ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק): הבדלים בין גרסאות בדף
שורה 4: | שורה 4: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת [[תקע"ה]] לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]] ב[[עיירה]] לובביץ'. הוא היה בנו הרביעי של הצמח צדק. נקרא על שמם של [[הבעל שם טוב]] ושל סבו, רבי [[נח אלטשולר]] | נולד בשנת [[תקע"ה]] לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]] ב[[עיירה]] לובביץ'. הוא היה בנו הרביעי של הצמח צדק. נקרא על שמם של [[הבעל שם טוב]] ושל סבו, רבי [[נח אלטשולר]]. | ||
[[נישואין|נשא]] את בת דודתו מרת פריידא, נכדתו של האדמו"ר האמצעי, בתו של הרב [[יקותיאל זלמן ולס (חתן אדמו"ר האמצעי)]], לאחר שנפטרה בגיל צעירה [[נישואין|נשא]] את מרת נחמה דינה שהיה אחותה של הרב ר' עקיבא רטנר זצ"ל ממינסק. | |||
באותן שנים ששהה אצל אביו, עסק בעיקר ב[[נגלה]], והיה ידוע כבקי בש"ס ובפוסקים. אביו שהיה מאוד טרוד היה מוסר לו שאלות בהלכה לענות עליהם, ואף מינהו לעמוד בראש הישיבה שיסד ב[[ליובאוויטש]]. תשובות שנכתבו על ידו בתקופת חיי אביו ולאחר מכן, פורסמו בכתבי עת של תנועת חב"ד. דרך עבודתו הייתה ב[[מרירות]]. | |||
אדמו"ר הצמח צדק היה מעביר אליו את ענייני הנגלה: דיני תורה, הסכמת רבנים, שאלות בנגלה וכדומה. כנראה חלק מהתשובות בהלכה שנכתבו בשו"ת צמח צדק, נכתבו על ידו, בעיקר בשנותיו האחרונות. באותו זמן הוא גם עמד בראש הישיבה שנוסדה בליובאוויטש בשנת ה'תר"א והתקיימה כעשר שנים. באותו זמן עסק גם באמירת דברי חסידות ([[דא"ח]] - בלשון חסידי חב"ד), כשאר בניו של הצמח צדק. | אדמו"ר הצמח צדק היה מעביר אליו את ענייני הנגלה: דיני תורה, הסכמת רבנים, שאלות בנגלה וכדומה. כנראה חלק מהתשובות בהלכה שנכתבו בשו"ת צמח צדק, נכתבו על ידו, בעיקר בשנותיו האחרונות. באותו זמן הוא גם עמד בראש הישיבה שנוסדה בליובאוויטש בשנת ה'תר"א והתקיימה כעשר שנים. באותו זמן עסק גם באמירת דברי חסידות ([[דא"ח]] - בלשון חסידי חב"ד), כשאר בניו של הצמח צדק. | ||
בזווג שלישי [[נישואין|נשא]] את נכדה אחרת של סבו, מרת חנה חישא בת דודו הרב [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]] בן [[אדמו"ר האמצעי]]. | |||
===נשיאותו=== | ===נשיאותו=== | ||
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] נשאר שנתיים בליובאוויטש ובסוף שנת תרכ"ח נתמנה כרב בעיר ניעזין (Nizhyn), מקום מגורי חותנו, ומקום קבורת סבו האדמו"ר האמצעי, ועבר לשם ושם שימש גם כאדמו"ר לחלק | לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] נשאר שנתיים בליובאוויטש ובסוף שנת תרכ"ח נתמנה כרב בעיר ניעזין (Nizhyn), מקום מגורי חותנו, ומקום קבורת סבו האדמו"ר האמצעי, ועבר לשם ושם שימש גם כאדמו"ר לחלק מחסידי חב"ד שהתפצלו בין בניו של הצמח צדק באותה תקופה תחת השם "חבד" - ניעז'ן". | ||
ביחד עם גיסו עמד בראש הישיבה בניעזין, שהתקיימה כחמישים שנה, והוציאה רבנים ידועים שכיהנו ברבנות ברחבי [[רוסיה]], כמו הרב יהודה לייב צירלסון מקישינב. | ביחד עם גיסו עמד בראש הישיבה בניעזין, שהתקיימה כחמישים שנה, והוציאה רבנים ידועים שכיהנו ברבנות ברחבי [[רוסיה]], כמו הרב יהודה לייב צירלסון מקישינב. |
גרסה מ־22:53, 16 במאי 2023
אדמו"ר רבי ישראל נח שניאורסון - המהרי"ן - היה בנו הרביעי של אדמו"ר הצמח צדק שלאחר הסתלקות אביו הנהיג את חצר חסידות חב"ד - ניעז'ין.
תולדות חיים
נולד בשנת תקע"ה לאביו אדמו"ר הצמח צדק ולאמו הרבנית חיה מושקא בעיירה לובביץ'. הוא היה בנו הרביעי של הצמח צדק. נקרא על שמם של הבעל שם טוב ושל סבו, רבי נח אלטשולר.
