רמת שלמה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
השבת הראשונה של קהילת חב”ד בשכונה היתה שבת חנוכה בשנת [[תשנ"ו]]. במקום היו אז שני דיירים בכל השכונה. | השבת הראשונה של קהילת חב”ד בשכונה היתה שבת חנוכה בשנת [[תשנ"ו]]. במקום היו אז שני דיירים בכל השכונה. | ||
בשבת הבאה כבר היו משפחות נוספות בשכונה החדשה. גם הקבלן א. ברקן הביא בנתיים כתרומה קרוואן שהפך לבית הכנסת הזמני. בית הכנסת נקרא "משכן שמואל" על שם הרב [[שמואל גרשון פריימן]] | בשבת הבאה כבר היו משפחות נוספות בשכונה החדשה. גם הקבלן א. ברקן הביא בנתיים כתרומה קרוואן שהפך לבית הכנסת הזמני. בית הכנסת נקרא "משכן שמואל" על שם הרב [[שמואל גרשון פריימן]] שעבד במסירות נפש להקמת הקריה ונפטר לאחר הזכיה במכרז. | ||
ספר תורה הובא מבית כנסת חב”ד בשכונת סנהדריה המורחבת, הספסלים השולחנות עמוד התפילה וארון הקודש הובאו למקום | ספר תורה הובא מבית כנסת חב”ד בשכונת סנהדריה המורחבת, הספסלים השולחנות עמוד התפילה וארון הקודש הובאו למקום. לטבילת שחרית היו הולכים ל[[מקווה]] בשכונת הגבעה הצרפתית, כמחצית השעה הליכה. | ||
כך נמשך הסבל במשך חודשים ספורים. באותם חודשים התאכלסה השכונה במהירות רבה. הרחוב הראשי נקרא “רחוב האדמו”ר מליובאוויטש” התמלא במשפחות חב”דיות במסגרת הקהילה החדשה שהוקמה. הקרוואן כבר היה צר מהכיל את המתפללים. לאחר כחצי שנה הובאו ארבעה קרוואנים גדולים למדי, לשם עבר בית הכנסת החב”די. הצריף הקטן הוזז והפך להיות מקווה טהרה. גם בזה חב”ד היתה חלוצה - היא בנתה את המקווה הראשון בשכונה. | כך נמשך הסבל במשך חודשים ספורים. באותם חודשים התאכלסה השכונה במהירות רבה. הרחוב הראשי נקרא “רחוב האדמו”ר מליובאוויטש” התמלא במשפחות חב”דיות במסגרת הקהילה החדשה שהוקמה. הקרוואן כבר היה צר מהכיל את המתפללים. לאחר כחצי שנה הובאו ארבעה קרוואנים גדולים למדי, לשם עבר בית הכנסת החב”די. הצריף הקטן הוזז והפך להיות מקווה טהרה. גם בזה חב”ד היתה חלוצה - היא בנתה את המקווה הראשון בשכונה. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
הקהילה החב”דית בשכונת רמת שלמה התפתחה במהירות רבה. שיעורי תורה נוסדו בזה אחר זה, ממנייני תפילה בשבתות החלו גם מניינים בימי חול. הקהילה הלכה והתגבשה. | הקהילה החב”דית בשכונת רמת שלמה התפתחה במהירות רבה. שיעורי תורה נוסדו בזה אחר זה, ממנייני תפילה בשבתות החלו גם מניינים בימי חול. הקהילה הלכה והתגבשה. | ||
כשנה לאחר ימי הניצנים, נערכו בחירות לבחירת רב הקהילה והרב יוסף יצחק הבלין נבחר לרבה של הקריה | כשנה לאחר ימי הניצנים, נערכו בחירות לבחירת רב הקהילה והרב יוסף יצחק הבלין נבחר לרבה של הקריה. | ||
במשך הזמן נפתח בית ספר יסודי לבנות. שיעורי התורה הלכו והוקמו במהירות: בימי השבוע מתקיימים שיעורים בגמרא, עין יעקב ובחסידות. מדי יום חמישי מקיים הרב [[יוסף יצחק אופן]], שיעור בחסידות שממשיך ל[[התוועדות]] חסידית עד השעות המאוחרות של הלילה. הרב יוסף יצחק הבלין מוסר שיעור בהלכות. כמו כן מתקיימים שיעורים ב[[שיחה|שיחות]] ו[[מאמר|מאמרים]] של [[הרבי]. בשבתות מתקיימים גם [[מסיבות שבת]] בהם משתתפים עשרות רבות של ילדים. מדי שבוע מתקיים בבית הכנסת סדר לימוד אבות ובנים. | במשך הזמן נפתח בית ספר יסודי לבנות. שיעורי התורה הלכו והוקמו במהירות: בימי השבוע