יצחק מנחם מענדל ליס: הבדלים בין גרסאות בדף
(←לארץ הקודש: הוספתי מידע) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
(תיקנתי טעות כתיב) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
בשנת [[תש"ט]] הגיע לכפר הנטוש ספריא שניתן לקבוצת חסידי חב"ד. | בשנת [[תש"ט]] הגיע לכפר הנטוש ספריא שניתן לקבוצת חסידי חב"ד. | ||
בשנת [[תש"י]] נבחר לשמש כחבר וועד. ולאחר מכן נבחר להיות המזכיר הרשמי הראשון של [[כפר חב"ד]] (שגם שם זה ניתן לכפר בזכותו) ועזר לבנות, ליישב ולבסס את הכפר (ובהשתדלותו הצליח לארגן שהרכבת תעצור בסמוך לכפר). ביחד עם עמיתו ב[[וועד כפר חב"ד]] ר' [[משה צבי סגל]], ייסד התוועדות יום העצמאות שנתית בכפר. אמנם התוועדות זו נעלם עם השנים, הודות לבניו הקנאיים של המשפיע רבי [[שלמה חיים קסלמן]] זצ"ל | בשנת [[תש"י]] נבחר לשמש כחבר וועד. ולאחר מכן נבחר להיות המזכיר הרשמי הראשון של [[כפר חב"ד]] (שגם שם זה ניתן לכפר בזכותו) ועזר לבנות, ליישב ולבסס את הכפר (ובהשתדלותו הצליח לארגן שהרכבת תעצור בסמוך לכפר). ביחד עם עמיתו ב[[וועד כפר חב"ד]] ר' [[משה צבי סגל]], ייסד התוועדות יום העצמאות שנתית בכפר. אמנם התוועדות זו נעלם עם השנים, הודות לבניו הקנאיים של המשפיע רבי [[שלמה חיים קסלמן]] זצ"ל. | ||
מאחר שהיו קשיים רבים בעבודה זו ביקש מהרבי מה"מ רשות לעזוב אך בכל פעם קיבל מכתב עידוד להמשיך בעבודה, כשרצו לבנות את בנין הישיבה בכפר הייתה בעיה של מגרש ונידב חלק מהמגרש שלו לבנית הבניין. | מאחר שהיו קשיים רבים בעבודה זו ביקש מהרבי מה"מ רשות לעזוב אך בכל פעם קיבל מכתב עידוד להמשיך בעבודה, כשרצו לבנות את בנין הישיבה בכפר הייתה בעיה של מגרש ונידב חלק מהמגרש שלו לבנית הבניין. | ||
גרסה מ־13:15, 7 באוגוסט 2023
החסיד יצחק מנחם מענדל ליס (תרע"ח - תשס"ה) היה ממייסדי היישוב החב"די בכפר חב"ד, ומזכיר ועד כפר חב"ד במשך שנים רבות.
תולדות חיים
ילדותו
נולד בכ"ג אלול תרע"ח בעיר וישקוב (כ-50 ק"מ מורשה), פולין.
גדל והתחנך על ברכי אביו הרב חיים מאיר ליס.
בגיל אחד עשרה זכה להכיר בפעם הראשונה את האדמו"רים הריי"צ והרבי כשבאו לבקר בוורשה.
כשהגיע לגיל שלוש עשרה הלך ללמוד בישיבת תו"ת בוורשה.
למד בישיבה עד שנת תרצ"ט, אז היה צריך לשרת בצבא ועל ידי ברכת אדמו"ר הריי"צ שאמר לו לצייר את דמות פניו כשייתיצב בועידה) ניצל משירות זה.
בשנות השואה
כשפרצה מלחמת העולם השנייה ברחה המשפחה לתוככי רוסיא וכשנודע לו שהרבה מבחורי הישיבה עברו ללמוד בישיבת תו"ת בוילנא החליט להצטרף לחבריו. כשחצה את הגבול נתפס ושוחרר. כעבור זמן רצה לקרוא לאביו לשמש כראש הישיבה (מאחר שלא היה) וכשחצה שוב את הגבול נעצר ונשפט לחמש שנות מאסר (במהלך המאסר הצליח לברוח אך כשנזכר שתפיליו אינם איתו חזר) ונשלח למחנה עבודה בסיביר.
