הבדלים בין גרסאות בדף "מצרים"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעריכה}} | {{לעריכה}} | ||
| − | '''מצרים''', הינה ארץ בו היו בני ישראל מאתים ועשר שנה, החל מרדת [[יעקב אבינו]] למצרים, עד יציאתם ב[חג הפסח]]. | + | '''מצרים''', הינה ארץ בו היו בני ישראל מאתים ועשר שנה, החל מרדת [[יעקב אבינו]] למצרים, עד יציאתם ב[[חג הפסח]]. |
מיד לאחר פטירת [[יוסף הצדיק]], שהיה משנה למלך במצרים, החל שעבוד קשה מצד המצרים, שהסתיים רק על ידי עשרת המכות שנעשו על ידי [[משה רבינו]] בשליחותו של [[הקב"ה]], וסיומם הסופי במכת בכורות. | מיד לאחר פטירת [[יוסף הצדיק]], שהיה משנה למלך במצרים, החל שעבוד קשה מצד המצרים, שהסתיים רק על ידי עשרת המכות שנעשו על ידי [[משה רבינו]] בשליחותו של [[הקב"ה]], וסיומם הסופי במכת בכורות. | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
== גלות מצרים ויציאת מצרים בתורת החסידות == | == גלות מצרים ויציאת מצרים בתורת החסידות == | ||
| − | מצרים היא | + | ב[[תורת החסידות]] מצרים היא מושג המגדיר הגבלה רוחנית, מלשון מיצר והגבלה. |
| − | גלות מצרים ברוחניות הוא מה | + | גלות מצרים ברוחניות הוא מה ש[[נפש הבהמית]] מגבלת ומסתרת על ה[[נפש אלקית]], עד שנפש האלוקית מתצמצמת כל כך שנעשה בקטנות והעלם. |
| + | |||
| + | === יציאת מצרים === | ||
יציאת מצרים אירעה בשנת ב' תמ"ח לבריאת ה[[עולם]]. | יציאת מצרים אירעה בשנת ב' תמ"ח לבריאת ה[[עולם]]. | ||
| − | המשמעות של יציאת מצרים | + | המשמעות של יציאת מצרים ב[[עבודת השם]] היא, הסרת המיצר והגבול. והיינו דהשכל שב[[מוח]] מאיר בלב במדות טובות בפועל ממש<REF>היום יום ד' שבט.</REF>. מסיבה זו יציאת מצרים היא פעולה מתמשכת ולא פעולה חד פעמית, שהרי כל יום ויום האדם מתעלה ויוצא ממיצר נוסף בעבודת ה'. |
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | ||
[[קטגוריה:פסח]] | [[קטגוריה:פסח]] | ||
גרסה מ־21:45, 24 ביוני 2010
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
מצרים, הינה ארץ בו היו בני ישראל מאתים ועשר שנה, החל מרדת יעקב אבינו למצרים, עד יציאתם בחג הפסח.
מיד לאחר פטירת יוסף הצדיק, שהיה משנה למלך במצרים, החל שעבוד קשה מצד המצרים, שהסתיים רק על ידי עשרת המכות שנעשו על ידי משה רבינו בשליחותו של הקב"ה, וסיומם הסופי במכת בכורות.
למרות שאברהם אבינו נתבשר מפי ה' "גר יהיה זרעך בארץ לא להם ארבע מאות שנה", היה זמן הגלות רק מאתים ועשר שנים. לפי החשבון, מספר ארבע מאות שנה הינו החל מלידת יצחק אבינו, עד יציאת מצרים. סיבה נוספת לקיצור שנות השעבוד למאתים ועשר, הינו קושי השעבוד של ישראל במצרים, שבאיכות היה שווה לשנות שעבוד של ארבע מאות שנה.
הגלות במצרים היתה אמנם גלות גשמית, אך בעיקרה היתה גלות רוחנית, ועל פי ספרי החסידות היו ישראל שקועים במ"ט שערי טומאה במצרים, מהם נטהרו במ"ט ימי ספירת העומר, שקדמו לקבלת התורה.
גלות מצרים ויציאת מצרים בתורת החסידות
בתורת החסידות מצרים היא מושג המגדיר הגבלה רוחנית, מלשון מיצר והגבלה.
גלות מצרים ברוחניות הוא מה שנפש הבהמית מגבלת ומסתרת על הנפש אלקית, עד שנפש האלוקית מתצמצמת כל כך שנעשה בקטנות והעלם.
יציאת מצרים
יציאת מצרים אירעה בשנת ב' תמ"ח לבריאת העולם.
המשמעות של יציאת מצרים בעבודת השם היא, הסרת המיצר והגבול. והיינו דהשכל שבמוח מאיר בלב במדות טובות בפועל ממש[1]. מסיבה זו יציאת מצרים היא פעולה מתמשכת ולא פעולה חד פעמית, שהרי כל יום ויום האדם מתעלה ויוצא ממיצר נוסף בעבודת ה'.
הערות שוליים
- ↑ היום יום ד' שבט.
