זמן: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
מ (←קושיות בנושא) |
||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
יש המקשים: איך שייך לומר שבריאת העולם היתה בכ"ה ב[[אדר]]{{הערת שוליים|1=לפי שיטת רבי יהושע ב[[מסכת ראש השנה]].}} או בכ״ה באלול{{הערת שוליים|לפי שיטת רבי אליעזר שם.}}, הרי מציאות הזמן הוא נברא ונתחדש כשנברא העולם, ולפני זה לא היה הזמן שנוכל לקרוא ליום הראשון כ״ה אדר (או כ״ה אלול), כאילו קדמו לו כ"ד ימים וכמה חדשים). | יש המקשים: איך שייך לומר שבריאת העולם היתה בכ"ה ב[[אדר]]{{הערת שוליים|1=לפי שיטת רבי יהושע ב[[מסכת ראש השנה]].}} או בכ״ה באלול{{הערת שוליים|לפי שיטת רבי אליעזר שם.}}, הרי מציאות הזמן הוא נברא ונתחדש כשנברא העולם, ולפני זה לא היה הזמן שנוכל לקרוא ליום הראשון כ״ה אדר (או כ״ה אלול), כאילו קדמו לו כ"ד ימים וכמה חדשים). | ||
הרבי הסביר, כי אין זה זמן דמיוני, אלא שכיון שהזמן נברא מאין ליש, כשם שביכלתו ית׳ לברוא את הזמן כיום ראשון, ביכלתו לבראו לכתחילה בתור סיומה של שנה, כ"ה אלול או כ"ה אדר (אף שלא קדמו מציאות זמן לפני זה). {{הערת שוליים|שם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15822&hilite=26d10d81-f5d2-4e6c-9ba2-b19a522b0f51&st=%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%97&pgnum=181 עמ' ק"צ].}} | הרבי הסביר, כי אין זה זמן דמיוני, אלא שכיון שהזמן נברא מאין ליש, כשם שביכלתו ית׳ לברוא את הזמן כיום ראשון, ביכלתו לבראו לכתחילה בתור סיומה של שנה, כ"ה אלול או כ"ה אדר (אף שלא קדמו מציאות זמן לפני זה). {{הערת שוליים|1=שם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15822&hilite=26d10d81-f5d2-4e6c-9ba2-b19a522b0f51&st=%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%97&pgnum=181 עמ' ק"צ].}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:בריאת העולם]] | [[קטגוריה:בריאת העולם]] | ||
גרסה מ־18:56, 4 ביוני 2010
זמן נמדד לפי רגע, שעה, יום ושנה.
על פי שיטת רבי צבי הירש מזידיטשוב[1], הזמן אינו נברא מחודש שנברא בבריאת העולם, והוא היה גם לפני בריאת העולם.
אך לפי שיטת אדמו"ר הזקן[2] בשם המגיד ממזריטש הזמן הוא דבר מחודש, וכשיטת הרמב"ם, רס"ג, [3] רשב"א [4] רמ"ע מפאנו[5] והספורנו[6]
אחת מהקושיות הנשאלות על שיטת המגיד, היא הנאמר במדרש [7]: מלמד שהיה סדר זמנים קודם. כן גם מובא בגמרא: אלפיים שנה קדמה תורה לעולם, ומכח קושיות אלו סובר הרב מזידיטשוב כי המגיד לא אמר דברים אלו, אך הרבי[8] מכריח כי הדבר נכון, שהרי שורה ארוכה של ראשונים אומרים כן, וישנם תירוצים שונים על קושיות אלו.[9]
בריאת הזמן
בזמן ישנו שני חלקים:
א. הזמן המשוער והנמדד, הוא פשוט שהוא נברא שהרי לפני בריאת העולם לא היה כלי למדידת הזמן ע"י השמש והירח.
ב. עצם המשך הזמן, וגם הוא נברא. ודלא כדעת העקרים. [10]
קושיות בנושא
יש המקשים: איך שייך לומר שבריאת העולם היתה בכ"ה באדר[11] או בכ״ה באלול[12], הרי מציאות הזמן הוא נברא ונתחדש כשנברא העולם, ולפני זה לא היה הזמן שנוכל לקרוא ליום הראשון כ״ה אדר (או כ״ה אלול), כאילו קדמו לו כ"ד ימים וכמה חדשים).
הרבי הסביר, כי אין זה זמן דמיוני, אלא שכיון שהזמן נברא מאין ליש, כשם שביכלתו ית׳ לברוא את הזמן כיום ראשון, ביכלתו לבראו לכתחילה בתור סיומה של שנה, כ"ה אלול או כ"ה אדר (אף שלא קדמו מציאות זמן לפני זה). [13]
הערות שוליים
- ↑ בספרו ועשה טוב, קרוב לתחילתו.
- ↑ בסידור שער הק״ש, בד״ה להבין פ״ר דק״ש.
- ↑ אמונות ודעות מ״ג ד״ה והראיה הד'.
- ↑ שו"ת תי"ח.
- ↑ עשרה מאמרות, מאמר אם כל ח״א פט"ז.
- ↑ בתחילת פירושו על התורה.
- ↑ בראשית רבה רפ"ג.
- ↑ בספר שערי אמונה.
- ↑ ראה שומר אמונים ויכוח שני מי"ז.
- ↑ עיין ספר המצוות לאדמו"ר הצמח צדק מצות האמנת האלקות פי"א ובכ"מ בספר עשרה מאמרות לרמ"ע מפאנו (שם).
- ↑ לפי שיטת רבי יהושע במסכת ראש השנה.
- ↑ לפי שיטת רבי אליעזר שם.
- ↑ שם עמ' ק"צ.