נשא את בת דודתו מרת פריידא, נכדתו של האדמו"ר האמצעי, בתו של הרב יקותיאל זלמן ולס (חתן אדמו"ר האמצעי), לאחר שנפטרה בגיל צעירה נשא את מרת נחמה דינה שהיה אחותה של הרב ר' עקיבא רטנר זצ"ל ממינסק.
באותן שנים ששהה אצל אביו, עסק בעיקר בנגלה, והיה ידוע כבקי בש"ס ובפוסקים. אביו שהיה מאוד טרוד היה מוסר לו שאלות בהלכה לענות עליהם, ואף מינהו לעמוד בראש הישיבה שיסד בליובאוויטש. תשובות שנכתבו על ידו בתקופת חיי אביו ולאחר מכן, פורסמו בכתבי עת של תנועת חב"ד. דרך עבודתו הייתה במרירות.
אדמו"ר הצמח צדק היה מעביר אליו את ענייני הנגלה: דיני תורה, הסכמת רבנים, שאלות בנגלה וכדומה. כנראה חלק מהתשובות בהלכה שנכתבו בשו"ת צמח צדק, נכתבו על ידו, בעיקר בשנותיו האחרונות. באותו זמן הוא גם עמד בראש הישיבה שנוסדה בליובאוויטש בשנת ה'תר"א והתקיימה כעשר שנים. באותו זמן עסק גם באמירת דברי חסידות (דא"ח - בלשון חסידי חב"ד), כשאר בניו של הצמח צדק.
בזווג שלישי נשא את נכדה אחרת של סבו, מרת חנה חישא בת דודו הרב מנחם נחום בן אדמו"ר האמצעי.
נשיאותו
לאחר הסתלקות אדמו"ר הצמח צדק נשאר שנתיים בליובאוויטש ובסוף שנת תרכ"ח נתמנה כרב בעיר ניעזין (Nizhyn), מקום מגורי חותנו, ומקום קבורת סבו האדמו"ר האמצעי, ועבר לשם ושם שימש גם כאדמו"ר לחלק מחסידי חב"ד שהתפצלו בין בניו של הצמח צדק באותה תקופה תחת השם "חבד" - ניעז'ן".
ביחד עם גיסו עמד בראש הישיבה בניעזין, שהתקיימה כחמישים שנה, והוציאה רבנים ידועים שכיהנו ברבנות ברחבי רוסיה, כמו הרב יהודה לייב צירלסון מקישינב.
הוא היה בנו האחרון של הצמח צדק שנותר בחיים. נהג בניעזין בנשיאות כחמש עשרה שנה, עד הסתלקותו בי"ז ניסן תרמ"ג ומנוחתו כבוד בעיר ניעז'ין באוהל סבו אדמו"ר האמצעי.
משפחתו
- בנו, רבי אברהם שניאורסון (י"א סיון תר"כ, - ב' חשון תרצ"ח).
- בנו, הרב שניאור דובער - כיהן ברבנות בסוראז'.
- בנו, רבי משה.
- בנו, רבי יעקב.
- בנו, רבי מנחם נחום שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק) - רבה האחרון של ניזי'ן.
- בתו, שטערנא אשת הרז"א.
- בתו, אסתר ליבא אשת רבי שמריה נח שניאורסון.
- בתו, שיינא שיינברג.
- בתו, פרלה דבורה (זלמנסון).
קישורים חיצוניים
- ר' ישראל נח מניעז'ין, בגליון 'הפארברענגען השבועי' מטעם מרכז אנ"ש קראון הייטס גליון 619 פרשת נשוא תשפ"א (אנגלית)
הקודם: חסידות חב"ד ליובאוויטש |
אדמו"רי ניעז'ין תקע"ה - י"ז ניסן תרמ"ג |
הבא: חסידות חב"ד ליובאוויטש |
בית רבי | ||
---|---|---|
הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש | ||
משפחת אדמו"ר הזקן | זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל | הורים: ישראל ברוך · רבקה | חמיו: יהודה ליב | אשתו: סטערנא | אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה | גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין | בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל | חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס | שיינא · שפרה | |
משפחת אדמו"ר האמצעי | הורים: שניאור זלמן · סטערנא | אשתו: שיינא | חמיו: ר' יעקב מינוביץ' | אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל | גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם | בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים | חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי | |
משפחת אדמו"ר הצמח צדק | הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה | אשתו: חיה מושקא | חמיו: דובער חמותו: שיינא | אחים/יות: דבורה | גיסים/ות: חיים חייקיל | בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה | חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין | |
משפחת אדמו"ר המהר"ש | הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא | אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) | חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) | אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה | גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ | בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | |
משפחת אדמו"ר הרש"ב | הורים: שמואל · רבקה | אשתו: שטערנא שרה | חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק | חמותו: חנה | אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | בנים: יוסף יצחק | גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | כלות: נחמה דינה | |
משפחת אדמו"ר הריי"צ | הורים: שלום דובער · שטערנא שרה | אשתו: נחמה דינה | חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון | בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא | חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין | נכדים: שלום דובער גוראריה | |
משפחת אדמו"ר שליט"א | הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון | אשתו: חיה מושקא | חמיו: יוסף יצחק | חמותו: נחמה דינה | אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) | גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון |