יראת העונש: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת ציטוט צף) |
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אהבה ויראה}} | |||
{{ציטוט צף|צריך האדם לעורר בעצמו לפעמים יראת העונש כשרואה שיצרו מתגבר עליו ח"ו לעשות איסור.. דכאו"א מישראל מאמין ביסורי גהינם .. ועי"ז יהי' ניצול מהחטא|[[אדמו"ר הרש"ב]], מאמר ד"ה שובה ישראל תרנ"ט}} | {{ציטוט צף|צריך האדם לעורר בעצמו לפעמים יראת העונש כשרואה שיצרו מתגבר עליו ח"ו לעשות איסור.. דכאו"א מישראל מאמין ביסורי גהינם .. ועי"ז יהי' ניצול מהחטא|[[אדמו"ר הרש"ב]], מאמר ד"ה שובה ישראל תרנ"ט}} | ||
גרסה מ־01:14, 9 בינואר 2022
| אהבה ויראה | |
|---|---|
| בחינות באהבה | |
| |
| בחינות ביראה | |
| יראה • יראת העונש • יראה עילאה • יראה תתאה |
| " | צריך האדם לעורר בעצמו לפעמים יראת העונש כשרואה שיצרו מתגבר עליו ח"ו לעשות איסור.. דכאו"א מישראל מאמין ביסורי גהינם .. ועי"ז יהי' ניצול מהחטא | " |
– אדמו"ר הרש"ב, מאמר ד"ה שובה ישראל תרנ"ט | ||
יראת העונש היא הדרגה הבסיסית והנמוכה ביותר של יראת שמים, שיהודי נזהר שלא לעבור על רצון ה' מחמת יראתו מהעונשים הנזכרים בתורה על החטאים אם לגוף או לנפש. מאידך, מקיים תורה ומצוות בשביל לקבל את השכר הגשמי והרוחני המובטח בתורה - "על מנת לקבל פרס".
בתורת החסידות מבואר שיראת העונש אינה עבודה תמה, שהרי האדם נזהר מחטא מתוך דאגה לעצמו. ובכל זאת התורה מזהירה על העונש הצפוי לחוטא, כדי שיראת העונש תצילנו מהחטא. אמנם היראה הבאה מפנייה אישית אינה שלמה, אבל החטא גרוע ממנה.
סוגי היראה הרצויים והנעלים יותר מיראת העונש הם "יראה תתאה" יראת חטא, או יראת בושת ויראת הרוממות - "יראה עילאה".
אודותיה
בעניין יראת העונש והעבודה "על מנת לקבל פרס" כתב הרמב"ם בהלכות תשובה[1]:
אל יאמר אדם הריני עושה מצות התורה ועוסק בחכמתה כדי שאקבל כל הברכות הכתובות בה או כדי שאזכה לחיי העולם הבא. ואפרוש מן העבירות שהזהירה תורה מהן כדי שאנצל מן הקללות הכתובות בתורה או כדי שלא אכרת מחיי העולם הבא. אין ראוי לעבוד את ה' על הדרך הזה. שהעובד על דרך זה הוא עובד מיראה ואינה מעלת הנביאים ולא מעלת החכמים. ואין עובדים ה' על דרך זה אלא עמי הארץ והנשים והקטנים שמחנכין אותן לעבוד מיראה עד שתרבה דעתן ויעבדו מאהבה.
בתורת החסידות
הבעל שם טוב הסביר שהציווי של יראת ה' בתורה, אינו על יראת העונש, שכן על יראת העונש אין צורך לצוות[2]. אלא הציווי הוא על יראה נעלית יותר והוא 'יראת בושת'. שהאדם מפחד לעבור עברה שכן הוא מתבייש מגדולת הבורא, בדוגמת אדם שמתבטל לפני אדם גדול.
אדמו"ר הצמח צדק הסביר בחסרונה של יראת העונש שיותר ממה שירא מהעונש של החטא ראוי לירא מן החטא עצמו שהרי העונש הוא רפואה על החטא ואיך שייך לומר שיהיה מתיירא מן הרפואה ולא מן המחלה עצמו, ולכן יראת עונש הוא מדריגה קטנה שזהו כמו אדם שמתיירא מן הרפואה ואינו מתיירא מן החולי עצמו, שזהו דעת קלה, אלא העיקר שצריך להיות יראת חטא להתיירא מן החטא עצמו שהוא רע ומר יותר לאין קץ מן העונש[3].
אדמו"ר הרש"ב בהמשך רנ"ט[4] עוסק גם במעלת ההתבוננות ביראת העונש (כולל העונש דגיהנום) ומבאר שיראת העונש היא מהטוב שבקליפת נוגה, וב"סור מרע" צריך האדם לעורר בעצמו לפעמים יראת העונש כשרואה שיצרו מתגבר עליו ח"ו לעשות איסור ואפילו איסור קל של דברי סופרים. ומביא על כך את הפתגם שמובא בגמרא[5] "מיניה וביה אבא ליזיל ביה נרגא" ["ממנו ובו של היער יבוא בו הגרזן"], שכדי להתגבר על הרע שמצד הסטרא אחרא והקליפה צריך להשתמש לפעמים ביראת העונש שהיא מהקליפת נגה ולהשמר מן החטא.
קישורים חיצוניים
- יראת ה' היא אוצרו באתר
- מן המעיין - יראת שמים שיחת השבוע גיליון 1704
הערות שוליים
- ↑ פרק י, א.
- ↑ כתר שם טוב חלק שני תיג.
- ↑ אור התורה במדבר כרך ב עמ' תקעד.
- ↑ מאמר ד"ה שובה ישראל תרנ"ט.
- ↑ סנהדרין לט, ב.