שיע.ק (שיחה | תרומות)
שיע.ק (שיחה | תרומות)
שורה 49: שורה 49:


למרות שבגמרא <REF>יומא ט ב.</REF> כתוב כי משמתו נביאים האתרוגים, חגי זכריה ומלאכי נסתלקה רוח הקודש [כלומר: הנבואה]
למרות שבגמרא <REF>יומא ט ב.</REF> כתוב כי משמתו נביאים האתרוגים, חגי זכריה ומלאכי נסתלקה רוח הקודש [כלומר: הנבואה]
מישראל״,<REF>ולהעיר הלשון "נסתלקה" בשונה ללשון "בטל" שנאמר שם בגמרא לגבי התמיד, משמע שלא נסתלקה לגמרי ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15812&st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%95+%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F&pgnum=85&hilite=472c6fd7-112b-42e9-9f03-254d12f1ff48 לקוטי שיחות חי"ד פרשת שופטים עמ' 73 (עמ' 85)]</REF> כותב הרמב"ם ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37845&hilite=7b3d0c7c-920a-446a-94e3-0565b039f6f9&st=%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%90%D7%94&pgnum=29 אגרת תימן], על-סמך חישוב הרמוז בנבואת בלעם, שקיבל במסורת מאבותיו, שהנבואה תחזור לישראל כבר בשנת ד' אלפים תתקנ"ו.
מישראל״,<REF>ולהעיר הלשון "נסתלקה" בשונה ללשון "בטל" שנאמר שם בגמרא לגבי התמיד, משמע שלא נסתלקה לגמרי ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15812&st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%95+%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F&pgnum=85&hilite=472c6fd7-112b-42e9-9f03-254d12f1ff48 לקוטי שיחות חי"ד פרשת שופטים עמ' 73 (עמ' 85)]</REF> כותב הרמב"ם ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37845&hilite=7b3d0c7c-920a-446a-94e3-0565b039f6f9&st=%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%90%D7%94&pgnum=29 אגרת תימן], על-סמך חישוב הרמוז בנבואת בלעם, שקיבל במסורת מאבותיו, שהנבואה תחזור לישראל כבר בשנת ד' אלפים תתקע"ו.


וזה לשונו: "כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל", יש בו סוד, שמן העת ההיא יש לחשב כמנין שיש מששת ימי בראשית ועד אותה העת, ותחזור הנבואה לישראל. ואז יאמרו להם הנביאים "מה פעל אל". ונבואה זו נאמרה בשנת הארבעים לצאתם מארץ מצרים, ותמצא התחלת החשבון עד אותה העת אלפים ותפ"ח שנה, שהסימן "בתפ"ח גאולים". ולפי ההיקש הזה והפירוש הזה תחזור הנבואה לישראל בשנת ארבעת אלפים תתקע"ו ליצירה. ואין ספק שחזרת הנבואה היא הקדמת המשיח, שנאמר יואל ג' א' "ונבאו בניכם ובנותיכם" וגו'".  
וזה לשונו: "כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל", יש בו סוד, שמן העת ההיא יש לחשב כמנין שיש מששת ימי בראשית ועד אותה העת, ותחזור הנבואה לישראל. ואז יאמרו להם הנביאים "מה פעל אל". ונבואה זו נאמרה בשנת הארבעים לצאתם מארץ מצרים, ותמצא התחלת החשבון עד אותה העת אלפים ותפ"ח שנה, שהסימן "בתפ"ח גאולים". ולפי ההיקש הזה והפירוש הזה תחזור הנבואה לישראל בשנת ארבעת אלפים תתקע"ו ליצירה. ואין ספק שחזרת הנבואה היא הקדמת המשיח, שנאמר יואל ג' א' "ונבאו בניכם ובנותיכם" וגו'".