צבי כהנא: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הגאון רבי '''צבי כהנא''' זצ"ל, ראש ישיבת הרי יהודה, אשר משכנה במושב בית מאיר ליד ירושלים. נולד לאביו שהיה מחסידי קרלין, וגם הוא עצמו היה מקורב לחסידות זו | הגאון רבי '''צבי כהנא''' זצ"ל, ראש ישיבת הרי יהודה, אשר משכנה במושב בית מאיר ליד ירושלים. נולד לאביו שהיה מחסידי [[קרלין]], וגם הוא עצמו היה מקורב לחסידות זו. | ||
הרב כהנא היה מחדיר בתלמידיו תמיד ש" | היה תלמיד בישיבת מיר לפני מלחמת העולם הראשונה, ולאחר מכן היה יחד עם תלמידי הישיבה ב[[שנחאי]] שבסין במשך שנה, עד ששליחי חב"ד הוציאום משם והביאום ל[[ארה"ב]] ול[[א"י]], נפטר ב[[תשנ"ו]]. | ||
הרב כהנא היה מחדיר בתלמידיו תמיד ש"החכמה תחיה בעליה" ותורה מחכימת פתי, ועל ה[[אמת]] שהיא חותמו של הקוב"ה. היה עצמו ידוע כאיש אמת, שחינך לאמת את כל תלמידיו ורבים השיב מעוון. בצוואתו כתב "לא למכור האמת בכל מחיר". על אף שישיבתו הייתה ישיבה ליטאית, לא היתה בדרך ה[[התנגדות]] כלל, בישיבתו למדו גם מבתים חסידיים, גם בשיחות המוסר שהיה מוסר במוצאי שבתות הזכיר גם ספרי חסידות, ביניהם [[ספר התניא]]. | |||
בשעת השריפה הגדולה שהייתה בהרי י-ם הבטיח הרב כהנא הבטיח שלא ינזקו במושב בית מאיר כיון שהם שומרים שבת, וכך היה. | בשעת השריפה הגדולה שהייתה בהרי י-ם הבטיח הרב כהנא הבטיח שלא ינזקו במושב בית מאיר כיון שהם שומרים שבת, וכך היה. | ||
| שורה 14: | שורה 16: | ||
*[[סוכות]] | *[[סוכות]] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:רבני ליטא]] | ||
גרסה מ־20:44, 15 במרץ 2010
הגאון רבי צבי כהנא זצ"ל, ראש ישיבת הרי יהודה, אשר משכנה במושב בית מאיר ליד ירושלים. נולד לאביו שהיה מחסידי קרלין, וגם הוא עצמו היה מקורב לחסידות זו.
היה תלמיד בישיבת מיר לפני מלחמת העולם הראשונה, ולאחר מכן היה יחד עם תלמידי הישיבה בשנחאי שבסין במשך שנה, עד ששליחי חב"ד הוציאום משם והביאום לארה"ב ולא"י, נפטר בתשנ"ו.
הרב כהנא היה מחדיר בתלמידיו תמיד ש"החכמה תחיה בעליה" ותורה מחכימת פתי, ועל האמת שהיא חותמו של הקוב"ה. היה עצמו ידוע כאיש אמת, שחינך לאמת את כל תלמידיו ורבים השיב מעוון. בצוואתו כתב "לא למכור האמת בכל מחיר". על אף שישיבתו הייתה ישיבה ליטאית, לא היתה בדרך ההתנגדות כלל, בישיבתו למדו גם מבתים חסידיים, גם בשיחות המוסר שהיה מוסר במוצאי שבתות הזכיר גם ספרי חסידות, ביניהם ספר התניא.
בשעת השריפה הגדולה שהייתה בהרי י-ם הבטיח הרב כהנא הבטיח שלא ינזקו במושב בית מאיר כיון שהם שומרים שבת, וכך היה.
בשיחה מיוחדת עם הרבי
בשנת תש"ן כאשר התעוררו נגד הרבי שאלה איך "פסק" כביכול שאסור לישון בסוכה, בא רבי צבי אל הרבי יחד עם קרובו שהיה מחסידי חב"ד, והציג לפני הרבי את שאלתו, ברצונו לפרסם את תשובת הרבי לפני קהל ועדה להסיר ה"לעז" שהיה כביכול. הרבי השיב לו בנועם ובמשך כחצי שעה כי זהו מנהג ישן הנהוג בחב"ד ובבעלז, כך נהג חמיו הריי"צ וככל הנראה כך נהגו דור אחר דור עד האדמו"ר הזקן שהוא היה כידוע בעל הלכה וכל מנהגיו היו על פי השו"ע. כל השנים לא היו כל שאלות מצד גדולי ישראל שהיו ידידים של נשיאי חב"ד, ובכללם: רבי חיים מוולוז'ין, רבי יצחק מוולוז'ין, רבי חיים מבריסק, רבי חיים עוזר גרודזינסקי, ולמה נתעוררו לזעוק על כך רק היום? מההכרח שזהו עצת הס"מ, הרוצה לזרוע מחלוקת בין יהודים, ועל ידי כך - לעכב את הגאולה השלימה.
לבסוף, ביקש ראש הישיבה את ברכתו של הרבי[1].