סליחות – הבדלי גרסאות

שלום (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שלום (שיחה | תרומות)
זהו, כמעט מושלם. רק ה"" המעצבן הזה.
שורה 3: שורה 3:
על החסיד רבי [[יעקב לייב מראססנע]] מסופר, כי היה בוכה רבות באמירת הסליחות. כששאלוהו למה הוא בוכה, הוא ענה: חלילה, איני בוכה, אני מנגב את הבוץ שהצטבר במשך ימות השנה.
על החסיד רבי [[יעקב לייב מראססנע]] מסופר, כי היה בוכה רבות באמירת הסליחות. כששאלוהו למה הוא בוכה, הוא ענה: חלילה, איני בוכה, אני מנגב את הבוץ שהצטבר במשך ימות השנה.


[[אדמו"ר הרש"ב]] הפליא בזאת את תמימותו של יהודי פשוט. בהסברו של אותו רבי יעקב לייב, מונח הסברו העמוק של אדמו"ר האמצעי{{הערת שוליים|1=[[דרך חיים]] ד"א ס"ג. שערי אורה ד"ה בכ״ה בכסלו סי"א וי"ב. כתבים.}} על הפסוק "אם תכבסי בנתר", שישנן דמעות המיועדות לכיבוס הנשמה, ולא ההתרגשות בהם היא העיקר. {{הערת שוליים|1=[ספר השיחות]] [[תש"ג]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15834&st=&pgnum=104 עמ' תק"ד תק"ה]. }}
[[אדמו"ר הרש"ב]] הפליא בזאת את תמימותו של יהודי פשוט. בהסברו של אותו רבי יעקב לייב, מונח הסברו העמוק של [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערת שוליים|1=[[דרך חיים]] ד"א ס"ג. שערי אורה ד"ה בכ״ה בכסלו סי"א וי"ב. כתבים.}} על הפסוק "אם תכבסי בנתר", שישנן דמעות המיועדות לכיבוס הנשמה, ולא ההתרגשות בהם היא העיקר. {{הערת שוליים|1=[ספר השיחות]] [[תש"ג]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15834&st=&pgnum=104 עמ' תק"ד תק"ה]. }}


במכתב של בעל [[הדגל מחנה אפרים]] לאחיו רבי [[ברוך ממזיבוז']], הוא מספר על מנהגיו של הבעל שם טוב בנושא: ביום הראשון הוא היה אומר סליחות בחמ=צות הלילה - במקום אשמורת הבוקר כבכל יום, גם לא היה מקפיד על אמירה בציבור דווקא, רק בימים מסוימים. {{הערת שוליים|1=מתוך מכתב מ[[הגניזה החרסונית]].}}
במכתב של בעל [[הדגל מחנה אפרים]] לאחיו רבי [[ברוך ממזיבוז']], הוא מספר על מנהגיו של הבעל שם טוב בנושא: ביום הראשון הוא היה אומר סליחות בחצות הלילה - במקום אשמורת הבוקר כבכל יום, גם לא היה מקפיד על אמירה בציבור דווקא, רק בימים מסוימים. {{הערת שוליים|1=מתוך מכתב מ[[הגניזה החרסונית]].}}
== מנהגי חב"ד ==
== מנהגי חב"ד ==


מנהגנו לומר הסליחות בשבוע של ראש־השנה או בשבוע שלפניו — ודלא כמ"ש ב[[לקוטי תורה]]<ref>דברים יד, א.</ref>: ״ולכן אומרים סליחות וי״ג מדות מראש־חודש אלול ואילך״<ref>לקוטי־שיחות, ט, עמ׳ 458, וכמה כת״י של מאמר זה בלקו״ת גורסים: ״ולכן יש נוהגים לומר סליחות מראש־חודש״ - לקוטי־שיחות, שם, עמ׳ 311.</ref>.
מנהגנו לומר הסליחות בשבוע של ראש־השנה או בשבוע שלפניו — ודלא כמ"ש ב[[לקוטי תורה]]<ref>דברים יד, א.</ref>: ״ולכן אומרים סליחות וי״ג מדות מראש־חודש אלול ואילך״<ref>לקוטי־שיחות, ט, עמ׳ 458, וכמה כת״י של מאמר זה בלקו״ת גורסים: ״ולכן יש נוהגים לומר סליחות מראש־חודש״ - לקוטי־שיחות, שם, עמ׳ 311.</ref>.


סדר הסליחות לקודם ראש־השנה — שהורה כ״ק מו״ח אדמו״ר [מוהריי״צ] — הוא מתאים לסדר במחזור 'כל בו', ולמנהג ליטא־רייסיךזאמוט, בשינויים קלים<ref>׳ליקוט טעמים ומקורות׳ לסליחות.</ref>.  
סדר הסליחות לקודם ראש־השנה — שהורה [[אדמו״ר מוהריי״צ]] — הוא מתאים לסדר במחזור 'כל בו', ולמנהג ליטא־רייסיךזאמוט, בשינויים קלים<ref>׳ליקוט טעמים ומקורות׳ לסליחות.</ref>.  


בליובאוויטש היה הכל מסודר באמירת הפזמונים שבסליחות ובמחזור. היו פזמונים קבועים שנהגו לאומרם. מסופר, כי פעם, באמירת הסליחות, דילג החזן על אחד הפזמונים שנהגו לאומרו. בשעת מעשה עמד הרבי, אדמו"ר הרש"ב, באמצע האמירה, וכשסיים שאל האם אמרו אותו פזמון. כשהשיבוהו בשלילה ציוה לחזור ולאומרו. ודיבר על כך שעתה אין אומרים את מה שצריכים לומר וכו'. ואמר, שכבר כמה פעמים רצה לסדר את הדברים שיש לאומרם בסליחות ובמחזור, אלא שמצד דוחק הזמן אין זה בא לפועל<ref>[[ספר השיחות]] [[תרצ"ז]], עמ׳ 155.</ref>.  
בליובאוויטש היה הכל מסודר באמירת הפזמונים שבסליחות ובמחזור. היו פזמונים קבועים שנהגו לאומרם. מסופר, כי פעם, באמירת הסליחות, דילג החזן על אחד הפזמונים שנהגו לאומרו. בשעת מעשה עמד הרבי, אדמו"ר הרש"ב, באמצע האמירה, וכשסיים שאל האם אמרו אותו פזמון. כשהשיבוהו בשלילה ציוה לחזור ולאומרו. ודיבר על כך שעתה אין אומרים את מה שצריכים לומר וכו'. ואמר, שכבר כמה פעמים רצה לסדר את הדברים שיש לאומרם בסליחות ובמחזור, אלא שמצד דוחק הזמן אין זה בא לפועל<ref>[[ספר השיחות]] [[תרצ"ז]], עמ׳ 155.</ref>.