מסכת סנהדרין

במסכת סנהדרין יש 11 פרקים, ו112 דפים.

המסכת עוסקת בדיני הסנהדרין הגדולה והקטנה, דיני תורה, ועוד.

יסודות בפרק הראשון

סמיכה היא כאשר רב אשר הוא בעצמו סמוך מהדור הקודם להוראה, סומך את רב אחר להוראה.

מקורה, מהותה, ואופן הסמיכה

מקור הסמיכה, היא בגמרא סנהדרין, אז היה צריך כל רב לקבל סמיכה מרב אחר סמוך, סמיכה מיוחדת כדי לדון דיני ממונות, וסמיכה מיוחדת לדיני נפשות. לא כל מי שהיה ראוי לכך קיבל את הסמיכה, במקרה מסוים לא העניק רבינו הקדוש סמיכה לרב להתיר בכורות, כדי לחלוק כבוד לרבה בר בר חנה. 

על ידי הסמיכה איש מפי איש עד משה, נמשך הארת יסוד אבא בהנסמך, וזוכה לקבל הארה מאצילות ממש, מסיבה זו הוא נקרא בשם "רבי" בתוספת יו"ד, ולכן גם בכוחו להשפיע מבחינת מוחין דאבא. בשונה מכך, רב שאינו סמוך, אינו מקבל את השפעתו אלא מבחינת בינה, בסדר ההשתלשלות מעילה לעלול.

למרות שמשה רבינו סמך את יהושע בידו, הסמיכה לדורות אינה ביד, אלא על ידי קריאתו והסמכתו להקרא "רבי". הסמיכה היא דווקא בשלושה דיינים מוסמכים.

הסמיכה כיום

כיום אין רבנים סמוכים מסמיכה האמיתית, מכיון שאין שום רב שסמוך דור אחר דור. בכל זאת אין רב יכול להורות עד שיקבל כתב סמיכה מרב אחר סמוך מדור דור.

בשנת תשי"ב עורר הרבי שאברכים ובחורים ירכשו ידיעות בש"ס ופוסקים ויקבלו סמיכה להוראה.

בשנת תשל"ו חזר הרבי ועורר על ענין זה.

יש לציין כי הרבי קיבל סמיכה מהגאון רבי יוסף רוזי'ן, הידוע בשם הראגאטשובר.

ביאורי הרבי

• ז ב. אלו כלי הדיינין. לקוטי שיחות חל"ד עמ' 102 (114)

• טו ב. עד כמה עושין עיר הנדחת. לקוטי שיחות חי"ח עמ' 107 (עמ' 116)

• יז א. סנהדרין שראו כולן לחובה פוטרין אותו. לקוטי שיחות חכ"ט עמ' 113 (עמ' 121)

• כ ב. להעמיד להם מלך. לקוטי שיחות חכ"ד עמ' 104 (עמ' 120)

• לא ב. לחיו ליה כבר בתיה. לקוטי שיחות ח"ו שמות עמ' 255 (עמ' 165)

• לט א. תוס' ד"ה במאי. לקוטי שיחות ח"ז עמ' 148 (עמ' 160)

• מ ב. רש"י ד"ה אלא רואה טעמו של דבר "דקמי שמיא גליא". לקוטי שיחות ח"ז עמ' 140 (עמ' 152)

• נו ב. ועל הגזל. לקוטי שיחות ח"ה בראשית עמ' 5 (עמ' 17)

• נז א. על שלש מצות בן נח נהרג. שערי הלכה ומנהג יו"ד עמ' נה (עמ' 52)

• נז ב. בעולת בעל יש להן, נכנסת לחופה ולא נבעלה אין להן. (הטעם.) לקוטי שיחות ח"ל עמ' 244 (עמ' 257)

• נח ב. המגביה ידו על חבירו אע״פ שלא הכהו נקרא רשע שערי הלכה ומנהג עמ' רי (עמ' 207)

• סו א. אביו בלא אמו, אמו בלא אביו מניין. לקוטי שיחות חי"ח עמ' 117 (עמ' 108)

• פב א. הבועל ארמית קנאין פוגעין בו. לקוטי שיחות ח"ח עמ' 150 (עמ' 161)

• פב א. אם בא לימלך אין מורין לו. לקוטי שיחות ח"ב עמ' 344 (עמ' 70)

• פה א. אביו בלא אמו, אמו בלא אביו מניין. לקוטי שיחות חי"ח עמ' 117 (עמ' 108)

• פט א. המתנבא מה שלא נאמר לו — כגון חנניה בן עזור. לקוטי שיחות ח"ט דברים עמ' 125 (עמ' 143)

• צג ב. מורח ודאין. לקוטי שיחות ח"ו שמות עמ' 254 (עמ' 254)

• צח ב. עתיד הקב"ה להעמיד להם דוד אחר. לקוטי שיחות ח"ל עמ' 98 (עמ' 111) שערי גאולה עמ' נו (עמ' 51)

• ק א. ואולך אתכם קוממיות, מחלו' ר"מ ור"י. תורת מנחם תשי"א ב' עמ' 107 (עמ' 128) לקוטי שיחות ח"ז עמ' 198 (עמ' 210)

• קח ב. מלמד שהיה נח הצדיק כו' תיבה זו למה. ליקוטי שיחות חט"ו עמ' 38 (עמ' 51) בכללות גדר התיבה לקוטי שיחות חט"ו עמ' 35 (עמ' 47)

• קיא ב. רש"י ד"ה וצריכים. הקלת עליהם בממונם. לקוטי שיחות ח"ט עמ' 117 (עמ' 135)

• ירושלמי פ"י ה"ח. לקוטי שיחות ח"ט עמ' 118 (עמ' 136)