רוח הקודש: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
שורה 12: שורה 12:


ענין [[רוח הקודש]] איתא בקרבן העדה{{הערה|1=סוף פרק ג' ד[[שקלים]].}} שזהו שמגלים לו רזי [[תורה]], שזהו מבחינת העלם ד[[חכמה]]{{הערה|1= [[היום יום]] ו' שבט.}}.
ענין [[רוח הקודש]] איתא בקרבן העדה{{הערה|1=סוף פרק ג' ד[[שקלים]].}} שזהו שמגלים לו רזי [[תורה]], שזהו מבחינת העלם ד[[חכמה]]{{הערה|1= [[היום יום]] ו' שבט.}}.


==מדריגתו==
==מדריגתו==

גרסה אחרונה מ־18:53, 10 באפריל 2023

רוח הקודש, היא כינוי לדרגה מסוימת של נבואה. בגמרא משתמשים במושג זה לנבואה, כלשון הגמרא: משמתו כו' נסתלקה רוח הקודש מישראל[1].

הרבי מדייק מלשון הגמרא, שהנבואה ורוח הקודש נסתלקו, ולא נתבטלו לגמרי, אחרת מהלשון שכתוב בתמיד - ובטל התמיד[דרוש מקור].

מפרשים ומחברים[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הרש"ב כותב ששמע בשם רבינו הזקן, שכל המחברים עד הטורי זהב והש"ך, והם בכלל, עשו החבורים שלהם ברוח הקודש [2].

וישנה גירסא נוספת: שכל המחברים עד המהרש"א ועד בכלל עשו את החיבורים שלהם ברוח הקודש [3].

ענין רוח הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]

ענין רוח הקודש איתא בקרבן העדה[4] שזהו שמגלים לו רזי תורה, שזהו מבחינת העלם דחכמה[5].

מדריגתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ברוח הקודש ישנם כמה דרגות:

  • דעת: בפסוק כתוב[10] "ואמלא אותו רוח אלקים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה", ומפרש רש"י "דעת: רוח הקדש". הקשר בין רוח הקדש לדעת כפי שמבואר בחסידות[11], שכשם שענינו של כח הדעת הוא לחבר בין המוחין למדות, כמו"כ רוח הקודש הוא חיבור של 'רוח' שזהו המדות שבנפש, ו'קדש' שהוא ספירת החכמה - מוחין[12].
  • מלכות: במגילת אסתר[13] "ותלבש אסתר מלכות", ובגמרא פירשו[14] "שלבשתה רוח הקודש". לפי פירוש זה רוח הקודש הוא למטה מנבואה, אך למעלה מבת קול[15].

הערות שוליים

  1. מסכת סוטה מח עמוד ב.
  2. המשך תער"ב חלק ג, עמוד א'שפה.
  3. הוספות לכתר שם טוב סימן ריז.
  4. סוף פרק ג' דשקלים.
  5. היום יום ו' שבט.
  6. מקור פירוש זה הוא בדברי הבחיי בשם הרמב"ן בפ' ברכה.
  7. ראה סוף מאמר ד"ה חסידים ואנשי מעשה תשכ"ט. שם מוסיף עוד, ש"רוח הקודש" הוא בספירת הכתר שורש ספירת החכמה.
  8. ירושלמי סוכה פ"ה ה"א.
  9. ספר השיחות תרצ"ז סוף עמוד 162. הועתק בהיום יום לט"ז תשריוראה במאמר ד"ה חסידים שם.
  10. שמות לא, ב.
  11. תניא - פרק ד'.
  12. מ-כתבי הרב מנחם זאב גרינגלאס.
  13. ה, א.
  14. מגילה טו, א.
  15. פירוש זה הובא בתורה אור מקץ מג, ב. ועוד. ראה בארוכה בספר אוצרות יוסף (לר' יוסף ענגיל - מאמר לבנה.