יהודה אריה לייב אלתר (בן הפני מנחם): הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{לעריכה}}הרה"ק ר' '''יהודא ארי' אלתר''' ע"ה נולד ביום ט' [[שבט]] [[תשכ"א]] כבנו הרביעי של כ"ק ה[[אדמו"ר]] רבי [[פנחס מנחם אלתר]] מ[[חסידות גור]], בעל ה'פני מנחם'. | ||
בצעירותו נודע ל[[למדן]] עצום, בחילופי המכתבים בין הפני מנחם ל[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] רואים אנו כי הרבי מתעניין בשלומו של ר' יהודה אריה. | בצעירותו נודע ל[[למדן]] עצום, בחילופי המכתבים בין הפני מנחם ל[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] רואים אנו כי הרבי מתעניין בשלומו של ר' יהודה אריה. | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
*הגה"ח ר' אברהם מרדכי. | *הגה"ח ר' אברהם מרדכי. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 40: | שורה 38: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{ערך חסר}} | |||
[[קטגוריה:רבנים]] | [[קטגוריה:רבנים]] | ||
גרסה מ־14:52, 7 באפריל 2010
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
הרה"ק ר' יהודא ארי' אלתר ע"ה נולד ביום ט' שבט תשכ"א כבנו הרביעי של כ"ק האדמו"ר רבי פנחס מנחם אלתר מחסידות גור, בעל ה'פני מנחם'.
בצעירותו נודע ללמדן עצום, בחילופי המכתבים בין הפני מנחם לכ"ק אדמו"ר שליט"א רואים אנו כי הרבי מתעניין בשלומו של ר' יהודה אריה.
באותו זמן היה ר' יהודה ארי' מקורב מאד להסטייפלר.
בחודש סיוון תשל"ט נלקח לחתן על ידי חמיו, רבי מנשה קליין מאונגאר, החתונה התקיימה בארצות הברית בחודש אלול תשל"ט בהשתתפותו של הלב שמחה, רבי שמחה בונם אלתר[1].
לקראת חזרתם לארץ הקודש, בי"ג אלול, באו המחתונים יחד עם החתן ליחידות אצל הרבי. ביחידות זו היו ביטויים מפליאים אודות החתן, שחלקם לא באו בדפוס[2]
כבר בפתח השיחה ציווה הרבי שיביאו כסא לר' ארי', משום "כבוד מלכות", והתעניין בפרטי החתונה והשבע ברכות, ובהמשך התעניין אודותיו מספר פעמים.
לאחר היחידות חזרו לארץ, שם נערך 'שבע ברכות' גדול בהשתתפות הסטייפלר.
בהגיעו לירושלים נקרא ר' ארי' לשמש כרב ומו"צ בשכונת 'רובינשטיין' בירושלים, בת בבד עמד בראש כולל גור בירושלים.
בימים הסוערים בין חב"ד וגור לבין חלק מהציבור הליטאי הי' ר' ארי' המקשר בין חסידי חב"ד, הועד למען שלימות העם וכו' לבין בית אביו ודודו ה'לב שמחה'. בשנת תשמ"ה הי' בין מארגני סיום הרמב"ם בירושלים.
בחוש אלול תשמ"ז, בעת שיצא ר' ארי' לתפילת שחרית פגע בו אוטובוס, שבועות ארוכים שכב ר' ארי' בבית רפואה כשהוא בסכנת חיים.
הרבי שליט"א דאג לו מאד, ובמהלך כוס של ברכה כאשר עברו לפני חסידי גור התעניין שוב ושוב: "מה שלום האחיין [של הלב שמחה]?".
בערב סוכות שלח הרבי את המזכיר ר' לייבל גרונר לבדוק מה שלום ר' ארי'[3].
בליל יום טוב ראשון של חג הסוכות תשמ"ח יצאה נשמתו בקדושה ובטהרה והוא בן ז"ך בלבד.
כאשר סיפרו לרבי את הבשורה ניכר על פני קדשו צער גדול[4].
הרבי שלח לאביו הפני מנחם מברק תנחומים.
בנו
- הגה"ח ר' אברהם מרדכי.