ישראל חסדן: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 41: | שורה 41: | ||
במשך שנות מגוריו ביוהנסבורג, שבדרום אפריקה, עמד בקשרי מכתבים עם רבותינו נשיאינו{{הערה|1=ראו לדוגמא אגרות קודש חלק ט' (תש"ו-תש"ח), אגרות ג'קו וג'קלב (הסתדרות הר"מ חייקין בשטוקהולם), אגרת ג'קעג (מקוה בגעטבורג ותמיכה כספית בנסיעת נשים למקוואות), חלק י' אגרת ג'תפו (הרחבת החינוך הכשר באפריקה הדרומית), ג'תקלב (חינוך), ועוד.}} ונטל חלק בפרוייקטים שונים הקשורים עם חיזוק טהרת המשפחה ובניית מקוואות. | במשך שנות מגוריו ביוהנסבורג, שבדרום אפריקה, עמד בקשרי מכתבים עם רבותינו נשיאינו{{הערה|1=ראו לדוגמא אגרות קודש חלק ט' (תש"ו-תש"ח), אגרות ג'קו וג'קלב (הסתדרות הר"מ חייקין בשטוקהולם), אגרת ג'קעג (מקוה בגעטבורג ותמיכה כספית בנסיעת נשים למקוואות), חלק י' אגרת ג'תפו (הרחבת החינוך הכשר באפריקה הדרומית), ג'תקלב (חינוך), ועוד.}} ונטל חלק בפרוייקטים שונים הקשורים עם חיזוק טהרת המשפחה ובניית מקוואות. | ||
פעל רבות להביא ליוהנסבורג את שליח הרבי הרב [[מענדל ליפסקר]] | פעל רבות להביא ליוהנסבורג את שליח הרבי הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] | ||
אירח והיטה כתף לפיולות הרב [[יוסף ויינברג]] בדרום אפריקה. | אירח והיטה כתף לפיולות הרב [[יוסף ויינברג]] בדרום אפריקה. | ||
גרסה מ־08:32, 22 במרץ 2023
הרב ישראל זכריה מענדל חסדן היה שוחט-ובודק, רב ועסקן חסידי, שזכה לסייע בהצלת אדמו"ר הריי"צ וספרייתו מאירופה בזמן מלחמת העולם השניה ופעל רבות כדי להציל את בת אדמו"ר הריי"צ הרבנית שיינא הורנשטיין ומזכיר הרבי הרב יחזקאל פייגין, וכן סייע בהצלת פליטים רבים ובחינוכם, פעל בשטוקהולם ובדרום אפריקה, ובערוב ימיו שימש כראש השוחטים ביוהנסבורג.
תולדות חיים
נולד בה' כסלו תרס"ז לאביו ר' דוד יצחק חסדן בן הרה"ח ר' יהודה לייב חסדן, בעיר הומיל שברוסיה, מספר שנים לפני מלחמת העולם הראשונה.
בגיל 3 בלבד התייתם מאביו, וגדל בבית דודו ר' זלמן חסדן.
לאחר המלחמה, חווה כילד את המהפכות שהובילו לעליית הקומוניסטים לשלטון, ולאחר מכן נאלץ יחד עם משפחתו להצניע את לימודיו ואת הקפדתו על שמירת הזהות היהודית ובתקופה זו למד בישיבת תומכי תמימים הומיל. בשנים אלו היה בן בית אצל משפחתו העניפה של הרב מרדכי יואל דוכמן, ועל כך סיפר הרב חסדן בזכרונותיו שנדפסו בספר תולדותיו "חסדי ישראל".
כשהגיע לגיל 17, החליטו בני משפחתו להבריח אותו מרוסיה כדי לאפשר לו ללמוד תורה ולקיים מצוות בלי חשש, וצירפו אותו לקבוצה של תלמידי ישיבת נובהרדוק שהבריחו את הגבול לפולין תוך סיכון עצמי גדול[1].
לאחר מספר מעצרים הצליחו להבריח את הגבול, ובהסכמת ראש הקבוצה נכנס ללמוד בסניף ישיבת תומכי תמימים וורשה, שם גם הוסמך כשוחט ובודק, ובהמשך עבר ללמוד ולהתגורר בקרבת מקום לדודו ר' שמואל חסדן אשר גר בלטביה, והתחתן עם בת דודו רעייתו מרת לאה.
פעילותו בועד ההצלה הסקנדינבי
מספר שנים לפני שפרצה מלחמת העולם השניה הוצעה לו משרת רב ושוחט בשבדיה, ובברכתו של אדמו"ר הריי"צ קיבל את התפקיד ועבר להתגורר בשבדיה ופעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות יחד עם ידידו הרב יעקב ישראל זובער. בתקופת שהותו במקום נלחם נגד גזירת הממשלה שחייבה את השוחטים להמם חשמלית את הבהמות לפני השחיטה על מנת למנוע מהבהמות את הסבל הכרוך לדעתם בהליך השחיטה, במאבק זה פעל על פי הוראות אדמו"ר הריי"צ והרבי. במשך תקופה מסויימת הרב זובער והרב חסדן נהגו מידי יום לשלם קנס מראש כדי שיוכלו לשחוט שחיטה כשרה למהדרין[2].
בימי השואה הרב חסדן פעל באינטנסיביות לחילוץ אדמו"ר הריי"צ מאדמת אירופה הבוערת[3], וכן לספק ליהודים נוספים רבים אשרות רישמיות באמצעותם הצליחו לברוח מהשואה.