(במשך שהותו בגלות נפטר אביו כתוצאה מהכאת גוי שהיכהו מפני שהגן על תורו של יהודי שחיכה לקבל לחם)
בשנת תש"ג שוחרר מהמאסר. ובשנת תש"ד הגיע לעיר סמרקנד ונפגש שוב עם אימו ואחותו.
בשנת תש"ו יצא את רוסיא. לאחר תלאות ונדודים הגיע לגרמניה למחנה הפליטים פאקינג ושם הקים ת"ת לילדי המחנה.
לארץ הקודש
בשנת תש"ז עזב את פאקינג והגיע לצרפת למשך שנתיים ועמד בקשר מכתבים רצף עם אדמו"ר הריי"צ וקיבל את אישורו לעלות לארץ הקודש.
כשעלה לארץ הקודש גר בתחילה במעברה באר יעקב ושם שימש כשו"ב וחזר דא"ח כהוראת אדמו"ר הריי"צ.
בשנת תש"ט הגיע לכפר הנטוש ספריא שניתן לקבוצת חסידי חב"ד.
בשנת תש"י נבחר לשמש כחבר וועד. ולאחר מכן נבחר להיות המזכיר הרשמי הראשון של כפר חב"ד (שגם שם זה ניתן לכפר בזכותו) ועזר לבנות, ליישב ולבסס את הכפר (ובהשתדלותו הצליח לארגן שהרכבת תעצור בסמוך לכפר). ביחד עם עמיתו בוועד כפר חב"ד ר' משה צבי סגל, ייסד התוועדות יום העצמאות שנתית בכפר. אמנם התוועדות זו נעלם עם השנים, הודות לבניו הקנאיים של המשפיע רבי שלמה חיים קסלמן זצ"ל.
מאחר שהיו קשיים רבים בעבודה זו ביקש מהרבי מה"מ רשות לעזוב אך בכל פעם קיבל מכתב עידוד להמשיך בעבודה, כשרצו לבנות את בנין הישיבה בכפר הייתה בעיה של מגרש ונידב חלק מהמגרש שלו לבנית הבניין.
בשנת תשי"ז נסע באוניה לרבי מה"מ והיה מעשרת החסידים מארץ הקודש שהגיעו לרבי לחודש תשרי. ובאחת ההתוועדויות אמר הרבי "הנה המזכיר של הכפר יושב בפינה ולא אומר לחיים" והורה לו לומר לחיים ב' פעמים על כוס גדולה (בתשרי זה היה ביחידות במשך למעלה משלוש שעות!).
בשנת תשכ"א אירגן את טיסת הצ'רטר הראשון של מאה חסידים שיבואו לשהות אצל הרבי במשך כל חודש תשרי. כשנכנס ליחידות נעמד הרבי מלוא קומתו ואמר "הרב ליס יישר כוח גדול בעבור הנח"ר שגרמתם" (היחידות נמשכה כשעתיים).
וכן עזר רבות בביסוס וקליטת המתיישבים בנחלת הר חב"ד ובלוד. שימש כמזכיר היישוב צפריה וגבאי ראשי בבית הכנסת חב"ד בבני ברק. הניח משפחה מפוארת וצאצאים ההולכים בדרכי אבות.
נפטר בח' שבט תשס"ה והוא בן 86.
צאצאיו
- משפחת ליס
- משפחת בוגרד
- משפחת זיסמן
- משפחת הרשקופ
- משפחת פרידמן
קישורים חיצוניים
- הגנרטור של כפר חב"ד, סקירה מתוך שבועון בית משיח על פעולותיו להצבת גנרטור בכפר חב"ד כרצון הרבי