39,916
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 2: | שורה 2: | ||
'''יום העצמאות''' הוא היום בו הוכרזה ההכרזה על קום [[מדינת ישראל]], שהוקמה בידי פורקי עול, כמדינה לאומית של כל ישראל, והפרדת הלאמיות מקדושת עם ישראל והיותו עם ה'. | '''יום העצמאות''' הוא היום בו הוכרזה ההכרזה על קום [[מדינת ישראל]], שהוקמה בידי פורקי עול, כמדינה לאומית של כל ישראל, והפרדת הלאמיות מקדושת עם ישראל והיותו עם ה'. | ||
[[הרבי]] התנגד בחריפות להכרה ביום זה כיום חג, בהתבטאו שלא די בכך שאין זו יום חג כלל וכלל, אלא יום מר הוא, כיון שמדינת ישראל עיכבה ל"ע את | [[הרבי]] התנגד בחריפות להכרה ביום זה כיום חג, בהתבטאו שלא די בכך שאין זו יום חג כלל וכלל, אלא יום מר הוא, כיון שמדינת ישראל עיכבה ל"ע את ה[[גאולה]] השלימה במשך כמה וכמה שנים. | ||
לעומת זאת, הרבי סבר כי גם אם יש להזכיר יום זה לטובה, אין זה כלל וכלל בשל | לעומת זאת, הרבי סבר כי גם אם יש להזכיר יום זה לטובה, אין זה כלל וכלל בשל הקמת המדינה, אלא בשל מאורעות אחרים שקרו ביום זה, באחת מהשנים האחרות והתרחש נס, שערבים התנפלו עלינו וה' ברחמיו הצילנו. | ||
וכך כותב [[הרבי]] ב[[אגרות קודש]] חלק י"א ע' פ"ה: "במענה על מכתבו מה' [[אייר]], הנה ידוע פתגם [[הבעש"ט]] ששמענוהו כמה פעמים מ[[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]], שמכל דבר שהאדם רואה או שומע יכול ובמילא גם צריך ללמוד הוראה בעבודתו אם השי"ת, ועל אחת כמה וכמה במאורע שנוגע לכו"כ מבני ישראל, ובפרט אם רואים שמסר השי"ת רבים ביד מעטים באופן נסי, הרי זה צריך לעורר תוספת כח לעבדו ית', ואין להתרשם כלל וכלל ממה שישנם נוהגים באופן אחר, ורוצים לבאר הנהגתם ע"פ שכל שהם הרוב, והנ"ל הוא הוכחה להיפך, שאין הרוב בכמות מכריע כלל וכלל, וגם אלו המתנהגים אחרת יודעים על דרך זה, אלא שיצרם הרע אין נלחמים בו כראוי, ולכן נופלים תחת ממשלתו, שזהו נוסף על כל שאר העניינים הנהגה דכפוי טובה באופן היותר מבהיל. | וכך כותב [[הרבי]] ב[[אגרות קודש]] חלק י"א ע' פ"ה: "במענה על מכתבו מה' [[אייר]], הנה ידוע פתגם [[הבעש"ט]] ששמענוהו כמה פעמים מ[[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]], שמכל דבר שהאדם רואה או שומע יכול ובמילא גם צריך ללמוד הוראה בעבודתו אם השי"ת, ועל אחת כמה וכמה במאורע שנוגע לכו"כ מבני ישראל, ובפרט אם רואים שמסר השי"ת רבים ביד מעטים באופן נסי, הרי זה צריך לעורר תוספת כח לעבדו ית', ואין להתרשם כלל וכלל ממה שישנם נוהגים באופן אחר, ורוצים לבאר הנהגתם ע"פ שכל שהם הרוב, והנ"ל הוא הוכחה להיפך, שאין הרוב בכמות מכריע כלל וכלל, וגם אלו המתנהגים אחרת יודעים על דרך זה, אלא שיצרם הרע אין נלחמים בו כראוי, ולכן נופלים תחת ממשלתו, שזהו נוסף על כל שאר העניינים הנהגה דכפוי טובה באופן היותר מבהיל. |
עריכות