החתונה הגדולה בז'לובין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 1: שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן|סיבה=נושא ידוע וחשוב בהיסטוריה החב"דית, וצריך שיהיה כתוב בהתאם}}
{{להשלים|כל הערך=כן|סיבה=נושא ידוע וחשוב בהיסטוריה החב"דית, וצריך שיהיה כתוב בהתאם}}
'''החתונה הגדולה בזלובין''' בה התחתנו מרת שרה בת [[אדמו"ר האמצעי]] עם נכד [[רבי לוי יצחק מברדיצ'ב]]{{הערה|ר' אליעזר בן ר' מאיר בן ר' לוי"צ מברדיצ'ב.}}. החתונה נערכה בערב שבת, סיוון [[תקס"ז]] ב[[ז'לובין]] מפני המרחק הרב שהיה בין [[ברדיצ'ב]] ל[[ליאדי]] והשתפפו בה אלפי יהודים ביניהם צדיקים רבנים וחסידים.  
'''החתונה הגדולה בזלובין''' בה התחתנו [[שרה (בת אדמו"ר האמצעי - נפטרה בנעוריה)|שרה]] בת [[אדמו"ר האמצעי]] עם ר' [[אליעזר דערבארימדיקער]], נכד [[רבי לוי יצחק מברדיטשוב]]{{הערה|בן ר' [[מאיר מברדיטשוב]] בן ר' לוי"צ מברדיצ'ב}}.
 
החתונה נערכה בערב שבת, סיוון [[תקס"ז]] ב[[ז'לובין]] - עיירה שהיתה בין העיירות [[ברדיצ'ב]] ל[[ליאדי]] והשתפפו בה אלפי יהודים ביניהם צדיקים רבנים וחסידים.


==מקום החתונה==
==מקום החתונה==

גרסה מ־14:53, 23 באוגוסט 2023

החתונה הגדולה בזלובין בה התחתנו שרה בת אדמו"ר האמצעי עם ר' אליעזר דערבארימדיקער, נכד רבי לוי יצחק מברדיטשוב[1].

החתונה נערכה בערב שבת, סיוון תקס"ז בז'לובין - עיירה שהיתה בין העיירות ברדיצ'ב לליאדי והשתפפו בה אלפי יהודים ביניהם צדיקים רבנים וחסידים.

מקום החתונה

בשטר התנאים, שנכתב בשנת תקס"ד, נכתב ש"החתונה תהי' פה בירושלים עיה"ק". המרחק בין מקום מגורי משפחת החתן, ברדיצ'ב, למקום מגורי משפחת הכלה, ליאדי, גדול מאוד. לכן, בפועל, כשהתקרב מועד החתונה, נקבע שהיא תערך בעיירה ז'לובין בפלך מוהילוב בבלרוס, משום היותה בין שתי עיירות המחותנים.

שנים רבות לאחר מכן עוד ידעו זקני החסידים מז'לובין לספר על מאורעות החתונה הגדולה בעיירתם.

סיפורים ממאורעות החתונה

משפחת הכלה הגיעו ראשונים וכאשר רלוי"צ מברדיטשוב התקרב לעיר ביקש אדמו"ר הזקן מבנו אדמו"ר האמצעי לקבל את פניו, האדמו"ר האמצעי חשש מקפידתו כי פורסם כבר לפני כן שאדמו"ר האמצעי אומר הרבה חסידות ומדבר במושגים גבוהים ומפרסמם לכולם "אריך", "עתיק יומין" וכו' לבסוף כשנפגשו אכן שאלו רבי לוי"צ האם נכון הדבר, הרי הבעש"ט התיר לדבר במושגים הללו רק למי שראה את פניו הקדושות. מיד ניגש אדמו"ר האמצעי לאביו שהגיע גם כן להקביל את פני רבי לוי"צ ושאלו מנגד למה ביישת את בני? והלה חזר על שאלתו הרי אסור לדבר גבוהות למי שלא ראה את פני הקודש, וענהו אדמו"ר הזקן שהוא בעצמו ראה את הבעש"ט, והוא - אדמו"ר האמצעי לומד ממנו, שאלו רבי לוי"צ האם ראית אותו בחלום או בהקיץ? וענהו, בהקיץ כשהייתי בפטרבורג במאסר.

המוזמנים

ר' בנימין קלעצקער באותו זמן היה חולה מאוד. כשהתקרב מועד החתונה קיבל, כמו חסידים רבים, הזמנה. על אף מחלתו, רצה ר' בנימין לנסוע. בני משפחתו ניסו להניעו מרצונו, אך ר' בנימין התעקש כיוון שהיה בטוח שכיוון שאדמו"ר הזקן שלח לו הזמנה לחתונה, הוא מוכרח להגיע. כשהביאו אותו לז'לובין היה במצב קשה מאוד. הודיעו לאדמו"ר הזקן על הגעתו, ואדמו"ר הזקן ביקש שיבוא אליו. אך מצבו הקשה לא איפשר לו להגיע אל אדמו"ר הזקן. אמר אדמו"ר הזקן שיביאו אותו בעגלה, הביאו אותו והושיבו אותו אצל אדמו"ר הזקן. נתן לו אדמו"ר הזקן כוס בירה, ולאחר ששתה אותה, נתן לו שנייה ושלישית. לאחר ששתה שלוש כוסות אמר לו אדמו"ר הזקן שילך לרקוד עם החסידים, ור' בנימין קלעצקער נעמד והלך לרקוד בריא ושלם.

הערות שוליים

  1. בן ר' מאיר מברדיטשוב בן ר' לוי"צ מברדיצ'ב