הבדלים בין גרסאות בדף "תלמוד תורה לוד"
(לפי מידע בערך תומכי תמימים לוד) |
|||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
[[קובץ:חצר הת"ת לוד.jpg|ממוזער|תלמידי התלמוד-תורה בפעילות בחצר]] | [[קובץ:חצר הת"ת לוד.jpg|ממוזער|תלמידי התלמוד-תורה בפעילות בחצר]] | ||
[[קובץ:תלמוד תורה לוד.jpg|250px|ממוזער|שמאל|בנין התלמוד תורה והחצר בעת שיטפון]] | [[קובץ:תלמוד תורה לוד.jpg|250px|ממוזער|שמאל|בנין התלמוד תורה והחצר בעת שיטפון]] | ||
| − | '''תלמוד תורה חב"ד לוד''' הוקם בשנת תש"ט, על ידי הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] כאשר תלמידי התלמוד תורה למדו במתחם הישיבה ב"פרדס". לקראת שנת הלימודים [[תשכ"ד]] עבר התלמוד תורה למבנה נפרד בשכונת נוה זית בניהולו של הרב [[אברהם הרשקוביץ]]. כיום שוכן ה[[תלמוד תורה]] בשיכון חב"ד ב[[לוד]] בניהולו של הרב [[ברק כוכבי]] ונכון לשנת הלימודים [[תשפ"ד]] מונה כ-701 תלמידים והוא מתלמודי התורה החב"דיים הגדולים בארץ. | + | '''תלמוד תורה חב"ד לוד''' הוקם בשנת [[תש"ט]], על ידי ר' זושא וילימובסקי ונוהל על ידי הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] כאשר תלמידי התלמוד תורה למדו במתחם הישיבה ב"פרדס". לקראת שנת הלימודים [[תשכ"ד]] עבר התלמוד תורה למבנה נפרד בשכונת נוה זית בניהולו של הרב [[אברהם הרשקוביץ]]. כיום שוכן ה[[תלמוד תורה]] בשיכון חב"ד ב[[לוד]] בניהולו של הרב [[ברק כוכבי]] ונכון לשנת הלימודים [[תשפ"ד]] מונה כ-701 תלמידים והוא מתלמודי התורה החב"דיים הגדולים בארץ. |
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
| − | עם הקמת ישיבת תומכי תמימים לוד, למדו בישיבה תלמידים מגיל תחילת תלמוד תורה ועד ישיבה קטנה וגדולה. בשנים הבאות עלתה תוכנית להקים תלמוד תורה בנפרד. | + | עם הקמת ישיבת תומכי תמימים לוד בשנת [[תש"ט]], למדו בישיבה תלמידים מגיל תחילת תלמוד תורה ועד ישיבה קטנה וגדולה. בשנים הבאות עלתה תוכנית להקים תלמוד תורה בנפרד. |
רעיון הקמת ה[[תלמוד תורה]] עלה ב[[ד' ניסן]] [[תשכ"א]] ונכתב על כך ל{{ה|רבי}}, [[הרבי]] ענה ב[[ט' ניסן]] שישתדלו לפעול בדרכי נועם ומצד שני בתקיפות. לאחר חיפושים ארוכים אחר מקום הושג בסוף שנת [[תשכ"ד]] בנין בשכונת נווה זית ואושר כי הרב [[אברהם הרשקוביץ]] ינהל אותו. ובשנת תשל"ד מונה הרב מנשה חדד למנהל התלמוד תורה. באותן שנים נתנה אפשרות לתלמידים מהכיתות הגבוהות לישון בפנימיית הישיבה. | רעיון הקמת ה[[תלמוד תורה]] עלה ב[[ד' ניסן]] [[תשכ"א]] ונכתב על כך ל{{ה|רבי}}, [[הרבי]] ענה ב[[ט' ניסן]] שישתדלו לפעול בדרכי נועם ומצד שני בתקיפות. לאחר חיפושים ארוכים אחר מקום הושג בסוף שנת [[תשכ"ד]] בנין בשכונת נווה זית ואושר כי הרב [[אברהם הרשקוביץ]] ינהל אותו. ובשנת תשל"ד מונה הרב מנשה חדד למנהל התלמוד תורה. באותן שנים נתנה אפשרות לתלמידים מהכיתות הגבוהות לישון בפנימיית הישיבה. | ||
גרסה מ־08:36, 3 בספטמבר 2023
| תלמוד תורה חב"ד לוד | |
|---|---|
 סמליל המוסד | |
| אפיון | ממ"ח |
| תאריך יסוד | תשכ"ד |
| מיקום | לוד |
| מייסד | הנהלת ישיבת תומכי תמימים לוד, בעידודו של הרבי |
| מנהל גשמי | הרב ברק כוכבי |
| מספר תלמידים | 701 |
תלמוד תורה חב"ד לוד הוקם בשנת תש"ט, על ידי ר' זושא וילימובסקי ונוהל על ידי הנהלת ישיבת תומכי תמימים לוד כאשר תלמידי התלמוד תורה למדו במתחם הישיבה ב"פרדס". לקראת שנת הלימודים תשכ"ד עבר התלמוד תורה למבנה נפרד בשכונת נוה זית בניהולו של הרב אברהם הרשקוביץ. כיום שוכן התלמוד תורה בשיכון חב"ד בלוד בניהולו של הרב ברק כוכבי ונכון לשנת הלימודים תשפ"ד מונה כ-701 תלמידים והוא מתלמודי התורה החב"דיים הגדולים בארץ.
