זבולון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{קשר חב"די}}
{{בעבודה}}
'''זבולון''' היה בנו העשירי של [[יעקב אבינו]] מצד אשתו [[לאה]].
'''זְבוּלוּן''' היה בנו העשירי של [[יעקב אבינו]] מאמו [[לאה אמנו]].
==לידתו==
 
זבולון נולד כבנה השישי של [[לאה]] וע"פ ה[[מדרש]]ים הוא נולד ב[[ז' תשרי]]{{הערה|ספר היובלים.}}, ב[[תורה]] כתוב על לידתו:
==לידתו ושמו==
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וַתַּהַר עוֹד לֵאָה, וַתֵּלֶד בֵּן-שִׁשִּׁי לְיַעֲקֹב, וַתֹּאמֶר לֵאָה: זְבָדַנִי אֱלֹקִים אֹתִי זֵבֶד טוֹב!, הַפַּעַם יִזְבְּלֵנִי אִישִׁי, כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שִׁשָּׁה בָנִים -וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ: זְבֻלוּן|מקור=[[ספר בראשית|בראשית]], ל, כ}}
ב[[פרשת ויצא]] מספרת התורה על לידתו של זבולון כבנה השישי של [[לאה]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וַתַּהַר עוֹד לֵאָה, וַתֵּלֶד בֵּן שִׁשִּׁי לְיַעֲקֹב, וַתֹּאמֶר לֵאָה זְבָדַנִי אֱלֹקִים אֹתִי זֵבֶד טוֹב, הַפַּעַם יִזְבְּלֵנִי אִישִׁי, כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שִׁשָּׁה בָנִים וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ זְבֻלוּן|מקור=בראשית, ל, כ.}}
 
[[רש"י]] מפרש את שמו, שמעתה יהיה איתה יעקב בדירתה, משום שיש לה בנים יותר מכל בני שאר נשיו של יעקב יחד. ה[[ספורנו]] כותב שבן זה ניתן לה כשכר מצווה על [[מעשה הדודאים]]. ה[[אלשיך]] כתב שזבולון הוא אכסניה ל[[תורה]] שהוא זן את [[יששכר]] אחיו, ולכן כמו שבן זה הוא אכסניה לתורה כך גם יבוא יעקב וידור עם לאה יחד באכסניה. [[הרבי]] מסביר שהסיבה שזבולון נקרא "אכסניה לתורה", יותר מ[[יששכר]] עצמו, זה בגלל שלמרות העסקים הרבים שהיו לשבט זבולון הם [[לימוד התורה#קביעות עיתים|קבעו עיתים לתורה]], וללימוד תורה כזה יש מעלה גדולה יותר מאדם שאין לו התמודדויות וניסיונות ולומד כל היום תורה{{הערה|לקו"ש, ח"ל, עמ' 135.}}.
[[רש"י]] מפרש את שמו, שמעתה יהיה איתה יעקב בדירתה, משום שיש לה בנים יותר מכל בני שאר נשיו של יעקב יחד. ה[[ספורנו]] כותב שבן זה ניתן לה כשכר מצווה על [[מעשה הדודאים]]. ה[[אלשיך]] כתב שזבולון הוא אכסניה ל[[תורה]] שהוא זן את [[יששכר]] אחיו, ולכן כמו שבן זה הוא אכסניה לתורה כך גם יבוא יעקב וידור עם לאה יחד באכסניה. [[הרבי]] מסביר שהסיבה שזבולון נקרא "אכסניה לתורה", יותר מ[[יששכר]] עצמו, זה בגלל שלמרות העסקים הרבים שהיו לשבט זבולון הם [[לימוד התורה#קביעות עיתים|קבעו עיתים לתורה]], וללימוד תורה כזה יש מעלה גדולה יותר מאדם שאין לו התמודדויות וניסיונות ולומד כל היום תורה{{הערה|לקו"ש, ח"ל, עמ' 135.}}.



גרסה מ־16:01, 27 בנובמבר 2022

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.

זְבוּלוּן היה בנו העשירי של יעקב אבינו מאמו לאה אמנו.

לידתו ושמו

בפרשת ויצא מספרת התורה על לידתו של זבולון כבנה השישי של לאה:

וַתַּהַר עוֹד לֵאָה, וַתֵּלֶד בֵּן שִׁשִּׁי לְיַעֲקֹב, וַתֹּאמֶר לֵאָה זְבָדַנִי אֱלֹקִים אֹתִי זֵבֶד טוֹב, הַפַּעַם יִזְבְּלֵנִי אִישִׁי, כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שִׁשָּׁה בָנִים וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ זְבֻלוּן

בראשית, ל, כ.

רש"י מפרש את שמו, שמעתה יהיה איתה יעקב בדירתה, משום שיש לה בנים יותר מכל בני שאר נשיו של יעקב יחד. הספורנו כותב שבן זה ניתן לה כשכר מצווה על מעשה הדודאים. האלשיך כתב שזבולון הוא אכסניה לתורה שהוא זן את יששכר אחיו, ולכן כמו שבן זה הוא אכסניה לתורה כך גם יבוא יעקב וידור עם לאה יחד באכסניה. הרבי מסביר שהסיבה שזבולון נקרא "אכסניה לתורה", יותר מיששכר עצמו, זה בגלל שלמרות העסקים הרבים שהיו לשבט זבולון הם קבעו עיתים לתורה, וללימוד תורה כזה יש מעלה גדולה יותר מאדם שאין לו התמודדויות וניסיונות ולומד כל היום תורה[1].

ברכת יעקב לזבולון

לפני פטירתו של יעקב הוא קרא לבניו וברך אותם, את זבולון הוא ברך:

זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן, וְהוּא לְחוֹף אֳנִיֹּת, וְיַרְכָתוֹ עַל-צִידֹן

בראשית, מ"ט, י"ג

הערות שוליים

  1. לקו"ש, ח"ל, עמ' 135.