מוסדות אהלי תורה קראון הייטס: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 77: | שורה 77: | ||
*הרב [[מיכאל זליגסון]] | *הרב [[מיכאל זליגסון]] | ||
*הרב [[זושא וילהלם]] (עד שנת [[תשע"ט]]) | *הרב [[זושא וילהלם]] (עד שנת [[תשע"ט]]) | ||
*הרב אליהו טענענבוים - [[משיב]] עד פטירתו בתשפ"ג | *הרב [[אליהו טענענבוים]] - [[משיב]] עד פטירתו בתשפ"ג | ||
===צוות הישיבה גדולה=== | ===צוות הישיבה גדולה=== | ||
גרסה מ־05:41, 9 ביוני 2024
המונח "אהלי תורה" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אהלי תורה (פירושונים).
מוסדות אהלי תורה - אהלי מנחם הממוקמים בשכונת קראון הייטס הוקמו על-פי הוראתו של הרבי בשנת תשט"ו, המוסדות מונים ישיבות, תלמוד תורה, וגני ילדים שבהם לומדים למעלה מ3,000 תלמידים. מוסד אהלי תורה הוא מוסד החינוך החב"די הגדול בעולם.
היסטוריה
רשת המוסדות אהלי תורה נוסדו בעקבות התוועדות של הרבי בשמחת תורה בשנת תשט"ו, בה הביע הרבי את רצונו שבמוסדות החינוך החב"דיים ילמדו על טהרת הקודש, ללא לימודי חול.
בעקבות שיחה זו הקים ר' מיכאל טייטלבוים בשכונת קראון הייטס את מוסד החינוך הראשון על טהרת הקודש בשם "אהלי תורה", מבלי שיהיו לו את האמצעים הדרושים לכך, כשהוא נוטל את כל האחריות הכספית על עצמו. המוסד התפתח וגדל במשך השנים, וכיום הוא מוסד הלימוד החב"די הגדול ביותר בעולם, בו לומדים למעלה משלושת אלפים תלמידים.
כיום מונה אהלי תורה מספר מוסדות, הכוללים גני ילדים, תלמוד תורה בחינוך על טהרת הקודש, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.
הבנין המרכזי של אהלי תורה שוכן בפינת הרחובות איסטערן פארקויי וברוקלין בקרבת מקום ל770, בבנין ענק שהיה שייך לטמפל הקונסרבטיבי של קראון הייטס. בנין נוסף השייך למוסד שוכן בפינת הרחובות מונטגומורי וטרוי (במרכז השכונה), בעבר שימש בנין זה אף לישיבה גדולה, ולאחר שקבעו מקומם בבנין שברחוב איסטערן פארקויי, שימש את התלמידים הלומדים ב'ישיבה קטנה' אשר בראשה עמד הרב זושא וילהלם (עד כשנה לפני פטירתו בשנת תשפ"ב), ולקראת שנת הלימודים תשפ"ב עברה הישיבה קטנה אל מבנה חדש מחוץ לשכונת קראון הייטס, ובבנין כיום לומדים תלמידי כיתה ח'. בנוסף לכך ישנם גני ילדים הפזורים ברחבי השכונה.
כאחראי על ההנהלה הגשמית של המוסדות כיהן הרב יוסף רוזנפלד (עד פטירתו בשנת תשפ"ב), לצד ההנהלה רוחנית אותה הקים הרב טייטלבוים שמינה את המשפיע הרב נחמן שפירא להיות אחראי על כך.
חלק גדול של השלוחים ברחבי תבל הינם בוגרי מוסדות החינוך אהלי תורה.
לאהלי תורה גם אולם אירועים המשמש לעריכת חתונות בסמיכות לבית חיינו, וגם פנימיה לבחורים.
למרות גודלו העצום, אהלי התורה ממשיכה לשמור על המסורת המקורית של עבודה עם הצרכים האישיים של כל תלמיד יחיד.
התלמוד תורה והגנים
| ערך מורחב – תלמוד תורה אהלי תורה - אהלי מנחם (קראון הייטס) |
תלמוד תורה אהלי תורה אהלי מנחם נוסד בשנת תשט"ו בידי קבוצת הורים שחפצה שבניהם ילמדו לימודי קודש ללא לימודי חול. רצון זה היה בעקבות שיחתו של הרבי[1] שבה אמר שכל ילד יהודי צריך ללמוד לימודי קודש בלבד ללא ערבוב של לימודי חול.
המוסד החל את דרכו עם שלושה ילדים בלבד. אך ברבות השנים תפס התלמוד תורה את מרכזיותו של ליובאוויטשער ישיבה ובכך נהפך חיידר אהלי תורה לתלמוד תורה הגדול והמרכזי בשכונה. וכיום לומדים בו למעלה מ800 תלמידים הלומדים בכיתות מרווחות ובמבנה ענק ומרשים.
במבנה התלמוד תורה קיים אולם אירועים גדול בו מקיימים הרבה מאנ"ש את שמחותיהם.
דעם רבינ'ס ישיבה
|
| ערך מורחב – ישיבת אהלי תורה קראון הייטס |
ישיבת אהלי תורה היא הישיבה החב"דית מהגדולות בעולם, הישיבה מונה ישיבה קטנה וישיבה גדולה. בישיבה גדולה לומדים למעלה מ300.
