הלבנה | בנוסף למדפיסים והמגיהים שכבר נזכרו, היו כמה מגדולי ישראל שעמלו על תיקון נוסח הזוהר ונזכיר רק מקצתם. [[משה קורדבירו|הרמ"ק]] בספרו אור יקר מביא הגהות ובירורים רבים ללשון הזוהר: הגהות דרך אמת להאריז"ל שנסדרו ע"י [[משה זכות|הרמ"ז]] וכבר דובר אודותיהם לעיל; ספר אור הלבנה ל[[רבי אברהם אזולאי]]; ספר עמודי שבע להרה"ג זעליג מזולקווא, שנת שצ"ה. בספרים לבית זידיטשוב וקאמרנא יש גם לא מעט הגהות, והם: עטרת צבי וצבי לצדיק מהגה"ק רבי צבי הירש מזידיטשוב; זוהר חי להגה"ק רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל סאפרין מקאמרנא, אחיינו של בעל עטרת צבי; דמשק אליעזר שנתחבר על ידי בנו של בעל זוהר חי. כאמור, אין זו אלא רשימה חלקית. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||