מישוש: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←משל לריחוק אלוקות מרוחניות: הגהה) |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==מהותו: רוחניות הגוף== | ==מהותו: רוחניות הגוף== | ||
ישנם שני סוגי [[רגש|רגשות]] כלליים: רגש של [[הבנה והשגה|הבנה]] ורגש של מגע. ה[[דעת]] הוא רגש של הבנה המאמת אצל ה[[אדם]] את | ישנם שני סוגי [[רגש|רגשות]] כלליים: רגש של [[הבנה והשגה|הבנה]] ורגש של מגע. ה[[דעת]] הוא רגש של הבנה המאמת אצל ה[[אדם]] את כל העניינים הרוחניים, והמישוש הוא רגש של מגע המאמת את כל העניינים הגשמיים. | ||
וביאור העניין: [[גוף]] מצד עצמו אינו [[חי]] ואינו מרגיש, כל חיות הגוף באה אך ורק מצד ה[[נפש]]. אך יחד עם זאת - חלק התחתון שבנפש (שתפקידו להחיות את הגוף) [[התלבשות|מתלבש]] בגוף באופן שהגוף עצמו מרגיש, הוא עצמו רואה והוא עצמו שומע{{הערה|אמר ר' יהושע בן לוי בכל יום ויום, סיון תד"ש.}}. | וביאור העניין: [[גוף]] מצד עצמו אינו [[חי]] ואינו מרגיש, כל חיות הגוף באה אך ורק מצד ה[[נפש]]. אך יחד עם זאת - חלק התחתון שבנפש (שתפקידו להחיות את הגוף) [[התלבשות|מתלבש]] בגוף באופן שהגוף עצמו מרגיש, הוא עצמו רואה והוא עצמו שומע{{הערה|אמר ר' יהושע בן לוי בכל יום ויום, סיון תד"ש.}}. | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
==פחיתותו== | ==פחיתותו== | ||
כתב ה[[רמב"ם]]{{הערה|מו"נ ח"א רפמ"ז.}} שלא מצאנו ב[[תורה]] לשון "מישוש" לגבי הקב"ה (אף שבנוגע לשאר ה[[חושים]] - [[ראיה]], [[שמיעה]] ו[[ריח]] - "דברה תורה כלשון בני אדם{{הערה|ברכות ל"א ע"ב וש"נ, וראה | כתב ה[[רמב"ם]]{{הערה|מו"נ ח"א רפמ"ז.}} שלא מצאנו ב[[תורה]] לשון "מישוש" לגבי הקב"ה (אף שבנוגע לשאר ה[[חושים]] - [[ראיה]], [[שמיעה]] ו[[ריח]] - "דברה תורה כלשון בני אדם{{הערה|ברכות ל"א ע"ב וש"נ, וראה גם רמבם הל' יסוה"ת פ"א ט'.}}), לפי שחוש המישוש הוא תחתון ופחות הערך כל כך עד ש"אי אפשר לציירו בחק ה' יתעלה", ואפילו לא בשם המושאל לבד (שאינו יכול להיות אפילו משל לאלוקות). | ||
==משל לריחוק אלוקות מרוחניות== | ==משל לריחוק אלוקות מרוחניות== | ||
גרסה אחרונה מ־00:58, 30 בדצמבר 2024
בשונה משאר החושים, חוש המישוש שייך רק בעולם הזה הגשמי[1].
מהותו: רוחניות הגוף[עריכה | עריכת קוד מקור]
ישנם שני סוגי רגשות כלליים: רגש של הבנה ורגש של מגע. הדעת הוא רגש של הבנה המאמת אצל האדם את כל העניינים הרוחניים, והמישוש הוא רגש של מגע המאמת את כל העניינים הגשמיים.
וביאור העניין: גוף מצד עצמו אינו חי ואינו מרגיש, כל חיות הגוף באה אך ורק מצד הנפש. אך יחד עם זאת - חלק התחתון שבנפש (שתפקידו להחיות את הגוף) מתלבש בגוף באופן שהגוף עצמו מרגיש, הוא עצמו רואה והוא עצמו שומע[2].
מעלתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתניא[3] מוסיף אדמו"ר הזקן לפסוק "חלק אלוקה ממעל"[4] את המילה ממש. מסביר על זה הרבי הריי"ץ[5] שב"ממש" יש שני פירושים: מלשון "ממשות" ומלשון "מישוש". היינו, שמהות ומציאות הנשמה עצמה - שהיא חלק אלוקה ממעל ממש יורדת מטה מטה, ונמצאת בעצמה גם בדרגה הנמוכה ביותר שבנפש – בחוש המישוש[6].
פחיתותו[עריכה | עריכת קוד מקור]
כתב הרמב"ם[7] שלא מצאנו בתורה לשון "מישוש" לגבי הקב"ה (אף שבנוגע לשאר החושים - ראיה, שמיעה וריח - "דברה תורה כלשון בני אדם[8]), לפי שחוש המישוש הוא תחתון ופחות הערך כל כך עד ש"אי אפשר לציירו בחק ה' יתעלה", ואפילו לא בשם המושאל לבד (שאינו יכול להיות אפילו משל לאלוקות).
משל לריחוק אלוקות מרוחניות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחסידות משמש ריחוק הערך בין מישוש לחכמה כמשל לריחוק הערך שבין רוחניות[9] לאלוקות: כשם שלא שייך לתפוס חכמה בידיים, כך לא שייך לתפוס אלוקות בשכל[10].
חותם שיחות הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
פעמים רבות מספור מסיים הרבי את שיחות הקודש בהתוועדויות, בבקשה ובהכרזה שהגאולה האמיתית והשלימה תבוא תיכף ומיד ממש. בחלק משיחות אלו הוסיף הרבי לבאר את כוונתו בהוספת תיבה זו – שאנו מצפים לגאולה שתבוא באופן של "מישוש", "שימששו זאת ביד ויראו על זה באצבע: הנה כבר הגיעה הגאולה האמיתית והשלימה"[11].
הערות שוליים
- ↑ תניא, שער היחוד והאמונה פרק ט'.
- ↑ אמר ר' יהושע בן לוי בכל יום ויום, סיון תד"ש.
- ↑ תחילת פרק ב'.
- ↑ איוב ל"א ב'.
- ↑ היום יום כ"ג מנ"א, אגה"ק אדמו"ר הריי"צ ח"ד עמ' ת"ד, עמ' ת"ז, ובליקוטי פירושים לתניא רפ"ב.
- ↑ שיחת נצו"י תשד"מ סי"ג.
- ↑ מו"נ ח"א רפמ"ז.
- ↑ ברכות ל"א ע"ב וש"נ, וראה גם רמבם הל' יסוה"ת פ"א ט'.
- ↑ באמצעות השכל ניתן להבין ו"לתפוס" בעניינים רוחניים: לעמוד על מהותם, או לפחות להכיר במציאותם, או באופן דהשגת החיוב, ועל כל פנים באופן דהשגת השלילה.
- ↑ תניא שער היחוד והאמונה פרק ט'.
- ↑ תורת מנחם תשמ"ט חלק ג', כ"ג אייר לנשי ובנות חב"ד, אות י"א.