הלל חייקין (רבינוביץ): הבדלים בין גרסאות בדף
דוד קורצוג (שיחה | תרומות) מ (הוספת קטגוריה) |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת [[תרל"ב]] לאביו ר' [[דובער חייקין]], מחבורת ה'בערלעך' אבירי הדעת שב[[קרמנצ'וג]] שאדמו"ר הריי"צ הפליא במעלתם, ונקרא על שם החסיד ר' [[הלל מפאריטש]], שהיה המשפיע של ראש המשפחה ר' [[גרשון דב מפאהאר]]. | נולד בשנת [[תרל"ב]] לאביו ר' [[דובער חייקין]], מחבורת ה'בערלעך' אבירי הדעת שב[[קרמנצ'וג]] שאדמו"ר הריי"צ הפליא במעלתם, ונקרא על שם החסיד ר' [[הלל מפאריטש]], שהיה המשפיע של ראש המשפחה ר' [[גרשון בער מפהר|גרשון דב מפאהאר]]. | ||
היה מצטרף רבות [[נסיעה לרבי|לנסיעותיו התכופות של אביו לרבי]], ובשל העובדה שהימצאותו של נער צעיר בליובאוויטש היתה נדירה בתקופה שקדמה להקמת תומכי תמימים, התחבב על תושבי העיירה ובאי בית הרבי, וזכה אף לקירובים מ[[אדמו"ר הרש"ב]] עצמו שפתח את דלתו בפניו גם בזמנים בהן זקני החסידים לא הורשו להיכנס. | היה מצטרף רבות [[נסיעה לרבי|לנסיעותיו התכופות של אביו לרבי]], ובשל העובדה שהימצאותו של נער צעיר בליובאוויטש היתה נדירה בתקופה שקדמה להקמת תומכי תמימים, התחבב על תושבי העיירה ובאי בית הרבי, וזכה אף לקירובים מ[[אדמו"ר הרש"ב]] עצמו שפתח את דלתו בפניו גם בזמנים בהן זקני החסידים לא הורשו להיכנס. | ||
גרסה מ־09:21, 24 ביולי 2022
הרב הלל חייקין (רבינוביץ) (תרל"ב – י"ב אדר ראשון תרצ"ב) היה מחסידי אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ, מעסקני הקהילה החב"דית בירושלים ושד"ר של כולל חב"ד בארץ הקודש, מייסד ומנהל כולל ללימוד החסידות בירושלים.
תולדות חיים
נולד בשנת תרל"ב לאביו ר' דובער חייקין, מחבורת ה'בערלעך' אבירי הדעת שבקרמנצ'וג שאדמו"ר הריי"צ הפליא במעלתם, ונקרא על שם החסיד ר' הלל מפאריטש, שהיה המשפיע של ראש המשפחה ר' גרשון דב מפאהאר.
היה מצטרף רבות לנסיעותיו התכופות של אביו לרבי, ובשל העובדה שהימצאותו של נער צעיר בליובאוויטש היתה נדירה בתקופה שקדמה להקמת תומכי תמימים, התחבב על תושבי העיירה ובאי בית הרבי, וזכה אף לקירובים מאדמו"ר הרש"ב עצמו שפתח את דלתו בפניו גם בזמנים בהן זקני החסידים לא הורשו להיכנס.
השפיע רבות על בן דודו המשפיע ר' שמואל לויטין שראה בו דמות לחיקוי, וסייע בחינוכו החסידי.
בשל המצב הכלכלי המשפחתי הדחוק, נשלח בעודו בחור בוגר לארצות הברית, על מנת לסייע בפרנסת המשפחה, אך כאשר ראה את המצב הרוחני הירוד ששרר שם חזר לרוסיה, וכעבור זמן קצר עלה לארץ הקודש בעקבות בני משפחה מדרגה שניה שהצטרפו כבר קודם לכן לקהילה החב"דית בחברון.
בארץ הקודש
לאחר עלייתו לארץ הקודש השתדך עם רעייתו מרת חיה שרה בת החסיד ר' אלתר משה ליפא שיפמן, ראש השוחטים ומחשובי חסידי חב"ד בירושלים, ולאחר החתונה קבע את מגוריו בסמיכות לחמיו בירושלים שבין החומות.
בעת שהתפתח המחלוקת אודות השליטה בכספי כולל חב"ד היה מראשוני החתומים על כתב התקשרות המצהיר כי הכולל שייך לרבי.
נמנה על עסקני הקהילה בירושלים ושימש כגבאי צדקה עבור נזקקים ועניים, וכן כשד"ר עבור כולל חב"ד, תפקיד במסגרתו נסע ברחבי העולם וניצל את הנסיעות על מנת לבקר אצל הרבי[1].
היה בקיא בששה סדרי משנה ובספר התניא באותיותיהם. באחת השנים בעת התוועדות חג הגאולה י"ט כסלו בירושלים, כאשר עוררו על לימוד החסידות, הודיע הגביר ר' משה ויטנברג שיעניק 300 רובל למי שידע את כל ספר התניא באותיותיו, ומייד ר' הלל קם והחל לחזור על התניא בעל פה פרק אחרי פרק, ולאחר שקיבל את הסכום, הודיע שמפריש מהסכום את כל הדרוש כדי לייסד בית מדרש שיוקדש להפצת לימוד החסידות והקמת כולל לחסידות שיפיץ את האור בין תושבי ירושלים.
הכולל שהוקם פעל בשעות אחרי הצהריים, ונמסרו בו שיעורים בתניא, לקוטי תורה ותורה אור.
כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה בשנת תרע"ד, היה באמצע ביקור אצל הרבי, ונאלץ להחליף את שמו כדי להשתמט מעבודת הצבא, וקרא את שם משפחתו 'רבינוביץ' שנותר כשם משפחתו עד סוף ימיו. רק מספר שנים לאחר פרוץ המלחמה הצליח לחזור ולהתאחד עם משפחתו.
בעשור האחרון לחייו עבר להתגורר בצפת שם שקד על לימוד תורת הנסתר ותורת הקבלה בישיבת המקובלים שפעלה בעיר, ואחת לחודשיים היה נוסע לירושלים לבקר את בני משפחתו.
נודע כירא שמים מופלג[2].
בחודש אדר א' תרצ"ב נפל למשכב, והוא נפטר בליל שבת י"ב אדר ראשון תרצ"ב, בבית הרפואה שערי צדק בירושלים. הלוייתו נערכה במוצאי שבת והוא נטמן בחלקת חב"ד בבית העלמין בהר הזיתים.
משפחתו
- בנו, ר' אליהו יהודה לייב רבינוביץ (חייקין)
- בנו, ר' שמואל בן ציון רבינוביץ (חייקין)
- בתו מרת מינקע, רעיית הרב אברהם ראם
לקריאה נוספת
- שניאור רבינוביץ, דורות של חסידים, עמוד 39