מאיר שלום בליז'ינסקי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 28: | שורה 28: | ||
בשנת [[תש"ע]] יצא לאור הספר '[[רבים השיב ליהדות וחסידות]]' הסוקר את פעולותיו ותולדות חייו, בעריכת הסופר החסידי [[שניאור זלמן ברגר]]. | בשנת [[תש"ע]] יצא לאור הספר '[[רבים השיב ליהדות וחסידות]]' הסוקר את פעולותיו ותולדות חייו, בעריכת הסופר החסידי [[שניאור זלמן ברגר]]. | ||
==ביאוריו לתניא== | |||
בשנת תשפ"א התפרסמו במערכת [[נחייג ונשמע]] (שלוחה 1437) הקלטות משיעוריו בחברותא עם ר' [[טוביה ליצמן]] על כל [[לקוטי אמרים תניא]]. | |||
בשנת [[תשפ"ג]] החלו להתפרסם סיכומי שיעורים אלו בקבצי [[הערות התמימים ואנ"ש 770]] החל מגליונות חג השבועות וגליון לשבת פרשת קורח, בהם גם התבארו כללי ודרכי העריכה. | |||
==האדם והבריאה== | ==האדם והבריאה== |
גרסה מ־06:40, 30 ביולי 2023
הרב מאיר בליז'ינסקי (כ"ט אדר תרס"ז - ל' בשבט תש"נ), היה מנהל ישיבת חב"ד באוטבוצק, ומשפיע קהילת חב"ד ברמת גן שקירב צעירים רבים לחסידות חב"ד באמצעות שיעורים שמסר בספר התניא.
תולדות חיים
נולד בשנת תרס"ז בורשה שבפולין לאביו הרב יעקב שלמה בלז'ינסקי.
כאשר למד בישיבה בורשה, התוודע לספר התניא והחל ללמוד בו. ראשי הישיבה בה למד אסרו על הלימוד בספר התניא, ובעקבות כך, הוקמה עבור הבחורים שרצו בכל זאת ללמוד ישיבת תומכי תמימים ורשה.
לאחר נישואיו עם מרת שרה גר באוטווצק, שם הקים ישיבה חב"דית שלא התקיימה זמן רב.
מראשי חב"ד ברמת גן
לאחר עלייתו לארץ ישראל התיישב בתחילה בבני ברק ולאחר זמן קצר עבר לרמת גן. שם היה לאחד מראשי חב"ד, משפיע בבית הכנסת החבד"י ברמת יצחק, מגיד שיעור לחסידות ומראשי המדברים בהתוועדויות.
פעולתו בקירוב צעירים לחסידות
ר' מאיר התפרסם בגין שיעורי החסידות שמסר, שיעורים מלאים חיות והסברים מאלפים[דרוש מקור].
בכל יום במשך שנים רבות, מסר שיעורי חסידות לתלמידים רבים ברמות שונות. למדו אצלו אנשי רוח, סופרים, סטודנטים, עורכי דין, תלמידי ישיבות חב"דיות ולא חב"דיות. שיעוריו התבססו על לימוד התניא, אבל עד מהרה גלשו לפילוסופיה חסידית, שהוא בנה שלב אחר שלב במשך השנים, לפי ספרי החסידות.
הידע העצום שלו, הדיבור הישיר שלו, וההתמדה במסירת השיעורים, הביאה אותו להצלחה חסרת תקדים בהיקפה, כאשר מאות למדו אצלו חסידות, ומהם עשרות נהיו לחסידי חב"ד.
מטרה אחת הייתה לו, להנחיל לרבים את תורת החסידות. במטרה זו דבק כל ימיו, כאשר מידי יום ביומו במשך עשרות בשנים, לימד חסידות רבים וטובים, שהתדפקו על דלת ביתו ללא הרף. הוא לימד חסידות סופרים מפורסמים, פרופסורים, עורכי דין, סטודנטים, וגם קבוצת תלמידות 'בית יעקב'. הוא היה הראשון שייסד שיעור תניא בישיבת 'בני עקיבא', וגם מסר הרצאות מיוחדות בפני חברי תנועות נוער שמאלניות ברמת גן. את כולם קיבל במאור פנים, ועם הידע האדיר שלו בכל תחומי החיים והאמונות, יחד עם הנהגה מקרבת ואוהבת, הצליח להחדיר חסידות, על פי משלים והסברים שבנה בכוחות עצמו על פי ספרי חסידות חב"ד.
בין המפורסמים שהתקרבו על ידו: הרב יגאל פיזם, הרב יאיר כלב, הרב זמרוני זעליג ציק הסופרים - יצחק דמיאל ואביגדור המאירי.והאדמו"ר מבישטינא
הרב בליז'ינסקי נפטר בל' שבט תש"נ.
בשנת תש"ע יצא לאור הספר 'רבים השיב ליהדות וחסידות' הסוקר את פעולותיו ותולדות חייו, בעריכת הסופר החסידי שניאור זלמן ברגר.
ביאוריו לתניא
בשנת תשפ"א התפרסמו במערכת נחייג ונשמע (שלוחה 1437) הקלטות משיעוריו בחברותא עם ר' טוביה ליצמן על כל לקוטי אמרים תניא.
בשנת תשפ"ג החלו להתפרסם סיכומי שיעורים אלו בקבצי הערות התמימים ואנ"ש 770 החל מגליונות חג השבועות וגליון לשבת פרשת קורח, בהם גם התבארו כללי ודרכי העריכה.
האדם והבריאה
האדם והבריאה הינו חיבור שהוציא הרב מאיר, הדן בנושאי אמונה, מדע, והיחס בין הנברא לבורא ולבריאה. הקונטרס הודפס בכמה מהדורות, מהדורת חוברת, מהדורת ספר ועוד ומובאת גם כהוספה בביוגרפיה שלו רבים השיב ליהדות וחסידות. את שיטתו בקונטרס פיתח בהרחבה הרב יחזקאל סופר בספר 'לדעת להאמין'.
משפחתו
- מרת ציפורה, אשת הרב ישראל צבי הבר.
- מרת פנינה צור.
- הרב שמואל בליז'ינסקי.
- הרב יוסף שמחה בליז'ינסקי.
- הרב מענדל בליז'ינסקי.
- הרב שניאור זלמן בליז'נסקי.
לקריאה נוספת
- רבים השיב ליהדות וחסידות, שניאור זלמן ברגר, תש"ע.
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת חזק, תשע"ב
- תנועת הביטול של הרבי הריי"צ, גליון 1200 עמוד 51
- עומד איתן, רפאל בכר, ספר דמותו של חסיד ע' 23-28 .
קישורים חיצוניים
- קונטרס 'האדם והבריאה' - אתר אוצר החכמה.
- מהדורות ראשוניות של הקונטרס בשלש חלקים:
א. בטאון חב"ד ל"ב
ב. בטאון חב"ד ל"ג. היברו בוקס (אתר) - והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאוד, בתוך גליון פנימיות ערב י"א ניסן ה'תש"פ
- סקירה על קונטרס 'האדם והבריאה'.