תוכחה – הבדלי גרסאות
מה עם ההתגלות? (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הוכחה.jpg|ממוזער|מענה מהרבי לאדם שהתלונן על כך שחברו הוכיח אותו על מעשה לא ראוי שעשה: {{ציטוטון|כשעושים דברים אסורים ויש יהודי ומעירו על זה צריכה להיות נתינת יישר כח '''גדול''' ליהודי זה}}]] | [[קובץ:הוכחה.jpg|ממוזער|מענה מהרבי לאדם שהתלונן על כך שחברו הוכיח אותו על מעשה לא ראוי שעשה: {{ציטוטון|כשעושים דברים אסורים ויש יהודי ומעירו על זה צריכה להיות נתינת יישר כח '''גדול''' ליהודי זה}}]] | ||
'''תוכחה''' היא [[מצוות עשה]] מה[[תורה]] בפסוק "הוכח תוכיח את עמיתך"{{הערה|ויקרא יט טז}}. | '''תוכחה''' היא [[מצוות עשה]] מה[[תורה]] בפסוק "הוכח תוכיח את עמיתך"{{הערה|ויקרא יט טז}}. | ||
==המצווה== | |||
אדם שרואה את חבירו שחוטא, מצווה להודיעו שחוטא ולהחזירו למוטב{{הערה|ראה מסכת ערכין דף טז עמוד ב}}. חיוב זה, הוא אחד מתרי"ג מצוות{{הערה|ספר המצוות לרמב"ם מצוות עשה רה.}}. במידה ועובר העבירה אינו מקבל את התוכחה על המוכיח להוכיח את חבירו פעמים רבות עד שיקבל את התוכחה, או לחילופין עד שיכה אותו או יקללו{{הערה|שולחן ערוך הרב אורח חיים סימן קנו סעיף ז.}} או ינזוף בו{{הערה|שולחן ערוך הרב אורח חיים סימן תרח סעיף ו.}}. | |||
בגדר מצוות תוכחה, חוקר הרבי{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25050&hilite=a7b2e848-e85c-40ab-bee1-3d294d029295&st=%D7%9E%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8&pgnum=259 תורת מנחם חלק י"ח עמ' 259 (עמ' 259)].}} אם מדובר במצווה חדשה, או שזו היא חיוב נוסף בכל המצוות, שכשם שעליו לקיים את המצווה, כך עליו להוכיח את השני כשאינו מקיים את המצווה. | |||
==המגידים== | ==המגידים== | ||
| שורה 18: | שורה 23: | ||
ביקורת אחרת על דרך זאת אומר הבעל שם טוב במקום אחר כמובא בכתר שם טוב{{הערה|חלק שני ע' ש}}, כי לפעמים המוכיח "נהנה" ממהתעסקות עם הרע בכדי שיוכל להוכיח עד שהוא עצמו גם כן מתחבר לרע: שמעתי [[הבעש"ט|ממורי]] ביאור מוסר למוכיח שיזהר בעצמו, על פי משל שנכנס חסיד אחד לכרך שיש בה בתי זונות, וביקש לחקור מהות אנשי הכרך אמר אלך אל בית המוזג ששם רבים מצויין ויש להבחין מעניני הסיפורים ודיבורים, כי הלשון הוא קולמוס הלב. וכך היה, שזה סיפר מה עשה עם הזונה פלונית, וכן חבירו וכו', עד שחרה לו עד מאד. וכאשר הרגישו בו שהוא חסיד מפורסם, נתנו לו כל אחד מתנה הגונה שיכפרו פניו במנחה. למחר עשה תחבולות שיתאספו שמה שיקבל מהם מתנות, עד שאח"כ עשה כמעשיהם. והנמשל מובן. לכך ישמור את עצמו המוכיח מן הכיעור והדומה לו. | ביקורת אחרת על דרך זאת אומר הבעל שם טוב במקום אחר כמובא בכתר שם טוב{{הערה|חלק שני ע' ש}}, כי לפעמים המוכיח "נהנה" ממהתעסקות עם הרע בכדי שיוכל להוכיח עד שהוא עצמו גם כן מתחבר לרע: שמעתי [[הבעש"ט|ממורי]] ביאור מוסר למוכיח שיזהר בעצמו, על פי משל שנכנס חסיד אחד לכרך שיש בה בתי זונות, וביקש לחקור מהות אנשי הכרך אמר אלך אל בית המוזג ששם רבים מצויין ויש להבחין מעניני הסיפורים ודיבורים, כי הלשון הוא קולמוס הלב. וכך היה, שזה סיפר מה עשה עם הזונה פלונית, וכן חבירו וכו', עד שחרה לו עד מאד. וכאשר הרגישו בו שהוא חסיד מפורסם, נתנו לו כל אחד מתנה הגונה שיכפרו פניו במנחה. למחר עשה תחבולות שיתאספו שמה שיקבל מהם מתנות, עד שאח"כ עשה כמעשיהם. והנמשל מובן. לכך ישמור את עצמו המוכיח מן הכיעור והדומה לו. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||