ממוצע: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(איחוד) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ממוצע''' הינו מושג ב[[תורת החסידות]] שמשמעו הוא, ה[[דרגה]] שמתווכת בין שני [[בחינה|בחינות]]. | {{לעריכה}} | ||
'''ממוצע''' הינו מושג ב[[תורת החסידות]] שמשמעו הוא, ה[[דרגה]] שמתווכת בין שני [[בחינה|בחינות]]. בכל ממוצע ישנן שתי מדריגות: המדריגה ה[[תחתון|תחתונה]] של ה[[עליון]], והמדריגה העליונה של התחתון - והם ה[[פנימיות]] וה[[חיצוניות]] של הממוצע. הממוצע המורכב משני העניינים להם הוא ממוצע. | |||
בכל ממוצע ישנן שתי מדריגות: המדריגה ה[[תחתון|תחתונה]] של ה[[עליון]], והמדריגה העליונה של התחתון - והם ה[[פנימיות]] וה[[חיצוניות]] של הממוצע. | |||
==סוגי ממוצעים== | ==סוגי ממוצעים== | ||
בממוצעים ניתן לבחין בשני סוגים כלליים: | בממוצעים ניתן לבחין בשני סוגים כלליים: | ||
===ממוצע המפסיק=== | |||
ממוצע העומד '''בין''' העניינים אותם הוא מחבר. | |||
===ממוצע המחבר=== | |||
ממוצע המחבר הוא דבר המהווה ממוצע בין שני דברים. [[הרבי]] היה מזכיר זאת פעמים רבות בעיקר לענין ה[[צדיק]], ההמצע שהוא חציו איש וחציו אלוקים, ומממצע כביכול בין בחי' אלוקים לבחי' אדם.<REF>הרבי ב[[תורת מנחם]] [[השי"ת]] ח"א עמ' 201 בשם [[ספר השיחות תורת שלום]] ע' 158. ועיין ב[[אור תורה]] [[תהילים]] עמ' רמד לענין אחר, עיי"ש. וראה בהרחבה בערך [[משה רבינו]].</REF> | |||
ענין זה נזכר גם בספרי ה[[חסידות]] לגבי [[תפילה]] שהיא בחינת סולם מכיון שהיא על ידי התעלותו של האדם ב[[מסירות נפש]]<REF> [[אדמו"ר הזקן]], [[ליקוטי תורה]], פרשה בשלח, ב ב.</REF> | |||
כן מוזכר בספרי [[אדמו"ר הזקן]]<REF> [[ליקוטי תורה]], פרשת עקב, יד ד. וכיו"ב שם בדרושים לשמ"ע > פו א. שם פרשת נצבים, מו א. ועוד בהרבה מקומות.</REF>ענין זה פעמים רבות לגבי [[תורה]], שהתורה היא המחברת בחינת מקור נשמות ישראל שעלו במחשבה עם בחינת ה[[נשמה]] המתפשטת בגוף. | |||
כן מוזכר ענין זה בהרבה מקומות בספרי אדה"ז לגבי בחינת [[כתר]], שהכתר הוא ממוצע בין המאציל לנאצלים שהוא המחבר הארת המאציל א"ס ב"ה להנאצלים.<REF> [[ליקוטי תורה]], [[שיר השירים]], כ ד. ושם - שכמו ש[[כתר]] הוא בחינת ממוצע המחבר, כך [[תורה]] וכו' עיי"ש. וכיו"ב בהרבה מקומות.</REF> | |||
בשם ה[[בעש"ט]] ותלמידו [[המגיד ממזריטש]], שאות א' הוא הממוצע בין הבל ה[[לב]], ובין [[כ"ב אותיות]] המבטא.<REF>[[אדמו"ר ה"צמח צדק"]], [[אור התורה]], במדבר, כרך ג חקת, ענין פרה אדומה, עמ' תתא.</REF> | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות]] | ||
גרסה מ־14:29, 6 באפריל 2010
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
ממוצע הינו מושג בתורת החסידות שמשמעו הוא, הדרגה שמתווכת בין שני בחינות. בכל ממוצע ישנן שתי מדריגות: המדריגה התחתונה של העליון, והמדריגה העליונה של התחתון - והם הפנימיות והחיצוניות של הממוצע. הממוצע המורכב משני העניינים להם הוא ממוצע.
סוגי ממוצעים
בממוצעים ניתן לבחין בשני סוגים כלליים:
ממוצע המפסיק
ממוצע העומד בין העניינים אותם הוא מחבר.
ממוצע המחבר
ממוצע המחבר הוא דבר המהווה ממוצע בין שני דברים. הרבי היה מזכיר זאת פעמים רבות בעיקר לענין הצדיק, ההמצע שהוא חציו איש וחציו אלוקים, ומממצע כביכול בין בחי' אלוקים לבחי' אדם.[1]
ענין זה נזכר גם בספרי החסידות לגבי תפילה שהיא בחינת סולם מכיון שהיא על ידי התעלותו של האדם במסירות נפש[2]
כן מוזכר בספרי אדמו"ר הזקן[3]ענין זה פעמים רבות לגבי תורה, שהתורה היא המחברת בחינת מקור נשמות ישראל שעלו במחשבה עם בחינת הנשמה המתפשטת בגוף.
כן מוזכר ענין זה בהרבה מקומות בספרי אדה"ז לגבי בחינת כתר, שהכתר הוא ממוצע בין המאציל לנאצלים שהוא המחבר הארת המאציל א"ס ב"ה להנאצלים.[4]
בשם הבעש"ט ותלמידו המגיד ממזריטש, שאות א' הוא הממוצע בין הבל הלב, ובין כ"ב אותיות המבטא.[5]
הערות שוליים
- ↑ הרבי בתורת מנחם השי"ת ח"א עמ' 201 בשם ספר השיחות תורת שלום ע' 158. ועיין באור תורה תהילים עמ' רמד לענין אחר, עיי"ש. וראה בהרחבה בערך משה רבינו.
- ↑ אדמו"ר הזקן, ליקוטי תורה, פרשה בשלח, ב ב.
- ↑ ליקוטי תורה, פרשת עקב, יד ד. וכיו"ב שם בדרושים לשמ"ע > פו א. שם פרשת נצבים, מו א. ועוד בהרבה מקומות.
- ↑ ליקוטי תורה, שיר השירים, כ ד. ושם - שכמו שכתר הוא בחינת ממוצע המחבר, כך תורה וכו' עיי"ש. וכיו"ב בהרבה מקומות.
- ↑ אדמו"ר ה"צמח צדק", אור התורה, במדבר, כרך ג חקת, ענין פרה אדומה, עמ' תתא.