תוכן עניינים
היסטוריה
עם הקמת ישיבת תומכי תמימים לוד בשנת תש"ט, למדו בישיבה תלמידים מגיל תחילת תלמוד תורה ועד ישיבה קטנה וגדולה. בשנים הבאות עלתה תוכנית להקים תלמוד תורה בנפרד.
רעיון הקמת התלמוד תורה עלה בד' ניסן תשכ"א ונכתב על כך לרבי, הרבי ענה בט' ניסן שישתדלו לפעול בדרכי נועם ומצד שני בתקיפות. לאחר חיפושים ארוכים אחר מקום הושג בסוף שנת תשכ"ד בנין בשכונת נווה זית ואושר כי הרב אברהם הרשקוביץ ינהל אותו. ובשנת תשל"ד מונה הרב מנשה חדד למנהל התלמוד תורה. באותן שנים נתנה אפשרות לתלמידים מהכיתות הגבוהות לישון בפנימיית הישיבה.
בשנות המ"מים עבר התלמוד תורה לרחבת תומכי תמימים לוד בצריפים, ובשנת תנש"א נבנה קומפלקס מפואר ורחב ידיים.
לשנת הלימודים תש"ע נבנה מבנה נוסף ששימש לבית הכנסת עבור הכיתות הגבוהות, כאשר בשבתות וימים טובים המבנה שימש כבית כנסת נוסף לקהילה וכונה בשם 'בית הכנסת לצעירים'. באותה שנה אף הוחלף מנהל התלמוד תורה כשבמקומו הובא הרב ברק כוכבי ששימש כסגן מנהל בתלמוד תורה לוי יצחק רחובות וכמנהל בתלמוד תורה בנתניה[1] והמנהל החדש פעל בכל דרך להמשיך ולהרחיב את התלמוד תורה.
בשנת תשע"ב התקבלו אישורים ממשרד החינוך להרחבת השטח ונבנו עוד 8 כיתות[2]. במרכז השטח הוקמה סככה גדולה ובשנת תשע"ו הושלמה בניית הבנין החדש ובית הספר עבר שיפוץ מקיף.
בשטח בית הספר מתקיים מדי שנה בזמן הקיץ ובבין הזמנים דיי קעמפ הפועל במסגרת צבא הרבי לוד.
בתחילת שנת תשפ"ב בשל גידול במספר התלמידים פוצל התלמוד תורה לשני מבנים כשכתות ז' וח' עברו למתחם בית הספר "עמל" השוכן ברחוב 'הרבי מליובאוויטש' בשיכון חב"ד ונקראו בשם מתיבתא לצעירים.
נכון לשנת הלימודים תשפ"ד לומדים בתלמוד תורה 701 תלמידים ב-27 כיתות (בבית הספר יש בכל כיתה שלוש כיתות מקבילות מלבד כיתה א' בה יש 4 כיתות מקבילות וכיתה ג' בה יש שלוש כיתות מקבילות).
צוות התלמוד תורה
- הרב ברק כוכבי, מנהל
- הרב מנחם ישעיהו, סגן מנהל שכבה צעירה
- הרב אריאל פרידמן, סגן מנהל שכבה צעירה
הרב יעקב הלל, מנהל שכבה בוגרת
- הרב נתנאל זנו, מזכיר
- הרב שמעון ריינהולד, יועץ חינוכי
- מחנכים
- הרב אהרן פריימן
- הרב ירחמיאל ריבקין
- הרב משה סגל
- הרב אוריה אהרון
- הרב יוסי עמוס
- הרב שניאור נחשון
- הרב מנחם מענדל ליפשיץ
- הרב אלכסנדר אלוש
- הרב מרדכי שטרן
- הרב יוסף יצחק בורגן
- הרב רונן מרדכי מדר
- הרב עזריאל מפעי
- הרב אליהו אלחנן ישראלי
- הרב שמואל לרנר
- הרב יוסי גולדברג
- הרב הלל כהן
- הרב אביחי מזרחי
- הרב מנחם משיח בן מעש
- מורים מקצועים
- הרב אסף אמיתי
- הרב שניאור חמו
- הרב מנחם מענדל לנקין
- הרב שניאור מוזיקנט
- הרב נחום פורס
- הרב מנחם כהנא
- הרב רייניץ
- סייעים
- הרב נחום רבינוביץ
- הרב מענדי גלדציילר
- הרב יחיאל אופנר
- הרב ישראל וולפסון
- הרב לוי מרינובסקי
- צוות בעבר
- הרב מנשה חדד - מנהל
- הרב מנחם שמח - מנהל ומחנך
- הרב חיים אשכנזי - מורה
- הרב בועז אהרון - מחנך
- הרב אליהו ממן - מורה
- הרב אפרים מיפעי - מחנך
- הרב יוסי מנדלזון - מחנך
- הרב אריה לוין - מורה מקצועי
- הרב יוסף יהודה חסין - מחנך
- הרב ניר צוקרמן - מחנך
- הרב שלמה חנניה ממן - מחנך ועד שנת הלימודים תשפ"ב מנהל מבצעים(מנהל ת"ת תפארת מנחם בביתר עילית)
- הרב יהודה מעטוף - מורה מקצועי
- יואח שאער - מורה מקצועי
- מוישי חדד - מחנך ומורה מקצועי
קישורים חיצוניים
- תולדות התלמוד תורה בלוד, עמוד 125 ואילך