במהלך מסע ההצלה של אדמו"ר הריי"צ, אדמו"ר הריי"צ עבר דרך שטוקהולם, ושם סייעו לו הרבנים החב"דיים הרב זובער והרב חסדן, ובאגרת מיוחדת הודה אדמו"ר הריי"צ לרב חסדן: "הנני להביע לו את תודתי הגדולה בעד כל מה שטרח ועשה לטובתינו, יעזר השי"ת לו ולבני ביתו שיחיו בכל המצטרך להם בגו"ר"[4].
הרב חסדן עם מספר ידידים ובהם הרב יעקב ישראל זובער פעלו בדרכים יצירתיות להצלת יהודים רבים בכלל וחסידים בפרט בימי השואה, ועל כך כתב אדמו"ר הריי"צ באגרת כי הרב יעקב ישראל זובער והרב ישראל חסדן פעלו להשגת ויזות עבור תלמידי תומכי תמימים: "אגודת חסידי חב"ד בשטאקהאלם ובראשם הרה"ג זובער שי' והשו"ב חסדן שניהם תלמידי תומכי תמימים - השיגו קרוב לשלשה אלפים ויזעס [=ויזות] ליאפאן עבור תלמידינו ועבור..."[5].
בשנת תש"ב פנה אליו אדמו"ר הריי"צ בעניין הצלת בתו הרבנית שיינא הורנשטיין וחתנו מנחם מענדל הורנשטיין, וכן בנוגע להצלת הספריה[6].
היה פעיל במחלקה הסקנדינבית של וועד ההצלה יחד עם ידידו הרב יעקב ישראל זובער ועסק בסיוע לניצולי השואה שהגיעו מארצות המוות, ונמנה על מייסדי סמינר 'בית יעקב' בלידינגו, ליד שטוקהולם.
רב וראש השוחטים בדרום אפריקה
בשנת תש"ח עבר בברכתו של אדמו"ר הריי"צ לדרום אפריקה, והחל לשמש כרב הקהילה היהודית בוורמבאטס.
זמן קצר לאחר הגעתו לדרום אפריקה, נפטרה רעייתו ללא שהותירה ילדים, וכעבור זמן התחתן בשנית ונשא את רעייתו מרת עלקא.
כאשר הוצע לו לעבור לכהן בקהילה יהודית גדולה יותר, קיבל את התפקיד רק לאחר שהתנה זאת בבניית מקווה טהרה במקום, ולאחר שהגיע למקום והקהילה התנערה, ניהל מלחמה עיקשת לבניית המקווה, ובסופו של דבר זה הוביל להתפטרותו והוא חזר לכהן כרב בקהילה הקודמת, עד שכעבור מספר שנים עבר ליוהנסבורג, בה שימש כראש השוחטים, ובמקביל הקפיד על מסירת שיעורי תורה.
במשך שנות מגוריו ביוהנסבורג, שבדרום אפריקה, עמד בקשרי מכתבים עם רבותינו נשיאינו[7] ונטל חלק בפרוייקטים שונים הקשורים עם חיזוק טהרת המשפחה ובניית מקוואות.
פעל רבות להביא ליוהנסבורג את שליח הרבי הרב מנחם מענדל ליפסקר
אירח והיטה כתף לפיולות הרב יוסף ויינברג בדרום אפריקה. לאורך השנים פרסם מאמרים בעיתונים היהודים השונים שיצאו לאור באזורים בהן פעל, ובן השאר השתמש בשמות העט 'בן-דוד' ו'זכריה-מנדל'.
נפטר בשנת תשנ"ב.
תולדותיו - ספר חסדי ישראל
בחודש אדר תשפ"ג יצא לאור ספר תולדותיו ופועלו - חסדי ישראל.
משפחתו
- בנו, הרב דוד יצחק חסדן [8] - משלוחי הרבי ביוהנסבורג, ומנהל מוסדות חינוך חב"ד 'תורה אקדמי' בעיר
- נכדו, הרב יוסף חיים חסדן - שליח הרבי וראש בית המדרש ביוהנסבורג, דרום אפריקה
- בתו מרת אביגיל, רעיית ר' נחמיה טיילור
קישורים חיצוניים
- תשורה מנישואי נכדו, המלקטת מכתבים שקיבל מרבותינו נשיאינו ותקציר תולדות חייו (אנגלית)
- ספר גדוש תגליות חסדי ישראל
- טעימות מהספר חסדי ישראל
הערות שוליים
- ↑ תיאורו בגוף ראשון אודות המסע, נדפס ב'לב הארי' (נקריץ), עמוד סז.
- ↑ כפר חב"ד גיליון 842
- ↑ 'בבוא כל ישראל', ועד חיילי בית דוד תשרי תשפ"ג עמוד 70.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ה ע'מה ובהערה שם
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חי"ג ע' שכט
- ↑ אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תקצו. 'ספריית ליובאוויטש' (לוין) עמוד קיח. תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה, הצלת הספריה מאירופה.
- ↑ ראו לדוגמא אגרות קודש חלק ט' (תש"ו-תש"ח), אגרות ג'קו וג'קלב (הסתדרות הר"מ חייקין בשטוקהולם), אגרת ג'קעג (מקוה בגעטבורג ותמיכה כספית בנסיעת נשים למקוואות), חלק י' אגרת ג'תפו (הרחבת החינוך הכשר באפריקה הדרומית), ג'תקלב (חינוך), ועוד.
- ↑ התחתן עם מרת פייגע בת ר' יוסף חיים סלאווין בח' שבט תשמ"ב.