מתקיימים שיעורים בגמרא, עין יעקב ובחסידות. מדי יום חמישי מקיים הרב [[יוסף יצחק אופן]], שיעור בחסידות שממשיך ל[[התוועדות]] חסידית עד השעות המאוחרות של הלילה. הרב יוסף יצחק הבלין מוסר שיעור בהלכות. כמו כן מתקיימים שיעורים ב[[שיחה|שיחות]] ו[[מאמר|מאמרים]] של [[הרבי]. בשבתות מתקיימים גם [[מסיבות שבת]] בהם משתתפים עשרות רבות של ילדים. מדי שבוע מתקיים בבית הכנסת סדר לימוד אבות ובנים. | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
עם בחירתו של הרב הבלין נוספו ביוזמתו שני קרוואנים נוספים לבית הכנסת שהיה מארבעה קרוואנים, כיון שבית הכנסת כבר היה צר מהכיל את המשפחות החב”דיות הרבות שהתאכלסו במקום. אך גם אלה לא הספיקו, וכעבור זמן עברו להתפלל במגרש בחורשה סמוכה בשטח שהתקבל לקהילה עבור בית כנסת. הרב הבלין השיג אישורים לבנות על המגרש סמינר לבנות מחו"ל, בעוד שהקומה התחתונה רחבת-הידיים הוקדשה לבית כנסת חב”ד. במקום הזה שכן בית הכנסת עד שעבר לבנין 770. | עם בחירתו של הרב הבלין נוספו ביוזמתו שני קרוואנים נוספים לבית הכנסת שהיה מארבעה קרוואנים, כיון שבית הכנסת כבר היה צר מהכיל את המשפחות החב”דיות הרבות שהתאכלסו במקום. אך גם אלה לא הספיקו, וכעבור זמן עברו להתפלל במגרש בחורשה סמוכה בשטח שהתקבל לקהילה עבור בית כנסת. הרב הבלין השיג אישורים לבנות על המגרש סמינר לבנות מחו"ל, בעוד שהקומה התחתונה רחבת-הידיים הוקדשה לבית כנסת חב”ד. במקום הזה שכן בית הכנסת עד שעבר לבנין 770. | ||
התכנון המקורי של הבניין היה לבנות בית ירושלמי רגיל; בית כנסת גדול ומפואר לבני הקהילה. התוכניות לא אושרו בעירייה, ואז הציע הרב [[גרשון מענדל גרליק]] לבנותו כדוגמת [[770]]. התוכניות הוגשו לעירייה והתוכניות אושרו. | |||
ב[[ר"ח כסלו|ראש חודש כסלו]] [[תשס"א]], התקיימה חגיגת הנחת אבן הפינה. אבן הפינה נלקחה מבניין בית רבינו שבבבל המקורי, והיא הונחה ברגבי האדמה שתחת [[חדר היחידות|חדרו של הרבי]]. | ב[[ר"ח כסלו|ראש חודש כסלו]] [[תשס"א]], התקיימה חגיגת הנחת אבן הפינה. אבן הפינה נלקחה מבניין בית רבינו שבבבל המקורי, והיא הונחה ברגבי האדמה שתחת [[חדר היחידות|חדרו של הרבי]]. | ||
לא פשוט לבנות בניין שכזה, ובפרט לא בעיר הבירה בירושלים, בה חוקי הבניה הם נוקשים. כידוע הבניינים בירושלים חייבים להיות מצופים באבן ירושלמית לבנה ומחוספסת. ראשי העיר רצו חזות אחידה לכל בתי העיר. | לא פשוט לבנות בניין שכזה, ובפרט לא בעיר הבירה בירושלים, בה חוקי הבניה הם נוקשים. כידוע הבניינים בירושלים חייבים להיות מצופים באבן ירושלמית לבנה ומחוספסת. ראשי העיר רצו חזות אחידה לכל בתי העיר. קשה לדעת כיצד הסכימה וועדת הבניה בעיריית ירושלים לאשר את הבניה הזאת - אבל הבניין על הלבנים האדומות, המשולשים והתבליטים שלו, קם וניצב לתפארת. | ||
בבניין [[770]] המקורי, ישנם אבנים בצבעים שונים; אדומות פחות ואדומות יותר או גם שחורות. האבנים שם לא מסותתות והסגנון שלהן עתיק. זמן רב חיפשו אחרי בית חרושת שמייצר אבנים שכאלה, ולבסוף הזמינו אותם ביבוא מיוחד מניו-יורק. | בבניין [[770]] המקורי, ישנם אבנים בצבעים שונים; אדומות פחות ואדומות יותר או גם שחורות. האבנים שם לא מסותתות והסגנון שלהן עתיק. זמן רב חיפשו אחרי בית חרושת שמייצר אבנים שכאלה, ולבסוף הזמינו אותם ביבוא מיוחד מניו-יורק. | ||