מר שושני: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(מויקי)
שורה 19: שורה 19:
החכם שושני השאיר אחריו קובץ מחברות, אך הם קשים לפיענוח עקב הקצרנות הרבה בה נכתבו הדברים.
החכם שושני השאיר אחריו קובץ מחברות, אך הם קשים לפיענוח עקב הקצרנות הרבה בה נכתבו הדברים.
==הקשר לחב"ד==
==הקשר לחב"ד==
בתקופת שהותו בצרפת שימש כמלמדו של [[אהרן מרדכי זילברשטרום]]. בנוסף באותה תקופה נפגש מספר פעמים עם [[הרבי]] בספרייתו של הרב [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|שניאור זלמן שניאורסון]] או ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] ומתדיינים ביניהם. הרבי גם היה משתתף בשיעור שהוא היה מוסר בבית הכנסת המקומי{{מקור}}.כשפגש הרב זילברשטרום את חכם שושני ב[[ארץ הקודש]] ושאלו על הרבי, הוא מיד השיב שהרבי בקיא היטב בבבלי ובירושלמי ובמדעים רבים.
בתקופת שהותו בצרפת שימש כמלמדו של [[אהרן מרדכי זילברשטרום]]. בנוסף באותה תקופה נפגש מספר פעמים עם [[הרבי]] בספרייתו של הרב [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|שניאור זלמן שניאורסון]] או ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] ומתדיינים ביניהם. הרבי גם היה משתתף בשיעור שהוא היה מוסר בבית הכנסת המקומי{{מקור}}.כשפגש הרב זילברשטרום את חכם שושני ב[[ארץ הקודש]] ושאלו על הרבי, הוא מיד השיב שהרבי בקיא היטב בבבלי ובירושלמי ובמדעים רבים. ישנם הטוענים כי הוא זה שהגה את רעיון [[הבן החמישי]], והוא העבירו לרבי שיפיץ אותו ברחבי העולם{{מקור}}.
 
חלק מהמחברות שעליהם רשם את חידושיו, הם מחברות שהונפקו על ידי ה[[מל"ח]].


הרב [[בנימין קליין]] יחד עם עוד מספר בחורים שהיו בשליחות ה[[מל"ח]] באורגוואי, נפגשו עם מר שושני בבית הכנסת, וכשאמרו לו שהם חסידי חב"ד, הוא שאל אותם "אתם מכירים את הרבי?", הם ענו בחיוב, אך הוא אמר: "אתם רואים אותו, אבל אינכם מכירים אותו". לאחר מכן ביקש מהם שהרבי ישלח לו [[ש"ס]] ו[[טלית]] גדולה. כשחזרו לניו יורק הם דיווחו על כך לרבי, והרבי הורה למלאות את בקשתו.
הרב [[בנימין קליין]] יחד עם עוד מספר בחורים שהיו בשליחות ה[[מל"ח]] באורגוואי, נפגשו עם מר שושני בבית הכנסת, וכשאמרו לו שהם חסידי חב"ד, הוא שאל אותם "אתם מכירים את הרבי?", הם ענו בחיוב, אך הוא אמר: "אתם רואים אותו, אבל אינכם מכירים אותו". לאחר מכן ביקש מהם שהרבי ישלח לו [[ש"ס]] ו[[טלית]] גדולה. כשחזרו לניו יורק הם דיווחו על כך לרבי, והרבי הורה למלאות את בקשתו.


ישנם הטוענים כי הוא זה שהגה את רעיון [[הבן החמישי]], והוא העבירו לרבי שיפיץ אותו ברחבי העולם{{מקור}}.
כשנכנס הרב [[יונה סלפושניק]] ששימש כשליח הרבי באורגוואי, ל[[יחידות]] אצל הרבי, התעניין אצלו הרבי על מר שושני, כשהשיב שהוא מתנהג מוזר עבר הרבי לנושא אחר{{הערה|[[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 1893, עמ' 93.}}.
 
 
על פי עדויות היה החכם שושני עוסק הרבה בקבלה. וכששאל אותו מישהו מדוע אינו מגדל זקן, השיב: "ע"פ האריז"ל בדר בחו"ל". שיש דיעה בקבלה שאומרת שזקן זה עניין קדוש ואין לגדלו בחו"ל. (אומרים שה[[מנחם עזריה מפאנו|רמ"ע מפאנו]] היה גם כן ללא זקן מאותה הסיבה בפועל בתמונה המפורסמת כיום הוא מגודל זקן). <br>
היו שראו אותו מתפלל מסידור עם כוונות האר"י ז"ל.<br>
לא היה מסכים לאף אחד לבשל לו אוכל והיה מכין לעצמו את האוכל.  
 
====לקריאה נוספת====
====לקריאה נוספת====
*ספר איש החינוך חלק א. פרק שני.
*משפחת זילברשטרום, '''איש החינוך''', חלק א', פרק שני.
*https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=5740
==קישוים חיצוניים==
 
*[https://col.org.il/news/134529 מי אתה מר שושני? גאון מסתורי שאיש לא ידע את שמו האמיתי] באתר {{חב"ד און ליין}}.
https://col.org.il/news/134529
{{הערות שוליים}}

גרסה מ־16:55, 13 ביוני 2022

ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.
מר שושני. בתקופת המלחמה.
הלל פרלמן בתור בחור.
מצבת החכם שושני.

מר שושני היה תלמיד חכם, בעל זיכרון צילומי ששמר על פרטיות בצורה קיצונית והסתיר עצמו, כך שרוב פרטיו האישיים שנויים במחלוקת ולוטים בערפל.

שמו

שמו של החכם שושני שנוי במחלוקת. הדיעה הרווחת היא ששמו הלל פרלמן והוא הוא תלמידו המיוחד של הראי"ה קוק אשר נעלמו עיקבותיו. וכן הוכח מאנשים שמר שושני שהה אצלם בביתם, וכמו כן פרצופיהם זהים ביותר. אך יש הסוברים ששמו הלל ליברמן או מרדכי רוזנבאום, שהוא תרגום של שושני מאידיש. לדעה נוספת שמו הוא מרדכי שושני.

תולדות חיים

על פי ההשערה. נולד בברסט (בריסק) שבבלארוס בשנת תרנ"ה, עם זאת יש המשערים שמוצאו מצפון אפריקה. בתקופה מסויימת בחייו שהה באוראן, ובמקומות אחרים במגרב, ולמד את תרבות המזרח, מנהגי היהודים במקום והשפה הערבית. שימ כמורה לאישים מפורסמים ביניהם אלי ויזל ופרופ' שלום רוזנברג.

בתקופת השואה נעצר על ידי איש גסטאפו, ובחקירתו הזדהה בתור גוי מתמטיקאי יליד אלזס (חבל ארץ בצרפת). איש הגסטאפו סירב להאמין לו שהוא מתמיטקאי ולעג לו על כך, אבל שושני הצליח להפגין את ידיעותיו המתמטיקאיות ובתמורת כך שוחרר. לדעה נוספת הוא נתפס ללא מסמכים, ועובדת היותו נימול הסגירה אותו כיהודי. הוא טען שהוא איש דת מוסלמי, ולשם בירור הובא למקום המופתי הראשי של צרפת כדי לברר את טענותיו, ושושני הצליח לשכנעו כי הוא מוסלמי.

לאחר שהצליח להימלט הגיע לצרפת עד שנת תשי"ב. לאחר מכן הגיע לארץ ישראל. בין השנים תשט"ו - ט"ז התגורר שוב בצרפת, ולאחר מכן עבר עד סוף ימיו להתגורר במונטוודאו שבאורגוואי שבדרום אמריקא.

הוא נפטר מהתקף לב ביום שבת קודש כ"ו בטבת תשכ"ח בדוראסנו שבאורגוואי. בכיסו נמצא פתק ובו מספר פלאפון בשוויץ של אדם שהכיר. אך כשהתקשרו למספר התברר שאותו אדם נפטר 24 שעות קודם לכן, ובכך נותרה אישיותו עלומה בחייו ובמותו. על מצבתו נכתב: "הרב והחכם שושני ז"ל. לידתו וחייו סתומים כחידה".

החכם שושני השאיר אחריו קובץ מחברות, אך הם קשים לפיענוח עקב הקצרנות הרבה בה נכתבו הדברים.

הקשר לחב"ד

בתקופת שהותו בצרפת שימש כמלמדו של אהרן מרדכי זילברשטרום. בנוסף באותה תקופה נפגש מספר פעמים עם הרבי בספרייתו של הרב שניאור זלמן שניאורסון או בבית הכנסת ומתדיינים ביניהם. הרבי גם היה משתתף בשיעור שהוא היה מוסר בבית הכנסת המקומי[דרוש מקור].כשפגש הרב זילברשטרום את חכם שושני בארץ הקודש ושאלו על הרבי, הוא מיד השיב שהרבי בקיא היטב בבבלי ובירושלמי ובמדעים רבים. ישנם הטוענים כי הוא זה שהגה את רעיון הבן החמישי, והוא העבירו לרבי שיפיץ אותו ברחבי העולם[דרוש מקור].

חלק מהמחברות שעליהם רשם את חידושיו, הם מחברות שהונפקו על ידי המל"ח.

הרב בנימין קליין יחד עם עוד מספר בחורים שהיו בשליחות המל"ח באורגוואי, נפגשו עם מר שושני בבית הכנסת, וכשאמרו לו שהם חסידי חב"ד, הוא שאל אותם "אתם מכירים את הרבי?", הם ענו בחיוב, אך הוא אמר: "אתם רואים אותו, אבל אינכם מכירים אותו". לאחר מכן ביקש מהם שהרבי ישלח לו ש"ס וטלית גדולה. כשחזרו לניו יורק הם דיווחו על כך לרבי, והרבי הורה למלאות את בקשתו.

כשנכנס הרב יונה סלפושניק ששימש כשליח הרבי באורגוואי, ליחידות אצל הרבי, התעניין אצלו הרבי על מר שושני, כשהשיב שהוא מתנהג מוזר עבר הרבי לנושא אחר[1].

לקריאה נוספת

  • משפחת זילברשטרום, איש החינוך, חלק א', פרק שני.

קישוים חיצוניים

הערות שוליים

  1. שבועון כפר חב"ד, גיליון 1893, עמ' 93.