ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 3: | שורה 3: | ||
הוא היה בנם הרביעי. | הוא היה בנם הרביעי. | ||
בזיווג ראשון היה חותנו הרה"ח [[יקותיאל זלמן | בזיווג ראשון היה חותנו הרה"ח [[יקותיאל זלמן וואלעם (חתן אדמו"ר האמצעי)]]. בזיווג שני היה חותנו של דודו הרה"ק [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]] בן [[אדמו"ר האמצעי]]. | ||
המהרי"ן היה גאון עצום ואביו מינהו לעמוד בראש הישיבה שיסד ב[[ליובאוויטש]]. אדמו"ר הצמח צדק היה מעביר אליו את ענייני הנגלה: דיני תורה, הסכמת רבנים, שאלות בנגלה וכדומה. | המהרי"ן היה גאון עצום ואביו מינהו לעמוד בראש הישיבה שיסד ב[[ליובאוויטש]]. אדמו"ר הצמח צדק היה מעביר אליו את ענייני הנגלה: דיני תורה, הסכמת רבנים, שאלות בנגלה וכדומה. | ||
שורה 9: | שורה 9: | ||
דרך עבודתו הייתה ב[[מרירות]]. | דרך עבודתו הייתה ב[[מרירות]]. | ||
לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הצמח צדק נשאר שנתיים בליובאוויטש ונהג בנשיאות כ[[אדמו"ר]]. בסוף שנת [[תרכ"ח]] עבר לעיר [[ניעז'ין]], שם נהג בנשיאות כחמש עשרה שנה, עד הסתלקותו ב[[י"ז ניסן תרמ"ג]] ומנוחתו כבוד בעיר ניעז'ין ב[[אוהל]] אדמו"ר האמצעי. | לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הצמח צדק נשאר שנתיים בליובאוויטש ונהג בנשיאות כ[[אדמו"ר]] תחת השם "חבד" - ניעז'ן". בסוף שנת [[תרכ"ח]] עבר לעיר [[ניעז'ין]], שם נהג בנשיאות כחמש עשרה שנה, עד הסתלקותו ב[[י"ז ניסן תרמ"ג]] ומנוחתו כבוד בעיר ניעז'ין ב[[אוהל]] אדמו"ר האמצעי. | ||
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]] | [[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]] |
גרסה מ־18:18, 26 במרץ 2010
הצגהעץ משפחת אדמו"רי חב"ד |
---|
הצגהבית רבי |
---|
אדמו"ר ישראל נח שניאורסון - המהרי"ן - נולד בשנת תקע"ה לאביו אדמו"ר הצמח צדק ולאמו הרבנית חיה מושקא.
הוא היה בנם הרביעי.
בזיווג ראשון היה חותנו הרה"ח יקותיאל זלמן וואלעם (חתן אדמו"ר האמצעי). בזיווג שני היה חותנו של דודו הרה"ק מנחם נחום בן אדמו"ר האמצעי.
המהרי"ן היה גאון עצום ואביו מינהו לעמוד בראש הישיבה שיסד בליובאוויטש. אדמו"ר הצמח צדק היה מעביר אליו את ענייני הנגלה: דיני תורה, הסכמת רבנים, שאלות בנגלה וכדומה.
דרך עבודתו הייתה במרירות.
לאחר הסתלקות אדמו"ר הצמח צדק נשאר שנתיים בליובאוויטש ונהג בנשיאות כאדמו"ר תחת השם "חבד" - ניעז'ן". בסוף שנת תרכ"ח עבר לעיר ניעז'ין, שם נהג בנשיאות כחמש עשרה שנה, עד הסתלקותו בי"ז ניסן תרמ"ג ומנוחתו כבוד בעיר ניעז'ין באוהל אדמו"ר האמצעי.