תלתא דפורענותא: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת ערך) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
==כינויי השבתות== | ==כינויי השבתות== | ||
מלבד הכינוי הנפוץ 'תלתא דפורענותא', מופיעים בכמה ספרים ביטויים נוספים דוגמת 'תלתא דטיבותא', ו'שבתות דש"ח', על שם [[ראשי תיבות|ראשי התיבות]] של ההפטרות: "'''ד'''ברי ירמיהו"{{הערה|ירמיהו, א.}}, "'''ש'''מעו"{{הערה|ירמיהו, ב} | מלבד הכינוי הנפוץ 'תלתא דפורענותא', מופיעים בכמה ספרים ביטויים נוספים דוגמת 'תלתא דטיבותא', ו'שבתות דש"ח', על שם [[ראשי תיבות|ראשי התיבות]] של ההפטרות: "'''ד'''ברי ירמיהו"{{הערה|ירמיהו, א.}}, "'''ש'''מעו"{{הערה|ירמיהו, ב.}}, ו"'''ח'''זון ישעיהו"{{הערה|ישעיהו א.}}. | ||
השבת השלישית מכונה גם בשם בפני עצמו, [[שבת חזון]] (ובקהילות אחדות שנוהגים לקרוא בה את מגילת איכה, נקראת גם 'שבת איכה' או 'שבת שחורה'). | השבת השלישית מכונה גם בשם בפני עצמו, [[שבת חזון]] (ובקהילות אחדות שנוהגים לקרוא בה את מגילת איכה, נקראת גם 'שבת איכה' או 'שבת שחורה'). | ||
גרסה מ־09:59, 25 ביולי 2023
תלתא דפורענותא (מארמית: שלוש של פורענות) הוא כינוי לשלושת ההפטרות של תוכחה ופורענות הנקראות בשלוש השבתות של ימי בין המצרים, בין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב. בהן קוראים את הנבואות שנאמרו על ידי ישעיהו וירמיהו, שמזהירים מפני חורבן בית המקדש שיבוא באם עם ישראל לא יחדל מחטאיו (בשונה משאר שבתות השנה שההפטרה קשורה לתוכן הפרשה).
המנהג מופיע כבר בדברי חז"ל[1], והוא נפסק להלכה ברמב"ם ובשולחן ערוך.
בהמשך להפטרות של 'תלתא דפורענותא', נוהגים לקרוא בשבתות שבין תשעה באב לחגי חודש תשרי את שבע דנחמתא, שבע הפטרות העוסקות בענייני נחמה.
כינויי השבתות
מלבד הכינוי הנפוץ 'תלתא דפורענותא', מופיעים בכמה ספרים ביטויים נוספים דוגמת 'תלתא דטיבותא', ו'שבתות דש"ח', על שם ראשי התיבות של ההפטרות: "דברי ירמיהו"[2], "שמעו"[3], ו"חזון ישעיהו"[4].
השבת השלישית מכונה גם בשם בפני עצמו, שבת חזון (ובקהילות אחדות שנוהגים לקרוא בה את מגילת איכה, נקראת גם 'שבת איכה' או 'שבת שחורה').
קריאה בתורה ובנביאים
בניגוד למנהג הרגיל, שלפיו בהפטרה קוראים קטע בנביאים מעניין פרשת השבוע, בשבתות אלה, החלות בימי בין המצרים, קוראים נבואות תוכחה של ירמיהו וישעיהו שהזהירו את העם כי חטאיהם יביאו לחורבן בית המקדש[5].
על אף שעיקר הקביעות של הפטרות אלו הם לפי הזמן והמאורע, הרבי קישר במספר הזדמנויות את ההפטרות עם תוכן הפרשה[6].
(כאשר חל ראש חודש אב בשבת, יש חילוקי מנהגים האם קוראים בכל זאת את ההפטרה השניה מתלתא דפורענותא, או שקוראים את הפטרת שבת ראש חודש. בתורת הרבי היו שינויים בהוראות במשך השנים כיצד יש לנהוג בפועל[7].
בתורת החסידות
בתורת החסידות מוסבר שהחלוקה של השבתות בין ג' דפורענותא לשבע דנחמתא הם כנגד ג' מוחין וז' מידות, ולאמיתו של דבר תלתא דפורענותא הם המקור ל'נחמה' הבאה לאחריהם, כידוע שהמידות נולדות מהמוחין, וה'פורענותא' למעליותא הוא כמו פרעה דקדושה, שאתפריעו ואתגליין מיניה כל נהורין[8].
בכך שמדגישים דווקא את המספר, 'תלתא דפורענותא', על אף שהמספר שלוש מורה על תוקף וחוזק, רמוז שכל מהות הירידה היא צורך עליה, והעליה שבאה על ידי זה - היא עליה שבאין ערוך שתהיה עליה נצחית[9].
הירידה של התלתא דפורענותא מקבילה לירידה של הנשמה לעולמות בי"ע{הערה|שם=חיח}}.
| בין המיצרים | ||||
|---|---|---|---|---|
| ציר הזמן | חורבן בית המקדש • גלות • תענית י"ז בתמוז • שלושת השבועות • תלתא דפורענותא • תשעת הימים • שבת חזון • תשעה באב • ט"ו מנחם אב • שבת נחמו • שבעה דנחמתא | |||
| מנהגים | לימוד עניני בית הבחירה • סיומי מסכת • דברי כיבושין • תפילת נחם | |||
| חוברות וספרים | אגדות החורבן • מסכת תענית • מגילת תענית • בין המצרים (חוברת) • חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה להרמב"ם • קינות לתשעה באב • מגילת איכה | |||
| ניגונים | ניגון ציון במשפט תפדה | |||
הערות שוליים
- ↑ פסיקתא דרב כהנא.
- ↑ ירמיהו, א.
- ↑ ירמיהו, ב.
- ↑ ישעיהו א.
- ↑ טור ורמ"א שם. שו"ע אדה"ז שם רסרפ"ד: כל שאר ההפטרות הם "מענין הפרשיות דומה בדומה" אך שבתות אלו אינם "מענין הפרשיות", אלא "לפי הזמן ולפי המאורע"
- ↑ ראו לדוגמא לקוטי שיחות חלק י"ח שיחה ג' לפרשת פנחס.
- ↑ אגרות קודש חלק ג' עמוד שלב. ספר המנהגים עמוד 33. עמוד 46. שיחת ערב ראש חודש מנחם אב תשל"ד (לקוטי שיחות חלק י"ג עמוד 278). ראש חודש מנחם אב תשמ"א, שיחות קודש חלק ד' עמוד 283. שיחת שבת פרשת וארא תשמ"ב התוועדויות חלק ב' עמוד 747. וראו סקירת הרב מרדכי מינצברג הערות וביאורים אהלי תורה חג הפסח תשפ"א עמוד 39.
- ↑ ספר השיחות תשמ"ט חלק ב' עמוד 614 הערה 45. ספר השיחות תש"נ עמוד 568.
- ↑ שיחת פרשת מטות-מסעי תש"נ.