אלתר הילביץ: הבדלים בין גרסאות בדף
(דף חדש: שמאל|ממוזער|250px|הרב אלתר הולביץ '''הרב אלתר הילביץ''' (ה'תרס"ו - ?) - רב, מחבר ספרי [[הלכה…) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הילביץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אלתר הולביץ]] | [[קובץ:הילביץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אלתר הולביץ]] | ||
'''הרב אלתר הילביץ''' ([[ה'תרס"ו]] - ?) - [[רב]], מחבר ספרי | '''הרב אלתר הילביץ''' ([[ה'תרס"ו]] - ?) - [[רב]], מחבר ספרי הלכה חשובים ומעורכי ה[[אנציקלופדיה התלמודית]]. | ||
== קורות חייו == | == קורות חייו == | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
למד בישיבת [[תומכי תמימים]] שבעיירה [[ליובאוויטש]], ובכמה הזדמנויות סיפר את זכרונותיו מהשהות במחיצתו של [[אדמו"ר הרש"ב]]. גיסו של ר' אלתר היה ה[[משפיע]] הנודע הרב [[משולם ידידיה קוראטין|שילם קוראטין]]. | למד בישיבת [[תומכי תמימים]] שבעיירה [[ליובאוויטש]], ובכמה הזדמנויות סיפר את זכרונותיו מהשהות במחיצתו של [[אדמו"ר הרש"ב]]. גיסו של ר' אלתר היה ה[[משפיע]] הנודע הרב [[משולם ידידיה קוראטין|שילם קוראטין]]. | ||
בעת [[מהפכת אוקטובר|המהפכה הקומוניסטית]] עזב את לימודיו בישיבה וחזר לביתו. בשנת [[תרפ"ה]] עבר להתגורר | בעת [[מהפכת אוקטובר|המהפכה הקומוניסטית]] עזב את לימודיו בישיבה וחזר לביתו. בשנת [[תרפ"ה]] עבר להתגורר במינסק, שם הכיר את הרב [[משה צבי נריה]] ואישים נוספים, והתחבר ל"ע לדרך ה[[ציונות דתית|ציונות הדתית]]. משך תקופה היה תלמיד באוניברסיטה המקומית. נשא לאשה את סימה כהן, בתו של הרב '''ישראל דב הכהן''' הרב הראשון בהר-הכרמל. | ||
בשנת [[תרצ"ו]] עלה לארץ, התיישב ב[[חיפה]] ועסק בהוראה בישיבת 'תפארת ישראל'. בשנת [[תש"ד]] נענה להצעת הרב [[מאיר בר-אילן]] לבוא ל[[ירושלים]], שם השתלב במפעליו התורניים של בר-אילן, בראשם עריכת ה[[אנציקלופדיה תלמודית]] יחד עם הרב [[שלמה יוסף זווין]], פרויקט שהתאים לכשרונו לסדר דברי הלכה במסגרת אנציקלופדית. | בשנת [[תרצ"ו]] עלה לארץ, התיישב ב[[חיפה]] ועסק בהוראה בישיבת 'תפארת ישראל'. בשנת [[תש"ד]] נענה להצעת הרב [[מאיר בר-אילן]] לבוא ל[[ירושלים]], שם השתלב במפעליו התורניים של בר-אילן, בראשם עריכת ה[[אנציקלופדיה תלמודית]] יחד עם הרב [[שלמה יוסף זווין]], פרויקט שהתאים לכשרונו לסדר דברי הלכה במסגרת אנציקלופדית. | ||
בשנת [[תשי"א]] יצא בשליחות חינוכית | בשנת [[תשי"א]] יצא בשליחות חינוכית לדרום-אפריקה, בה עמד בראש החינוך היהודי, ניהל סמינר למורים ומדרשה. כמו כן שימש שם כרב ופוסק. לימים, הוציאה הקריה החינוכית בדרום אפריקה (על-שם אבידע - זלוטניק) ספר זיכרון מיוחד לרב הילביץ ולפעלו. משליחותו הארוכה שב לירושלים רק בשנת [[תשל"ה]]. | ||
בשנותיו האחרונות היה מראשי "כולל מרץ" | בשנותיו האחרונות היה מראשי "כולל מרץ" במבשרת ירושלים. | ||
== חיבורים שכתב וערך == | == חיבורים שכתב וערך == | ||
גרסה מ־10:49, 8 באפריל 2010
הרב אלתר הילביץ (ה'תרס"ו - ?) - רב, מחבר ספרי הלכה חשובים ומעורכי האנציקלופדיה התלמודית.
