מינוי שופטים ושוטרים

מצוות מינוי שופטים ושוטרים היא מצווה מהתורה, שנאמרה בפרשת "שופטים" (דברים ט"ז, י"ח): "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך... ושפטו את העם משפט צדק." מצווה זו מחייבת את עם ישראל למנות שופטים ושוטרים בכל ערי הארץ, בכדי להפעיל מערכת משפטית שתשמור על הצדק, תיישם את מצוות התורה ותמנע עוולות.

המהות של המצווה

מטרת המצווה היא להקים מערכת של שופטים ושוטרים שתפעל לאכיפת מצוות התורה ותחזיר את הנוטים מדרך האמת אליה, לעיתים בעל כורחם. השופטים ישפטו את העם ויכפו את קיום התורה על כל פרטיה, כולל מניעת עבירות או מעשים מגונים, ויקימו הגדרים המגנים על התורה ועל מצוותיה.

תנאי המצווה והחובה למנות שופטים

במסגרת מצווה זו יש למנות שופטים בכל עיר ועיר, כאשר מספר השופטים תלוי בגודל העיר. כך, בכל עיר גדולה יעמדו עשרים ושלושה דיינים (הנקראים "סנהדרי קטנה"), ובערים הגדולות ביותר, כמו ירושלים, יעמוד בית דין גדול של שבעים דיינים, כאשר בראשם עומד ה"נשיא". השופטים יעסקו בדיני תורה ויכפו את קיום החוק והמוסר על העם.

בנוסף למינוי השופטים, יש למנות גם שוטרים שיבקרו את ההתנהלות הציבורית, ויתבוננו בשווקים ובחנויות, כדי למנוע רמאויות ועוולות במסחר, ובכך יפנו את הדרך לחיים מוסריים וצלולים יותר.

הדרישות והכישורים לשופטים

המצווה מציינת דרישות ברורות לשופטים ולדיינים. השופטים חייבים להיות חכמים, בעלי יראת שמיים, ובעלי ידע רחב גם בתחומים אחרים כמו רפואות, חשבונות, ודרכי הכשפים. עליהם להיות אנשים כשרים שיכולים לשפוט במערכת משפטית על פי התורה, וכן להיות סמוכים, כלומר שיש להם סמיכה רשמית מחכמים ומומחים אחרים.

הסנהדרין הגדולה בירושלים, שמורכבת משבעים דיינים, לא ישבה בבידוד אלא הייתה קשורה למערכת בתי הדין המקומיים. כל אחד מבתי הדין המקומיים (כגון סנהדרי קטנה) היה אחראי על קיום המשפט בעירו, והדיינים הגדולים היו מקבלים החלטות בעניין בעיות שדורשות עיון מעמיק יותר.

המצווה כמוסד נצחי

המצווה למנות שופטים ושוטרים אינה מוגבלת רק לתקופה מסוימת. היא מצווה נצחית שנמשכת לכל הדורות, והיא חלק אינטגרלי מהקיום הדתי והחברתי של ישראל. על פי המשמעות העמוקה שלה, המינוי של השופטים הוא לא רק עניין של קיום הלכה, אלא הוא עמוד חשוב שמבטיח את יציבות הדת ויישום הצדק.

בזמן הגלות, כאשר אין לנו סמיכה רשמית של שופטים, הציבור עדיין מצופה למנות אנשים כשרים שיפעלו על פי התורה ויכפו את קיום המצוות. ציבור שמזלזל במצווה זו ובקיום מערכת משפטית לא רק שמפר את התורה, אלא גם נושא עונש כבד. יש להסביר ולהדגיש את הצורך במינוי שופטים בכל מקום, גם כאשר אין סמיכה פורמלית, כי התפקיד של השופטים בשמירה על הצדק הוא חיוני וחשוב לחיים הרוחניים והחוקיים של כל קהל.

הגדרת "סמיכה" והשפעתה

הסמיכה היא פעולה שבה שופט מקבל סמכות לשפוט, אך חשוב להבין כי הסמיכה לא נעשתה רק כמו בזמנים קדומים, כאשר משה רבנו סמך את תלמידיו באופן אישי. כיום, הסמיכה היא דרך של קביעת כישוריו של אדם להיות דיין, ובכל דור ודור יש לסמוך חכמים שיכולים לשפוט ולפסוק בנושאים שונים, אם כי כיום אין סמיכה רשמית בדיוק כפי שהייתה בימי הבית הראשון והשני.

בעבודת האדם

על האדם להשים שופטים ושוטרים בכל השערים של האדם - עיניים, אוזניים ופה, ולהיות על המשמר על מה שמסתכל ועל איך שמדבר וכו'.

לעתיד לבוא

ערכים מורחבים – ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה, ודבר מלכות שופטים

לעתיד לבוא לא יצטרכו לשוטרים, כי יבוטל הרע, שהרי ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ. ואשר לכן מתפללים בתפילת העמידה "השיבה שופטינו כבראשונה ויעצינו כבתחילה", כמבקביל לייעוד הנביא - "ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה", ללא צורך של שוטר, כי לא יהיה יצר הרע.