אריה לייב חצרנוב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הוספת ערך)
 
אין תקציר עריכה
שורה 12: שורה 12:
בחורף של שנת [[תשל"א]] קיבל אישור יציאה מברית המועצות יחד עם חסידים רבים נוספים שקיבלו אישורים באותה תקופה, ועלה לארץ הקודש והתיישב ב[[ירושלים]], שם קבע את מגוריו בשכונת סנהדריה המורחבת.
בחורף של שנת [[תשל"א]] קיבל אישור יציאה מברית המועצות יחד עם חסידים רבים נוספים שקיבלו אישורים באותה תקופה, ועלה לארץ הקודש והתיישב ב[[ירושלים]], שם קבע את מגוריו בשכונת סנהדריה המורחבת.


ביוזמתו, עבר המניין החסידי שהוקם על ידי החסיד ר' [[הניך רפפורט] מהמקלט בבנין 124 למקום ראוי ומרווח יותר בקראוון, (שם התקיים המניין שנים רבות עד שר' [[אריה לייב בלקין]] ור' [[יעקב לרנר]] גייסו תורם והקימו את בית הכנסת במקום הקבע שלו).
ביוזמתו, עבר המניין החסידי שהוקם על ידי החסיד ר' [[הניך רפפורט]] מהמקלט בבנין 124 למקום ראוי ומרווח יותר בקראוון, (שם התקיים המניין שנים רבות עד שר' [[אריה לייב בלקין]] ור' [[יעקב לרנר]] גייסו תורם והקימו את בית הכנסת במקום הקבע שלו).


משמש כ'נאמן' בהקדש 'קרן שלום זאב ע"ש שלום זאב קרוגליאק'.
משמש כ'נאמן' בהקדש 'קרן שלום זאב ע"ש שלום זאב קרוגליאק'.

גרסה מ־13:46, 2 במאי 2024

הרב אריה לייב חצרנוב[1] (יליד שנת תר"צ, 1930) הוא מזקני חסידי חב"ד, מאנשי קהילת חב"ד בסנהדריה המורחבת בירושלים.

תולדות חיים

נולד בעיירה החסידית נעוועל בד' שבט תר"צ[2] להוריו ר' אברהם חצרנוב ומרת מוסיא פייגא.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת (אלטע) מרים, בת ר' נחום ודבורה.

לאחר החתונה קבע את מגוריו במוסקבה והיה מפעילי הקהילה החסידית שהתנהלה בעיר תחת אימת הקומוניסטים[3].

על אף הקשיים הגדולים, נודע כבעל מסירות נפש, וכמכניס אורחים[4].

בחורף של שנת תשל"א קיבל אישור יציאה מברית המועצות יחד עם חסידים רבים נוספים שקיבלו אישורים באותה תקופה, ועלה לארץ הקודש והתיישב בירושלים, שם קבע את מגוריו בשכונת סנהדריה המורחבת.

ביוזמתו, עבר המניין החסידי שהוקם על ידי החסיד ר' הניך רפפורט מהמקלט בבנין 124 למקום ראוי ומרווח יותר בקראוון, (שם התקיים המניין שנים רבות עד שר' אריה לייב בלקין ור' יעקב לרנר גייסו תורם והקימו את בית הכנסת במקום הקבע שלו).

משמש כ'נאמן' בהקדש 'קרן שלום זאב ע"ש שלום זאב קרוגליאק'.

רעייתו מרת אלטע מרים נפטרה בכ"ג ניסן תשפ"ד, ונטמנה בבית העלמין הר המנוחות.

משפחתו

אחותו מרת שרה דינה, רעיית ר' שניאור זלמן פרידמן - ירושלים

  • בנו, ר' נחום חצרנוב - ירושלים
  • בתו מרת אניטה, רעיית ר' אלכסנדר פרידמן - נוף איילון
  • בתו מרת דורה, רעיית ר' מאיר חן - ירושלים
  • בתו מרת דינה
  • בתו מרת לובה

הערות שוליים

  1. מאויית גם חאצערנאוו.
  2. בכרטיס בספר החסידים שמולא שלא על ידו כיון היה באותה שעה מעבר למסך הברזל, נכתב שנולד בשנת תרצ"ג, אך כנראה נפלה שם טעות.
  3. ראו לדוגמא מסביב לחסידות, חיים חסידיים לאחר המלחמה.
  4. ר' מוטל קוזלינר סיפר אודותיו שהביא איתו מרוסיה את שולחן האוכל הישן שלו. וכששאלוהו מדוע לסחוב רהיט שכזה, השיב שעל שולחן זה אכלו עניים ורוצה שיהיה בירושלים.