הישיבה נפתחה גם היא בעקבות הוראתו של הרבי בהתוועדות בשמחת תורה תשט"ו, הרבי הורה שלא לקרוא לישיבה לא "ישיבת אהלי תורה" ולא "בית ספר אהלי תורה", אלא שיקראו לו "מוסד חינוכי", מה שהתברר לאחר מכן כדבר שהציל את הישיבה מלימודי חול. כאשר הרשויות בארצות הברית באו לבדוק אם לומדים לימודי חול בבתי הספר ובישיבות ברחבי ארצות הברית הם דילגו על השם "מוסד חינוך אהלי תורה", שם כזה לא עלה כלל על דעתם ולמעשה זה מה שהציל את המוסדות מהרבה דברים.
צוות המוסד
ועד הישיבה
בהוראת הרבי הרב דוד שלמה דייטש נכנס להיות שותף בישיבת אהלי תורה, ויחד עם רעייתו מרת שרה נחשבו ל"טאטע" ו"מאמע" (אב ואם) של המוסד.
אחרי פטירת הרב מיכאל טייטלבוים, על פי צוואתו נכנס בנו הרב אליעזר טייטלבוים להיות חבר הוועד.
- הרב יוסף חיים רוזנפלד (כיהן בתפקיד עד פטירתו בשנת תשפ"ב).
- הרב שלום דובער רוזנפלד
- הרב שמואל ברוק
- הרב זלמן חן
- הרב שלום רבקין
צוות הישיבה קטנה
- מנהל רוחני וראש ישיבה.: הרב משה סילמאן.
- הרב שניאור זלמן לויפער - סגן מנהל.
- הרב אלימלך אסטער - סגן מנהל שיעור א'.
- הרב לוי גרייזמן.
- הרב יחיאל מיכל מרוזוב.
- הרב שמעון ריבקין.
- הרב ניסים לגזיאל.
- הרב רפאל נחמן דובאוו.
הרב ישראל נח ליפסקר[2].
- הרב יצחק פרוס.
- הרב חיים לפקיבקר - ר"מ.
- הרב משה הלפרין - ר"מ.
- הרב דוד לוין - ר"מ.
- הרב מענדל שניאור - ר"מ.
- הרב פרץ קפלן - ר"מ.
- הרב אברהם חיים שטערן - ר"מ.
- הרב נחמן יוסף טווערסקי - משיב.
- צוות הישיבה בעבר
- הרב פנחס קארף משפיע עד פטירתו בתשפ"א
- הרב שלום דוד גייסינסקי - משיב ב770
- הרב מיכאל זליגסון
- הרב זושא וילהלם (עד שנת תשע"ט)
- הרב אליהו טענענבוים - משיב עד פטירתו בתשפ"ג
צוות הישיבה גדולה
- שיעור א-ב
- הרב ניסן דייטש - מנהל
- הרב יוסף יצחק הלוי רובשקין - משגיח
- הרב משה טייטלבוים - משפיע
- הרב לוי יצחק מטוסוב - משפיע.
- הרב יוסף יצחק פבזנר - משפיע.
- הרב שמואל טוביה קליין - ר"מ
- הרב מאיר ראדאל - ר"מ
- הרב מנחם מענדל ברונר - משיב
- הרב יום טוב ליפמן הלר - ר"מ.
- הרב שמואל חיים בלומינג - ר"מ.
- שיעור ד
- הרב שלמה קפלן - ראש ישיבה
- הרב נחמן שפירא - משפיע ראשי
- הרב אלחנן לשס - מנהל, ומשגיח
- הרב שמערל רויטבלאט - נו"נ נגלה לגרסא.
- הרב שלום חריטונוב משפיע
- הרב בערל קארף - משפיע
- הרב יקותיאל פלדמן - משפיע.
- הרב שמואל שור - משפיע.
- הרב שניאור זלמן וילנקין - משפיע.
- הרב אברהם יצחק ברוך גרליצקי - ר"מ.
- הרב אברהם הרץ - ר"מ.
- הרב אפרים פישל אסטער - ר"מ.
- הרב שלמה הורביץ - ר"מ.
- הרב שלום וויגלער - משיב
- צוות הישיבה בעבר
- הרב מנחם מענדל מרוזוב - משפיע (עד פטירתו בשנת תשע"ח).
- הרב שלמה יהודה סגל - כיהן כר"מ עד שנת תשע"ט.
- הרב ישראל פרידמן - ראש הישיבה (עד פטירתו בשנת תש"פ).
- הרב פנחס קארף - משפיע כללי (עד פטירתו בשנת תשפ"א).
- הרב אליהו חיים רויטבלט - משפיע (עד פטירתו בשנת תשנ"ח).
- הרב אהרן לייב רסקין
- הרב יעקב יהודה לייב אלטיין
- הרב זעליג כצמן
- הרב שמואל הבר
- הרב אברהם חיים שטערן - ר"מ, ומנהל שיעור ה' (עד שנת תשפ"ג, שאז עבר לישיבה קטנה).
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ שמחת תורה תשט"ו
- ↑ עד שנת תשפ"ה שימש משפיע בישיבת תומכי תמימים קווינס.