בית העלמין אחיעזר: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
במשך השנים, החלו להשתמש בהדרגה בבית העלמין גם עבור נפטרים משאר תשעת יישובי המועצה: אחיעזר, גנות, זיתן, חמ"ד, יגל, [[כפר חב"ד]], משמר השבעה, ניר צבי וצפריה. | במשך השנים, החלו להשתמש בהדרגה בבית העלמין גם עבור נפטרים משאר תשעת יישובי המועצה: אחיעזר, גנות, זיתן, חמ"ד, יגל, [[כפר חב"ד]], משמר השבעה, ניר צבי וצפריה. | ||
אף שהיישוב [[כפר חב"ד]] הוא הגדול מבין היישובים, במשך שנים רבות תושבי כפר חב"ד לא השתמשו בבית עלמין זה. הקבורה החב"דית הראשונה בבית העלמין הייתה כאשר אשת ר' [[שלמה מיידנצ'יק]], מרת רוזה מיידנצ'יק נפטרה ([[ו' טבת]] [[תשס"ב]]) בערב שבת אחר חצות, ובעקבות כניסת השבת המוקדמת ובגלל שלא היו מספיקים לקבור אותה בהר הזיתים הורה הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] לטמון אותה בבית | אף שהיישוב [[כפר חב"ד]] הוא הגדול מבין היישובים, במשך שנים רבות תושבי כפר חב"ד לא השתמשו בבית עלמין זה. הקבורה החב"דית הראשונה בבית העלמין הייתה כאשר אשת ר' [[שלמה מיידנצ'יק]], מרת רוזה מיידנצ'יק נפטרה ([[ו' טבת]] [[תשס"ב]]) בערב שבת אחר חצות, ובעקבות כניסת השבת המוקדמת ובגלל שלא היו מספיקים לקבור אותה בהר הזיתים הורה הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] לטמון אותה בבית העלמין באחיעזר. | ||
לאחר | לאחר כשנה וחצי בשנת [[תשס"ד]] נפטר בעלה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ונטמן אף הוא בבית העלמין באחיעזר בסמוך לקבר רעייתו, ומאז החלו גם תושבי כפר חב"ד וחסידים ידועים נוספים{{הערה|כדוגמת הרב [[מאיר פרידמן]] מזכירו של הרב מיידנצ'יק שנקבר בסמוך אליו.}} לקבור את יקיריהם בבית העלמין באחיעזר. | ||
כיום משמש בית העלמין אף עבור חסידי חב"ד שאינם מתגוררים בכפר חב"ד, דוגמת הרב [[זמרוני זליג ציק]] | כיום משמש בית העלמין אף עבור חסידי חב"ד שאינם מתגוררים בכפר חב"ד, דוגמת הרב [[זמרוני זליג ציק]] והרב [[זושא פויזנר]]. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
גרסה מ־21:17, 16 בינואר 2022
בית העלמין אחיעזר הינו בית העלמין של המועצה האיזורית שדות דן[1]. בית העלמין נוסד בסביבות שנת תשט"ו, ונכון לשנת תשפ"ב קבורים בו קרוב ל-1000 נפטרים, ביניהם חסידי חב"ד רבים ומשפיעים.
היסטוריה
המועצה האזורית עמק לוד הוקמה בשנת תשי"ב ואיגדה בתוכה 10 ישובים[2].
בשנת תשט"ו נקברו לראשונה בתחומי המועצה גופות של ילדים שנפטרו כתוצאה מהמצב של שנות הצנע, בסמוך למושב אחיעזר. בתקופה הראשונה הקבורה נעשתה באופן לא מוסדר, ורק כעבור מספר שנים הוסדרה הקבורה במקום, וגם אז, שירת בית העלמין בעיקר את תושבי המושב אחיעזר.
בית העלמין הוקם בפאתיו הצפוניים של המושב אחיעזר, לא הרחק מנמל התעופה לוד, בצמוד לשדות חקלאיים. במשך הזמן הוקמה סביב בית העלמין חומה וגדר, כאשר שער הכניסה המרכזי נקבע בצדו המזרחי.
במשך השנים, החלו להשתמש בהדרגה בבית העלמין גם עבור נפטרים משאר תשעת יישובי המועצה: אחיעזר, גנות, זיתן, חמ"ד, יגל, כפר חב"ד, משמר השבעה, ניר צבי וצפריה.
אף שהיישוב כפר חב"ד הוא הגדול מבין היישובים, במשך שנים רבות תושבי כפר חב"ד לא השתמשו בבית עלמין זה. הקבורה החב"דית הראשונה בבית העלמין הייתה כאשר אשת ר' שלמה מיידנצ'יק, מרת רוזה מיידנצ'יק נפטרה (ו' טבת תשס"ב) בערב שבת אחר חצות, ובעקבות כניסת השבת המוקדמת ובגלל שלא היו מספיקים לקבור אותה בהר הזיתים הורה הרב מרדכי שמואל אשכנזי לטמון אותה בבית העלמין באחיעזר.
לאחר כשנה וחצי בשנת תשס"ד נפטר בעלה הרב שלמה מיידנצ'יק ונטמן אף הוא בבית העלמין באחיעזר בסמוך לקבר רעייתו, ומאז החלו גם תושבי כפר חב"ד וחסידים ידועים נוספים[3] לקבור את יקיריהם בבית העלמין באחיעזר.
כיום משמש בית העלמין אף עבור חסידי חב"ד שאינם מתגוררים בכפר חב"ד, דוגמת הרב זמרוני זליג ציק והרב זושא פויזנר.
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ נקראה עד לשנת תש"פ בשם 'מועצה איזורית עמק לוד'.
- ↑ מאוחר יותר נותרו בה רק 9 יישובים עם פירוקו של מושב תוחלת.
- ↑ כדוגמת הרב מאיר פרידמן מזכירו של הרב מיידנצ'יק שנקבר בסמוך אליו.