קורות חייו
הרב אלתר הילביץ נולד בי"א אלול ה'תרס"ו בזמבין לאביו הרב מנחם מענדל הילביץ שכיהן כרבה של העיירה החסידית זמבין והיה חתנו של הגאון הרב אברהם לנדא מזמבין.
למד בישיבת תומכי תמימים שבעיירה ליובאוויטש, ובכמה הזדמנויות סיפר את זכרונותיו מהשהות במחיצתו של אדמו"ר הרש"ב. גיסו של ר' אלתר היה המשפיע הנודע הרב שילם קוראטין.
בעת המהפכה הקומוניסטית עזב את לימודיו בישיבה וחזר לביתו. בשנת תרפ"ה עבר להתגורר במינסק, שם הכיר את הרב משה צבי נריה ואישים נוספים, והתחבר ל"ע לדרך הציונות הדתית. משך תקופה היה תלמיד באוניברסיטה המקומית. נשא לאשה את סימה כהן, בתו של הרב ישראל דב הכהן הרב הראשון בהר-הכרמל.
בשנת תרצ"ו עלה לארץ, התיישב בחיפה ועסק בהוראה בישיבת 'תפארת ישראל'. בשנת תש"ד נענה להצעת הרב מאיר בר-אילן לבוא לירושלים, שם השתלב במפעליו התורניים של בר-אילן, בראשם עריכת האנציקלופדיה תלמודית יחד עם הרב שלמה יוסף זווין, פרויקט שהתאים לכשרונו לסדר דברי הלכה במסגרת אנציקלופדית.
בשנת תשי"א יצא בשליחות חינוכית לדרום-אפריקה, בה עמד בראש החינוך היהודי, ניהל סמינר למורים ומדרשה. כמו כן שימש שם כרב ופוסק. לימים, הוציאה הקריה החינוכית בדרום אפריקה (על-שם אבידע - זלוטניק) ספר זיכרון מיוחד לרב הילביץ ולפעלו. משליחותו הארוכה שב לירושלים רק בשנת תשל"ה.
בשנותיו האחרונות היה מראשי "כולל מרץ" במבשרת ירושלים.
חיבורים שכתב וערך
חיבר ספרים וכתב מאמרים הלכתיים רבים המתאפיינים בבקיאותו הרבה בספרות התלמודית וההלכתית. נהג לפרסם מאמרים בקביעות בבימה ההלכתית-מדעית 'סיני'.
היה שותף פעיל בעריכת חמשת הכרכים הראשונים של האנציקלופדיה התלמודית, מעורכי התלמוד במהדורת 'אל המקורות'.
בשנת תש"י הדפיס את ספרו הראשון, ללשונות הרמב"ם, ובו ביאורים מופלאים בספרי הרמב"ם המיוסדים על דיוקים בלשונותיו. הספר עורר הדים רבים בעולם התורני, גדולי הדור, כגון הרבי מליובאוויטש, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג ועוד שיגרו מכתבי-ברכה והערות על הספר. מעיריית תל אביב קיבל הרב הילביץ את פרס הרב קוק לספרות תורנית מקורית על ספרו זה בשנת תשי"א.
את סדרת הספרים חקרי זמנים, העוסקת בבירורים הלכתיים בזמני ומועדי השנה], החל להוציא בשנת תשל"ז.
בהקדמתו לספרו 'חקרי זמנים' (ח"ב) פורס בכישרון רב את תולדות משפחתו, שרשי משפחת סג"ל-לנדא העניפה, בהם הרב יחזקאל לנדא והרבצבי הירש אשכנזי.
ספריו
- סדרת חקרי זמנים (ארבעה כרכים) - מחקרים ובירורים בזמני השנה בהלכה ומנהג לאור המקורות, בהוצאת מוסד הרב קוק.
- ללשונות הרמב"ם – הוצאת מוסד הרב קוק.