יהודה אריה לייב אלתר (בן הפני מנחם): הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
באותו זמן היה ר' יהודה ארי' מקורב מאד ל[[הסטייפלר]]. | באותו זמן היה ר' יהודה ארי' מקורב מאד ל[[הסטייפלר]]. | ||
בחודש [[סיוון]] [[תשל"ט]] נלקח ל[[חתן]] על ידי [[חותן|חמיו]], רבי [[מנשה קליין]] מאונגאר, החתונה התקיימה ב[[ארצות הברית]] בחודש [[אלול]] [[תשל"ט]] בהשתתפותו של הלב שמחה, רבי [[שמחה בונם אלתר]]{{ | בחודש [[סיוון]] [[תשל"ט]] נלקח ל[[חתן]] על ידי [[חותן|חמיו]], רבי [[מנשה קליין]] מאונגאר, החתונה התקיימה ב[[ארצות הברית]] בחודש [[אלול]] [[תשל"ט]] בהשתתפותו של הלב שמחה, רבי [[שמחה בונם אלתר]]{{הערת שוליים|ראה בספר "פני משנה" בארוכה}}. | ||
לקראת חזרתם ל[[ארץ הקודש]], בי"ג [[אלול]], באו המחתונים יחד עם החתן ל[[יחידות]] אצל הרבי. ביחידות זו היו ביטויים מפליאים אודות החתן, שחלקם לא באו בדפוס{{הערת שוליים|דברי ר' מנשה קליין בהספד על בעל הפני מנחם בשנת [[תשנ"ו]], וראה ג"כ ב[[שיחות קודש תשל"ט]] עמ' 761.}} | לקראת חזרתם ל[[ארץ הקודש]], בי"ג [[אלול]], באו המחתונים יחד עם החתן ל[[יחידות]] אצל הרבי. ביחידות זו היו ביטויים מפליאים אודות החתן, שחלקם לא באו בדפוס{{הערת שוליים|דברי ר' מנשה קליין בהספד על בעל הפני מנחם בשנת [[תשנ"ו]], וראה ג"כ ב[[שיחות קודש תשל"ט]] עמ' 761.}} | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
בהגיעו ל[[ירושלים]] נקרא ר' ארי' לשמש כ[[רב]] ו[[מו"צ]] בשכונת 'רובינשטיין' בירושלים, בת בבד עמד בראש כולל גור ב[[ירושלים]]. | בהגיעו ל[[ירושלים]] נקרא ר' ארי' לשמש כ[[רב]] ו[[מו"צ]] בשכונת 'רובינשטיין' בירושלים, בת בבד עמד בראש כולל גור ב[[ירושלים]]. | ||
בימים הסוערים בין [[חב"ד]] ו[[גור]] לבין חלק מהציבור הליטאי הי' ר' ארי' המקשר בין [[ | בימים הסוערים בין [[חב"ד]] ו[[גור]] לבין חלק מהציבור הליטאי הי' ר' ארי' המקשר בין [[חסיד]]י [[חב"ד]], [[הועד למען שלימות העם]] וכו' לבין בית אביו ודודו ה'לב שמחה'. בשנת [[תשמ"ה]] הי' בין מארגני [[סיום הרמב"ם]] ב[[ירושלים]]. | ||
בחוש [[אלול]] [[תשמ"ז]], בעת שיצא ר' ארי' ל[[תפילת שחרית]] פגע בו [[אוטובוס]], שבועות ארוכים שכב ר' ארי' ב[[בית רפואה]] כשהוא בסכנת חיים. | |||
[[הרבי שליט"א]] דאג לו מאד, ובמהלך [[כוס של ברכה]] כאשר עברו לפני חסידי גור התעניין שוב ושוב: "מה שלום האחיין [של הלב שמחה]?". | |||
בערב [[סוכות]] שלח הרבי את ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] ר' [[לייבל גרונר]] לבדוק מה שלום ר' ארי'{{הערת שוליים|מפי הרב גרונר}}. | |||
בליל יום טוב ראשון של [[חג הסוכות]] [[תשמ"ח]] יצאה נשמתו בקדושה ובטהרה והוא בן ז"ך בלבד. | |||
כאשר סיפרו לרבי את הבשורה ניכר על פני קדשו צער גדול{{הערת שוליים|מפי הרב גראנער}}. | |||
הרבי שלח לאביו הפני מנחם מברק תנחומים. | |||
==בנו== | |||
*הגה"ח ר' אברהם מרדכי. | |||
גרסה מ־14:50, 7 באפריל 2010
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
הרה"ק ר' יהודא ארי' אלתר ע"ה נולד ביום ט' שבט תשכ"א כבנו הרביעי של כ"ק האדמו"ר רבי פנחס מנחם אלתר מחסידות גור, בעל ה'פני מנחם'.
בצעירותו נודע ללמדן עצום, בחילופי המכתבים בין הפני מנחם לכ"ק אדמו"ר שליט"א רואים אנו כי הרבי מתעניין בשלומו של ר' יהודה אריה.
באותו זמן היה ר' יהודה ארי' מקורב מאד להסטייפלר.
בחודש סיוון תשל"ט נלקח לחתן על ידי חמיו, רבי מנשה קליין מאונגאר, החתונה התקיימה בארצות הברית בחודש אלול תשל"ט בהשתתפותו של הלב שמחה, רבי שמחה בונם אלתר[1].
לקראת חזרתם לארץ הקודש, בי"ג אלול, באו המחתונים יחד עם החתן ליחידות אצל הרבי. ביחידות זו היו ביטויים מפליאים אודות החתן, שחלקם לא באו בדפוס[2]
כבר בפתח השיחה ציווה הרבי שיביאו כסא לר' ארי', משום "כבוד מלכות", והתעניין בפרטי החתונה והשבע ברכות, ובהמשך התעניין אודותיו מספר פעמים.
לאחר היחידות חזרו לארץ, שם נערך 'שבע ברכות' גדול בהשתתפות הסטייפלר.
בהגיעו לירושלים נקרא ר' ארי' לשמש כרב ומו"צ בשכונת 'רובינשטיין' בירושלים, בת בבד עמד בראש כולל גור בירושלים.
בימים הסוערים בין חב"ד וגור לבין חלק מהציבור הליטאי הי' ר' ארי' המקשר בין חסידי חב"ד, הועד למען שלימות העם וכו' לבין בית אביו ודודו ה'לב שמחה'. בשנת תשמ"ה הי' בין מארגני סיום הרמב"ם בירושלים.
בחוש אלול תשמ"ז, בעת שיצא ר' ארי' לתפילת שחרית פגע בו אוטובוס, שבועות ארוכים שכב ר' ארי' בבית רפואה כשהוא בסכנת חיים.
הרבי שליט"א דאג לו מאד, ובמהלך כוס של ברכה כאשר עברו לפני חסידי גור התעניין שוב ושוב: "מה שלום האחיין [של הלב שמחה]?".
בערב סוכות שלח הרבי את המזכיר ר' לייבל גרונר לבדוק מה שלום ר' ארי'[3].
בליל יום טוב ראשון של חג הסוכות תשמ"ח יצאה נשמתו בקדושה ובטהרה והוא בן ז"ך בלבד.
כאשר סיפרו לרבי את הבשורה ניכר על פני קדשו צער גדול[4].
הרבי שלח לאביו הפני מנחם מברק תנחומים.
בנו
- הגה"ח ר' אברהם מרדכי.