נהמא דכיסופא: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
=== שאלה === | === שאלה === | ||
למה צריכה להיות אצל כל אחד מישראל | למה צריכה להיות אצל כל אחד מישראל (ש"לעמל יולד") עבודה באופן מושלם, כדי שיהיה לו את השלימות שלו, ורק אחר כך הקב"ה ממשיך לו המשכות הטובות. | ||
הרי מכיון שהקב"ה הוא עצם הטוב שטבעו להיטיב, למה צריכים יגיעה (הקשורה עם עבודה ויגיעה להסיר את ההעלמות והסתרים, מניעות ובלבולים), כי בהשקפה ראשונה זהו היפך משלימות הטוב?! | הרי מכיון שהקב"ה הוא עצם הטוב שטבעו להיטיב, למה צריכים יגיעה (הקשורה עם עבודה ויגיעה להסיר את ההעלמות והסתרים, מניעות ובלבולים), כי בהשקפה ראשונה זהו היפך משלימות הטוב?! | ||
גרסה מ־15:09, 2 בספטמבר 2024
|
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
"נהמא דכיסופא"[1], פירושו 'לחם בושה', כמו אדם עני שמקבל לחם ללא שמתייגע, שזהו לחם בושה שאין מה להתגאות בו.
הקב"ה "טבע הטוב להיטיב"[2] רוצה הקב"ה ליתן לבנ"י תכלית שלימות הטוב, והוא יכול ליתן לבני ישראל כל הענינים גם בלי שום עבודה ויגיעה, באופן שיהיו ניזונים מחסדו הגדול של הקב"ה[3].
שאלה
למה צריכה להיות אצל כל אחד מישראל (ש"לעמל יולד") עבודה באופן מושלם, כדי שיהיה לו את השלימות שלו, ורק אחר כך הקב"ה ממשיך לו המשכות הטובות.
הרי מכיון שהקב"ה הוא עצם הטוב שטבעו להיטיב, למה צריכים יגיעה (הקשורה עם עבודה ויגיעה להסיר את ההעלמות והסתרים, מניעות ובלבולים), כי בהשקפה ראשונה זהו היפך משלימות הטוב?!
ביאור
| ערך מורחב – יגיעה |
הרבי מסביר[4] כי אם הקב"ה היה נותן ליהודי תהיה באופן שאין שום השתתפות והשתדלות מצדו של היהודי, יהיה לו אמנם את הטוב במילואו, אבל הוא לא היה יכול ליהנות מזה, מכיון שהיה מקבל זאת בתור "נהמא דכסופא".
כמו שרואים בטבע האדם, שבשעה שמקבל דבר ללא השתדלות מצדו (אפילו לא באופן שעשה לו איזשהו נחת שירצה לתת לו מתנה בשביל זה"[5]) – הרי זה ענין שנקרא "נהמא דכסופא", ואדם אינו רוצה להנות ממה שמקבל באופן כזה.
עד כדי כך שאדם מחשיב ומעדיף רק קב אחד של עצמו "קב שלו", ש"עמל בהן", יותר מתשעה קבים שמקבל ממישהו אחר, הוא מוכן לוותר על "תשעה קבים", אם הם של חבירו העיקר שיהיה לו אפילו קב אחד, אבל "קב שלו", ש"עמל בהן"[6].
ולכן: דוקא מצד זה שהקב"ה הוא "עצם הטוב", ו"טבע הטוב להיטיב", ובתכלית השלימות, ורצונו שגם אצל מקבל הטוב יהיה הטוב בתכלית השלימות, לכן נתן במיוחד הזדמנות להשתתפותו של יהודי בקבלת הטוב, על ידי זה שיהי לו עבודה, שאז יוכל לקבל את הטוב בשלימות, ללא ענינים של "נהמא דכסופא".