מחזיקי הדת: הבדלים בין גרסאות בדף
(←קישורים חיצוניים: הקישור מדבר על מחז"ה בגליציא, שהוא ארגון אחר) |
(←פתיח: דיוק. מדובר בארגונים שונים) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''תנועת מחזיקי הדת''' הוא ארגון שנוסד במטרה לחזק ולשמר את ה[[יהדות]] ב[[רוסיה]]. הארגון נוסד בהשראת ארגון בשם זהה ב[[גליציה]]. | |||
'''תנועת מחזיקי הדת''' הוא ארגון שנוסד במטרה לחזק ולשמר את ה[[יהדות]] ב[[רוסיה]] | |||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
הארגון נוסד בשנת [[תרל"ט]] כתגובה לארגון "שומר ישראל" שנוסד במשך שנים לפני כן שהיה בעל מאפיינים [[משכיל]]ים, ובין השאר דגל בשילוב היהודים בחברה. מי שעמד מאחורי ייסוד התנועה היה ה[[אדמו"ר]] מ[[בעלז]] רבי יהושע רוקח. לנשיא התנועה נבחר רבי [[שמעון סופר]]. מבין פעולות הארגון היה ייסוד העיתון "מחזיקי הדת" (ששונה לאחר מכן ל"קול מחזיקי הדת") שסיקר את הקהילה החרדית ב[[אירופה]]. לאחר פטירת רבי שמעון סופר בשנת [[תרמ"ג]] מונה אחיינו רבי יצחק לייב סופר לנישא התנועה, ובשנת [[תרס"ז]] לאחר שגם הוא נפטר החליף אותו בתפקיד בנו רבי אברהם חיים דוד סופר. | הארגון נוסד בשנת [[תרל"ט]] כתגובה לארגון "שומר ישראל" שנוסד במשך שנים לפני כן שהיה בעל מאפיינים [[משכיל]]ים, ובין השאר דגל בשילוב היהודים בחברה. מי שעמד מאחורי ייסוד התנועה היה ה[[אדמו"ר]] מ[[בעלז]] רבי יהושע רוקח. לנשיא התנועה נבחר רבי [[שמעון סופר]]. מבין פעולות הארגון היה ייסוד העיתון "מחזיקי הדת" (ששונה לאחר מכן ל"קול מחזיקי הדת") שסיקר את הקהילה החרדית ב[[אירופה]]. לאחר פטירת רבי שמעון סופר בשנת [[תרמ"ג]] מונה אחיינו רבי יצחק לייב סופר לנישא התנועה, ובשנת [[תרס"ז]] לאחר שגם הוא נפטר החליף אותו בתפקיד בנו רבי אברהם חיים דוד סופר. |
גרסה מ־21:48, 31 במאי 2022
תנועת מחזיקי הדת הוא ארגון שנוסד במטרה לחזק ולשמר את היהדות ברוסיה. הארגון נוסד בהשראת ארגון בשם זהה בגליציה.
היסטוריה
הארגון נוסד בשנת תרל"ט כתגובה לארגון "שומר ישראל" שנוסד במשך שנים לפני כן שהיה בעל מאפיינים משכילים, ובין השאר דגל בשילוב היהודים בחברה. מי שעמד מאחורי ייסוד התנועה היה האדמו"ר מבעלז רבי יהושע רוקח. לנשיא התנועה נבחר רבי שמעון סופר. מבין פעולות הארגון היה ייסוד העיתון "מחזיקי הדת" (ששונה לאחר מכן ל"קול מחזיקי הדת") שסיקר את הקהילה החרדית באירופה. לאחר פטירת רבי שמעון סופר בשנת תרמ"ג מונה אחיינו רבי יצחק לייב סופר לנישא התנועה, ובשנת תרס"ז לאחר שגם הוא נפטר החליף אותו בתפקיד בנו רבי אברהם חיים דוד סופר.
עם זאת, לאחר פטירת רבי שמעון סופר ירד קרנו של הארגון ופעילותו החלה להתדרדר עד שהופסק כליל במלחמת עולם הראשונה. עוד לפני סגירת הארגון, ניסו ר' יעקב ליפשיץ ור' זלמן לנדא להקים את ארגון מחדש, והקימו בקובנה לשכה שפעלה בשם "מחזיקי הדת". אחת מפעולות הלשכה היה המאבק נגד הציונות. בשנת תרנ"ט הגיע נציג הלשכה אליעזר משה מאדייעווסקי אל אדמו"ר הרש"ב ושכנעו להצטרף למאבק נגד הציונות[1]. אדמו"ר הרש"ב הסכים לכך ואף כתב מאמר נגד הציונות שפורסם בספר אור לישרים שיצא על ידי הלשכה. אדמו"ר הרש"ב במכתב לגביר ישעיה ברלין כתב:"ראוים המה הלשכה דקאוונא לתמוך בידם, כי מתעסקים המה בחריצות ובטוב"[2].
בשנת תר"ס החליט האדמו"ר מחסידות סלונים רבי שמואל וינברג לנסות לחדש את הארגון, והוא פנה לאדמו"ר הרש"ב שיעזור לו בהקמת הארגון.
אדמו"ר הרש"ב כתב מכתב ארוך, שנשלח לכלל ציבור יראי ה' באזור רוסיה, ובו קריאה נרגשת להקמת הארגון מחדש. נרשמו תגובות נלהבות רבות לקריאה זו, ביניהם מכתבים רבים שנאספו על-ידי אדמו"ר הריי"צ[3].
קישורים חיצוניים
- שלום דובער לוין, "חברת מחזיקי הדת", בתוך "חיזוק היהדות ברוסיה", דור חמישי - אדמו"ר הרש"ב, תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, באתר באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש .
הערות שוליים
- ↑ בן ציון דינור, בעולם ששקע, עמ' 86-87.
- ↑ אגרות קודש, חלק ג, אגרת תשפט.
- ↑ הקדמה לקונטרס ומעין.