שעון: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "ממוזער|250px|שעון מחוגים כפול שניתן לראות בו את השעה משני צידיו, המותקן על העמוד מחוץ ל-770 (הוצב בשנת תשס"ו) '''שעון''' הקרוי בספרות העתיקה גם בשם '''מורה שעות''', הוא שם כולל למכשיר למדידת זמן, והוא כולל מנעד רחב של צורות ושימושים, כגון שעו...") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
ענידת שעון-יד בשבת עלולה להיות כרוכה באיסורי שבת, וממידת חסידות יש להימנע כליל מענידת שעון בשבת ויום טוב. | ענידת שעון-יד בשבת עלולה להיות כרוכה באיסורי שבת, וממידת חסידות יש להימנע כליל מענידת שעון בשבת ויום טוב. | ||
=ענידת שעון בשבת== | ==ענידת שעון בשבת ויום טוב== | ||
לרוב הדעות, ענידת שעון-יד בשבת במקום שאין עירוב, אסורה על גברים וגם נשים צריכות להימנע מכך לכתחילה, כיון שהשעון אינו נחשב תכשיט, והלובש אותו עלול ליטול אותו ביד ולטלטל{{הערה|1=[https://asktherav.com/4468-women-wearing-watches-on-shabbos/ שו"ת אתרא דרב].}}, והדעות המתירות - מתירות רק במקום שהיו עונדים את השעון כתכשיט גם אם הוא לא היה עובד בכלל{{הערה|1=[https://smslarav.co.il/question/58eff5985f37ef0001e9998b אתר SMS לרב]. [https://chabad.info/beis-medrash/137433/ שיעור מהרבי ברוין].}}. | לרוב הדעות, ענידת שעון-יד בשבת במקום שאין עירוב, אסורה על גברים וגם נשים צריכות להימנע מכך לכתחילה, כיון שהשעון אינו נחשב תכשיט, והלובש אותו עלול ליטול אותו ביד ולטלטל{{הערה|1=[https://asktherav.com/4468-women-wearing-watches-on-shabbos/ שו"ת אתרא דרב].}}, והדעות המתירות - מתירות רק במקום שהיו עונדים את השעון כתכשיט גם אם הוא לא היה עובד בכלל{{הערה|1=[https://smslarav.co.il/question/58eff5985f37ef0001e9998b אתר SMS לרב]. [https://chabad.info/beis-medrash/137433/ שיעור מהרבי ברוין].}}. | ||
גרסה אחרונה מ־20:44, 9 בדצמבר 2024
שעון הקרוי בספרות העתיקה גם בשם מורה שעות, הוא שם כולל למכשיר למדידת זמן, והוא כולל מנעד רחב של צורות ושימושים, כגון שעון יד, שעון כיס, שעון קיר, שעון שמש, שעון חול, שעון דיגיטלי, שעון אנלוגי, שעון שבת, ועוד.
ענידת שעון-יד בשבת עלולה להיות כרוכה באיסורי שבת, וממידת חסידות יש להימנע כליל מענידת שעון בשבת ויום טוב.
ענידת שעון בשבת ויום טוב[עריכה | עריכת קוד מקור]
לרוב הדעות, ענידת שעון-יד בשבת במקום שאין עירוב, אסורה על גברים וגם נשים צריכות להימנע מכך לכתחילה, כיון שהשעון אינו נחשב תכשיט, והלובש אותו עלול ליטול אותו ביד ולטלטל[1], והדעות המתירות - מתירות רק במקום שהיו עונדים את השעון כתכשיט גם אם הוא לא היה עובד בכלל[2].
גם במקרים שבהם אין חשש הלכתי, ממידת חסידות מנהג חב"ד להימנע מלענוד שעון בשבת ואפילו ביום טוב, כיון שהם למעלה מהזמן[3].
אצל רבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
על אדמו"ר הזקן מסופר, שבעודו אברך צעיר הסמוך על שולחן חותנו, סייע לפתור את תעלומת שעון השמש שהתקלקל, דבר שהביא לקידוש השם ולפרסום גאונותו[4].
אדמו"ר הריי"צ מספר ברשימותיו, כי בילדותו התלבט האם להשקיע את כספי חסכונותיו ברכישת ספרי קודש ללימוד או בשעון, ולבסוף הגיע למסקנא להעדיף את רכישת השעון שיעזור לו לשמור על הזמן כראוי[5].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ שו"ת אתרא דרב.
- ↑ אתר SMS לרב. שיעור מהרבי ברוין.
- ↑ ראו: שו"ת SMS לרב. הרב לוי יצחק רסקין, ענידת שעון בשבת ויום טוב (אנגלית), הערות וביאורים אהלי תורה א'רנו (ב) חג הסוכות ה'תשפ"ה עמוד 87.
- ↑ תעלומת שעון השמש, רשימת דברי ימי חיי רבינו הזקן, ע' 20.
- ↑ ספר המאמרים תרנ"א עמוד רנו.