יום העצמאות: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''יום העצמאות''' הוא היום בו הוכרזה ההכרזה על קום [[מדינת ישראל]], שהוקמה בידי פורקי עול, כמדינה לאומית של כל ישראל, והפרדת הלאמיות מקדושת עם ישראל והיותו עם ה'. | '''יום העצמאות''' הוא היום בו הוכרזה ההכרזה על קום [[מדינת ישראל]], שהוקמה בידי פורקי עול, כמדינה לאומית של כל ישראל, והפרדת הלאמיות מקדושת עם ישראל והיותו עם ה'. | ||
[[הרבי]] התנגד בחריפות להכרה ביום זה כיום חג, בהתבטאו שלא די בכך שאין זו יום חג כלל וכלל, אלא יום מר הוא, כיון שמדינת ישראל עיכבה ל"ע את | [[הרבי]] התנגד בחריפות להכרה ביום זה כיום חג, בהתבטאו שלא די בכך שאין זו יום חג כלל וכלל, אלא יום מר הוא, כיון שמדינת ישראל עיכבה ל"ע את ה[[גאולה]] השלימה במשך כמה וכמה שנים. | ||
לעומת זאת, הרבי סבר כי גם אם יש להזכיר יום זה לטובה, אין זה כלל וכלל בשל | לעומת זאת, הרבי סבר כי גם אם יש להזכיר יום זה לטובה, אין זה כלל וכלל בשל הקמת המדינה, אלא בשל מאורעות אחרים שקרו ביום זה, באחת מהשנים האחרות והתרחש נס, שערבים התנפלו עלינו וה' ברחמיו הצילנו. | ||
וכך כותב [[הרבי]] ב[[אגרות קודש]] חלק י"א ע' פ"ה: "במענה על מכתבו מה' [[אייר]], הנה ידוע פתגם [[הבעש"ט]] ששמענוהו כמה פעמים מ[[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]], שמכל דבר שהאדם רואה או שומע יכול ובמילא גם צריך ללמוד הוראה בעבודתו אם השי"ת, ועל אחת כמה וכמה במאורע שנוגע לכו"כ מבני ישראל, ובפרט אם רואים שמסר השי"ת רבים ביד מעטים באופן נסי, הרי זה צריך לעורר תוספת כח לעבדו ית', ואין להתרשם כלל וכלל ממה שישנם נוהגים באופן אחר, ורוצים לבאר הנהגתם ע"פ שכל שהם הרוב, והנ"ל הוא הוכחה להיפך, שאין הרוב בכמות מכריע כלל וכלל, וגם אלו המתנהגים אחרת יודעים על דרך זה, אלא שיצרם הרע אין נלחמים בו כראוי, ולכן נופלים תחת ממשלתו, שזהו נוסף על כל שאר העניינים הנהגה דכפוי טובה באופן היותר מבהיל. | וכך כותב [[הרבי]] ב[[אגרות קודש]] חלק י"א ע' פ"ה: "במענה על מכתבו מה' [[אייר]], הנה ידוע פתגם [[הבעש"ט]] ששמענוהו כמה פעמים מ[[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]], שמכל דבר שהאדם רואה או שומע יכול ובמילא גם צריך ללמוד הוראה בעבודתו אם השי"ת, ועל אחת כמה וכמה במאורע שנוגע לכו"כ מבני ישראל, ובפרט אם רואים שמסר השי"ת רבים ביד מעטים באופן נסי, הרי זה צריך לעורר תוספת כח לעבדו ית', ואין להתרשם כלל וכלל ממה שישנם נוהגים באופן אחר, ורוצים לבאר הנהגתם ע"פ שכל שהם הרוב, והנ"ל הוא הוכחה להיפך, שאין הרוב בכמות מכריע כלל וכלל, וגם אלו המתנהגים אחרת יודעים על דרך זה, אלא שיצרם הרע אין נלחמים בו כראוי, ולכן נופלים תחת ממשלתו, שזהו נוסף על כל שאר העניינים הנהגה דכפוי טובה באופן היותר מבהיל. | ||
גרסה מ־03:48, 29 במרץ 2010
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
יום העצמאות הוא היום בו הוכרזה ההכרזה על קום מדינת ישראל, שהוקמה בידי פורקי עול, כמדינה לאומית של כל ישראל, והפרדת הלאמיות מקדושת עם ישראל והיותו עם ה'.
הרבי התנגד בחריפות להכרה ביום זה כיום חג, בהתבטאו שלא די בכך שאין זו יום חג כלל וכלל, אלא יום מר הוא, כיון שמדינת ישראל עיכבה ל"ע את הגאולה השלימה במשך כמה וכמה שנים.
לעומת זאת, הרבי סבר כי גם אם יש להזכיר יום זה לטובה, אין זה כלל וכלל בשל הקמת המדינה, אלא בשל מאורעות אחרים שקרו ביום זה, באחת מהשנים האחרות והתרחש נס, שערבים התנפלו עלינו וה' ברחמיו הצילנו.
וכך כותב הרבי באגרות קודש חלק י"א ע' פ"ה: "במענה על מכתבו מה' אייר, הנה ידוע פתגם הבעש"ט ששמענוהו כמה פעמים מכ"ק מו"ח אדמו"ר, שמכל דבר שהאדם רואה או שומע יכול ובמילא גם צריך ללמוד הוראה בעבודתו אם השי"ת, ועל אחת כמה וכמה במאורע שנוגע לכו"כ מבני ישראל, ובפרט אם רואים שמסר השי"ת רבים ביד מעטים באופן נסי, הרי זה צריך לעורר תוספת כח לעבדו ית', ואין להתרשם כלל וכלל ממה שישנם נוהגים באופן אחר, ורוצים לבאר הנהגתם ע"פ שכל שהם הרוב, והנ"ל הוא הוכחה להיפך, שאין הרוב בכמות מכריע כלל וכלל, וגם אלו המתנהגים אחרת יודעים על דרך זה, אלא שיצרם הרע אין נלחמים בו כראוי, ולכן נופלים תחת ממשלתו, שזהו נוסף על כל שאר העניינים הנהגה דכפוי טובה באופן היותר מבהיל.
משל למה הדבר דומה, למלך גדול ורב, שמראה אהבת הגדולה והעצומה לאיש הדיוט נבזה שפל אנשים כו', ויורד אליו ממקום כבודו עם כל שריו כו', ומכניסו להיכלו היכל המלך כו' (ע"ד המבואר בתניא פרק מ"ו), האפשר לומר ששפל אנשים זה יאמר למלך, אשר היכל זה אינו של המלך אלא של ההדיוט, ולכן יתנהג בו כפי רצונו, ותחילת הנהגתו היא לגרש אתה מלך מהיכלו בכל האופנים שאפשרי, והיינו ע"י הנהגה גסה היפך ציווי המלך על כל צעד וצעד?! והנמשל מובן.
(תוכן המכתב עליו ענה הרבי היה: בין המחנכים יש מציעים לעבור בשתיקה על יום העצמאות שנקבע לה' אייר ויש המציעים להזכיר במלים ספורות על המאורע שאירע לפני שבע שנים, שערבים התנפלו עלינו וה' ברחמיו הצילנו).
ראה גם
לקריאה נוספת
- הרב שלום דובער הלוי וולפא, בין אור לחושך, יחס הרבי מליובאוויטש לציונות ולמדינת ישראל, הוצאת המחבר, קרית גת חשון תשס"ו.