א' באייר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
*[[תשט"ז]] – אירע ה[[רצח בבית ספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]]. | *[[תשט"ז]] – אירע ה[[רצח בבית ספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]]. | ||
*[[תשל"ו]] – הרבי בחר את ששת הפסוקים הראשונים של [[י"ב הפסוקים]], וביקש שכל ילד יהודי ישנן אותם ויחזור אותם בכל עת{{הערה|שיחות קודש תשל"ו חלק ב' עמוד 144.}}. | *[[תשל"ו]] – הרבי בחר את ששת הפסוקים הראשונים של [[י"ב הפסוקים]], וביקש שכל ילד יהודי ישנן אותם ויחזור אותם בכל עת{{הערה|שיחות קודש תשל"ו חלק ב' עמוד 144.}}. | ||
===[[יום הולדת|נולדו]]=== | |||
*[[תשי"ט]] - הרב [[יוסף ליפא אלפרוביץ']] - מחנך ב[[תלמוד תורה תורת אמת (ירושלים)|תלמוד תורה תורת אמת]], [[גבאי]] [[בית הכנסת בית יוסף (ירושלים)|בית הכנסת בית יוסף]], ופעיל [[הפצת המעיינות]] בשכונת מאה שערים ובסביבותיה. | |||
===[[פטירה|נפטרו]]=== | ===[[פטירה|נפטרו]]=== | ||
גרסה מ־16:44, 26 ביוני 2024
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
| יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | |
|
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר | |||||||||
א' באייר הוא היום הראשון בחודש אייר וב' דראש חודש.
אירועים ביהדות
- ב'תמ"ט – נערך המפקד הראשון של בני ישראל על ידי משה רבינו במדבר סיני.
- ב'תתקכ"ט – שלמה המלך התחיל לבנות את בית המקדש הראשון.
- תע"ח – רבי צבי הירש אשכנזי, ה'חכם צבי', נפטר.
- תקל"ח – רבי שמואל שמעלקא הורביץ מניקלשבורג, נפטר.
- תקמ"ח – רבי מנחם מנדל מויטבסק, ממלא מקומו של המגיד ממזריטש ומחבר ספר 'פרי הארץ', נפטר.
- תשל"א – רבי משה יחיאל אפשטיין מאוז'רוב, נפטר.
ימי חב"ד
אירועים
- תשט"ז – אירע הרצח בבית ספר למלאכה בכפר חב"ד.
- תשל"ו – הרבי בחר את ששת הפסוקים הראשונים של י"ב הפסוקים, וביקש שכל ילד יהודי ישנן אותם ויחזור אותם בכל עת[1].
נולדו
- תשי"ט - הרב יוסף ליפא אלפרוביץ' - מחנך בתלמוד תורה תורת אמת, גבאי בית הכנסת בית יוסף, ופעיל הפצת המעיינות בשכונת מאה שערים ובסביבותיה.
נפטרו
- תש"פ – הרב משה זקליקובסקי, משלוחי הרבי בשכונת אוק פארק בדטרויט, מישיגן דטרויט, ומחברי מערכת אוצר החסידים.
- תש"פ - הרב בנימין וולף, משלוחי הרבי לעיר הנובר, גרמניה.[2]
הערות שוליים
| הפתגם היומי - א' באייר - מלוח היום יום |
|---|
| ב' דראש חודש, טז לעומר
מען האט געזאגט אמאל פאר'ן טאטען - אין א פארבריינגען ספירה-צייט אין די יאהרען תרנ"א-נ"ג: דעם אלטען רבין'ס חסידים פלעגען אלעמאל ציילען. דער ווארט איז דעם טאטען זייער געפעלען געווארען. ואמר: אזוי איז דער ענין העבודה. די שעות דארפען זיין געציילטע, דאן זיינען די טעג געציילטע. אז עס גייט אווען א טאג, דארף מען וויסען וואס מ'האט אויפגעטאן און וואס מ'דארף וייטער טאן . . בכלל דארף מען זעהן אז דער מארגען זאל זיין א סך שענער ווי דער היינט. תרגום מאידיש: אמרו פעם בפני אבא - בהתוועדות בימי הספירה בשנים תרנ"א-תרנ"ג: חסידי אדמו"ר הזקן היו תמיד סופרים. אימרה זו מאוד מצאה חן בעיני אבי. ואמר: כך הוא עניין העבודה. השעות צריכים להיות נספרים ואזי הימים נספרים. כשחולף יום, צריכים לדעת מה פעלו ומה צריכים להמשיך לפעול . . בכלל צריכים לראות שהמחר יהיה הרבה יותר יפה מהיום. |