בית רבי (ספר): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(שחזור)
שורה 4: שורה 4:


==אודות הספר==
==אודות הספר==
הבל הבלים אמר קהלת
במשך שנים ארוכות היה הספר מהמקורות העיקריים לתולדות בית רבינו הזקן.
 
למרות שהספר לוקה באי-דיוקים רבים ומהותיים, הוא מהווה בסיס ומקור לספרי היסטוריה רבים ובמיוחד לספרי היסטוריה חב"דיים ובראשם [[ספר התולדות|ספרי ה'תולדות']] של הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]].
 
הספר יצא במקור בשנת [[תרס"ב]] ב[[לשון הקודש]]. לאחמ"כ בהוצאת וילנא תרס"ה תורגם הספר ל[[אידיש]] ונוקד.
 
הספר יצא לאור אף בהוצאת [[קה"ת]] כולל הערות מהרבי בשולי הגיליון.
 
ב[[היכל הבעש"ט (גיליון)|גליון היכל הבעש"ט]] פרסם הרב [[יהושע מונדשיין]] מהדורה ראשונית של הספר, עם הערות.
 
בשנת [[תשע"ד]] יצאה לאור מהדורה מתורגמת, מתוקנת ומוערת של הספר. את המהדורה ערך הרב [[לוי יצחק הולצמן]], ויצאה על ידי [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]. שלוש שנים לאחר-מכן, בחודש כסלו תשע"ז, יצא הספר במהדורה נוספת, לרגל [[התוועדות]] [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] בירושלים.


==אמינותו==
==אמינותו==
שטויות
[[הרבי]] ציטט את [[אדמו"ר הריי"צ]] שהעיד אשר הסיפורים של הרב חיים מאיר הילמן הם מדוייקים{{הערה|בשיחת יום ב' דחגה"ש תשל"ב}}, וכן ציטט מהספר בשיחותיו{{הערה|כמו בלקוטי שיחות חלק ל' בשיחה לי"ט כסלו.}}.
 
עורך הספר ומלקטו - הרב [[חיים מאיר הילמן]], כתב שכארבע-עשרה שנה עמלו ויגעו על אמיתות הסיפורים{{הערה|הרב [[שמואל קראוס]] פירסם ב[[שבועון בית משיח]] מספר מאמרים המצביעים על אי דיוקים בספר.}}.
.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
שורה 17: שורה 30:
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי סיפורים]]
[[קטגוריה:ספרי סיפורים]]
דב אליאך: ספר אבי הישיבות: נספחים: "מצרף העבודה במצרף האמת": ערך "בית רבי במבחן" מהדורת הטורי תשע"ב בהוצאת מכון מורשת הישיבות.

גרסה מ־21:23, 20 באפריל 2024

שער הספר

הספר בית רבי נכתב על ידי החסיד הרב חיים מאיר היילמאן מליעפעלי, הספר סוקר ממקורות ראשונים ושניים, את תולדות שלושת אדמו"רי חב"ד הראשונים בשושלת; אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק - בניהם ותלמידיהם.

אודות הספר

במשך שנים ארוכות היה הספר מהמקורות העיקריים לתולדות בית רבינו הזקן.

למרות שהספר לוקה באי-דיוקים רבים ומהותיים, הוא מהווה בסיס ומקור לספרי היסטוריה רבים ובמיוחד לספרי היסטוריה חב"דיים ובראשם ספרי ה'תולדות' של הרב אברהם חנוך גליצנשטיין.

הספר יצא במקור בשנת תרס"ב בלשון הקודש. לאחמ"כ בהוצאת וילנא תרס"ה תורגם הספר לאידיש ונוקד.

הספר יצא לאור אף בהוצאת קה"ת כולל הערות מהרבי בשולי הגיליון.

בגליון היכל הבעש"ט פרסם הרב יהושע מונדשיין מהדורה ראשונית של הספר, עם הערות.

בשנת תשע"ד יצאה לאור מהדורה מתורגמת, מתוקנת ומוערת של הספר. את המהדורה ערך הרב לוי יצחק הולצמן, ויצאה על ידי תורת חב"ד לבני הישיבות. שלוש שנים לאחר-מכן, בחודש כסלו תשע"ז, יצא הספר במהדורה נוספת, לרגל התוועדות י"ט כסלו בירושלים.

אמינותו

הרבי ציטט את אדמו"ר הריי"צ שהעיד אשר הסיפורים של הרב חיים מאיר הילמן הם מדוייקים[1], וכן ציטט מהספר בשיחותיו[2].

עורך הספר ומלקטו - הרב חיים מאיר הילמן, כתב שכארבע-עשרה שנה עמלו ויגעו על אמיתות הסיפורים[3]. .

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. בשיחת יום ב' דחגה"ש תשל"ב
  2. כמו בלקוטי שיחות חלק ל' בשיחה לי"ט כסלו.
  3. הרב שמואל קראוס פירסם בשבועון בית משיח מספר מאמרים המצביעים על אי דיוקים בספר.