מכת ברד

מכת ברד הייתה המכה השביעית מבין עשר המכות מצרים, והיא נגרמה על ידי ה' בתגובה לסירובו של פרעה לשחרר את בני ישראל. בברד היו חבורות של ברד כבד מאוד יחד אם אש בתוך הברד, שפגעו במצרים ובאדם ובבהמה, והשמידו את תוצרת האדמה.

תוכנה

כשמושה רבינו בא והתרה לפרעה שיהיה בדר באם לא ישלח את כל בני ישאל ממצרים, אמר לו "כעת הזאת למחר" שרט לו שריטה בכותל למחר כשתגיע חמה לכאן ירד המטר. כלומר, משה ניבא בצורה מדויקת את הזמן שבו יתחיל ברד, במטרה להראות לפרעה כי המכה מגיעה ישירות מה' ולא מזמן או מצב טבעי.

הטעם שמשה לא השתמש במכשירים כמו שעון מים כדי להצביע על הזמן המדויק, אלא בחר לשרוט "שריטה בכותל", היא, מפני שכן חרטומי מצרים היו יכולים לשנות את השעה המדויקת ולהטיל ספק בכך שמדובר במכה אלוקית. במקום זאת, משה עשה פעולה פיזית ברורה - שריטה בכותל - כך שתהיה הוכחה חזותית ומוחשית לכך שהמכה אכן תקרה בזמן המדויק שנאמר, וזה יוכיח לפרעה כי מדובר בהחלטה אלוקית שאינה תלויה בהשפעות חיצוניות. חרטומי מצרים לא יכלו לשנות את העובדה הזאת.

מיינה של תורה

המשכיל לדוד מבאר את העניין לפי סוד התורה ומסביר שבמכת ברד היה חיבור בין שני כוחות מנוגדים – אש ומים. אש מסמלת את הגבורה והכוח הרוחני הגדול, ומים מייצגים את החסד והרחמים. חיבור זה בין אש ומים משדר את הרעיון של תערובת של חסד וגבורה, שמתבטאת גם במילה "כעת", בה משה מודיע שזמן המכה הוא כעת – שילוב בין זמנים.

ה"שריטה בכותל" מייצגת את המקום שבו הזמן פוגש את המפגש הרוחני העליון של ה' ושכינתו. הסוד כאן הוא החיבור של כוחו של ה' – שמעל לזמן – עם הגילוי של זמן מוגדר ומדויק. במילים אחרות, משה היה צריך להדגיש את הזמן המדויק של המכה כדי להראות כיצד המכה, אף שהיא מתרחשת בזמן, היא בעצם פעולה של ה' שמעל לכל מסגרת זמן.

במכה זו, למרות שהיא נחשבת למכה קשה (ברד שגרם לנזקים רבים), ישנה גם הבחנה בין צדדים שונים של המכה – מהצד האחד, מדובר במכה שנשלחת מפי ה', אך מצד שני, אלה שהבינו את הדברים ומיהרו להימלט מהברד (היראים את דבר ה') ניצלו מהמכה. כך נוצר חיבור של חסד וגבורה: מחד, ישנה עונש קשה ומאידך, ישנה רחמים לחסידים שמפנים את עצמם מהעונש.

עשרת המכות
דם • צפרדע • כינים • ערוב • דבר • שחין • ברד • ארבה • חושך • בכורות

==הערות שוליים==