שניאור זלמן לויטין – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
על אף שהיה בחור המבוגר בכמה שנים בלבד מהתלמידים בישיבה, הצליח עד מהרה לרכוש השפעה עליהם, ולמרות שלא הצטיין בידיעות או בהבנה יוצאת דופן בחסידות, ההשפעה שלו על התלמידים היתה עצומה והם ראו בו סמל ומופת לחיקוי של אדם המסור לעניני הרבי{{הערה|שבועון בית משיח גליון 792 עמוד 50.}}. | על אף שהיה בחור המבוגר בכמה שנים בלבד מהתלמידים בישיבה, הצליח עד מהרה לרכוש השפעה עליהם, ולמרות שלא הצטיין בידיעות או בהבנה יוצאת דופן בחסידות, ההשפעה שלו על התלמידים היתה עצומה והם ראו בו סמל ומופת לחיקוי של אדם המסור לעניני הרבי{{הערה|שבועון בית משיח גליון 792 עמוד 50.}}. | ||
היה נשוי עם מרת רחל בת ר' שמואל יצחק גנזבורג (אחיו של ר' [[מנחם מענדל הלל | היה נשוי עם מרת רחל בת ר' שמואל יצחק גנזבורג (אחיו של ר' [[מנחם מענדל הלל גאנזבורג (האדיטש)|מנחם מענדל הלל גאנזבורג]]). בזמן [[מלחמת העולם השניה]] נסע למוסקבה לחפש עבודה כיון שבהאדיטש לא היתה פרנסה, ושרד שם את אימי המלחמה, ואילו רעייתו מרת רחל וילדיו - נספו בהאדיטש. | ||
בהמשך, היה נשוי ב[[זיווג שני]] עם מרת איטה, אלמנתו של ר' [[משה ששונקין]], והם יצאו מרוסיה ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה]], ובמוצאי שבת מברכים אלול תש"ו כאשר הבריחו את הגבול, ירו חיילים צ'כים ברעייתו והיא נפטרה במקום{{הערה|יהדות הדממה חלק ב' עמוד 102.}} | בהמשך, היה נשוי ב[[זיווג שני]] עם מרת איטה, אלמנתו של ר' [[משה ששונקין]], והם יצאו מרוסיה ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה]], ובמוצאי שבת מברכים אלול תש"ו כאשר הבריחו את הגבול, ירו חיילים צ'כים ברעייתו והיא נפטרה במקום{{הערה|יהדות הדממה חלק ב' עמוד 102.}} | ||