אגדה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''אגדה''' היא חלק מה[[תורה שבעל פה]]. אבל נחשבת כ[[תורה שבכתב]] לענין התלבשות חוכמתו של הקב"ה.
'''אגדה''' היא חלק מה[[תורה שבעל פה]]. אבל נחשבת כ[[תורה שבכתב]] לענין התלבשות חכמתו של הקב"ה.


האגדות הם בכלל לימוד המקרא, שהרי רוב האגדות הם על הפסוקים ומעט מהם מוסר, ואינם מושגים כל-כך בהשגה מלאה, וכשם שהמקרא אינו מושג ומובן בלא תורה שבעל-פה, כך גם לימוד האגדה, ולכן נחשב בכלל מקרא.
האגדות הם בכלל לימוד המקרא, שהרי רוב האגדות הם על הפסוקים ומעט מהם מוסר, ואינם מושגים כל-כך בהשגה מלאה, וכשם שהמקרא אינו מושג ומובן בלא תורה שבעל-פה, כך גם לימוד האגדה, ולכן נחשב בכלל מקרא{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/4/5c.htm?q=%D7%91%D7%9B%D7%9C%D7%9C%20%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90 לקוטי תורה ויקרא ה, ג]. וראה [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/40/3c.htm לקוטי תורה שיר השירים סוף עמוד ג]}}.


אלא שהאגדתא היא בחינת תרגום מלשון הקודש, שהוא [[בחינת אחוריים]] - חיצוניות - של המקרא.
אלא שהאגדתא היא בחינת תרגום מלשון הקודש, שהוא [[בחינת אחוריים]] - חיצוניות - של המקרא.

גרסה מ־21:49, 19 בספטמבר 2023

אגדה היא חלק מהתורה שבעל פה. אבל נחשבת כתורה שבכתב לענין התלבשות חכמתו של הקב"ה.

האגדות הם בכלל לימוד המקרא, שהרי רוב האגדות הם על הפסוקים ומעט מהם מוסר, ואינם מושגים כל-כך בהשגה מלאה, וכשם שהמקרא אינו מושג ומובן בלא תורה שבעל-פה, כך גם לימוד האגדה, ולכן נחשב בכלל מקרא[1].

אלא שהאגדתא היא בחינת תרגום מלשון הקודש, שהוא בחינת אחוריים - חיצוניות - של המקרא.

ארז"ל כל מי שיש בידו הלכות ואין בידו מדרש (אגדה) לא טעם טעם של יראת חטא[2]. כי אף שבלימוד המדרש אין מושג רק הארה, מכל מקום זו ההארה מביאה לידי יראת חטא. בדומה קצת למקרא -תורה שבכתב- שבו קוראים וממשיכים אור אין סוף ברוך הוא שלמעלה מטעם ודעת - בחינת אמונה.

אגדה שבספר עין יעקב - רוב סודות התורה גנוזים בה, ומכפרת עונותיו של אדם כמבואר בכתבי האריז"ל[3]. והנגלות שבה, הם דרכי ה' שילך בהם האדם ויקח מהם עצות להנהגה בין אדם לבורא ובין אדם לחברו.

הערות שוליים

(חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")