השכמת הבוקר: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "“" ב־""") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
סדר היום מתחיל ב"מודה אני" ואת זה אומרים קודם נטילת ידים, אפילו בידים טמאות, כיון שכל הטומאות בעולם אינן מטמאות את ה"מודה אני" של יהודי. הוא יכול להיות חסר בזה או בזה, אבל ה"מודה אני" נשאר שלם.{{הערה|1=[[היום יום]] י"א שבט.}} | סדר היום מתחיל ב"מודה אני" ואת זה אומרים קודם נטילת ידים, אפילו בידים טמאות, כיון שכל הטומאות בעולם אינן מטמאות את ה"מודה אני" של יהודי. הוא יכול להיות חסר בזה או בזה, אבל ה"מודה אני" נשאר שלם.{{הערה|1=[[היום יום]] י"א שבט.}} | ||
יש מהחסידים בדור השביעי הנוהגים להכריז את הכרזת הקודש ''יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד'' מיד בקומם משנתם, זאת ע"פ שיחת ה[[דבר מלכות]] משבת תולדות (שיחה ב) [[תשנ"ב]] שם [[הרבי]] שליט"א מלך המשיח מדבר על התעוררות עצם מציאותו של משיח מיד בקומו משנתו המתבטאת בהכרזה ''יחי אדוני המלך דוד לעולם''. | |||
== נטילת ידים שחרית == | == נטילת ידים שחרית == | ||
גרסה מ־22:39, 20 בדצמבר 2021
השכמת הבוקר היא חלק חשוב בחייו של יהודי, מכיון היא "ראשית היום" ואחריה נמשכים כל מעשי היום.
אמירת מודה אני
טוב להרגיל עצמו לומר מיד שניעור נוסח זה: מודה אני וכו'.
כשאומרים מודה אני צריכים להניח יד אל יד ולהרכין את הראש.
סדר היום מתחיל ב"מודה אני" ואת זה אומרים קודם נטילת ידים, אפילו בידים טמאות, כיון שכל הטומאות בעולם אינן מטמאות את ה"מודה אני" של יהודי. הוא יכול להיות חסר בזה או בזה, אבל ה"מודה אני" נשאר שלם.[1]
יש מהחסידים בדור השביעי הנוהגים להכריז את הכרזת הקודש יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד מיד בקומם משנתם, זאת ע"פ שיחת הדבר מלכות משבת תולדות (שיחה ב) תשנ"ב שם הרבי שליט"א מלך המשיח מדבר על התעוררות עצם מציאותו של משיח מיד בקומו משנתו המתבטאת בהכרזה יחי אדוני המלך דוד לעולם.
נטילת ידים שחרית
אין להזכיר את השם ולא ללמוד וכן שלא ליגע במלבושיו, וכן שלא לילך ד' אמות בעוד שרוח הטומאה שורה על הידים, קודם נטילת ידים של שחרית.
נטילת ידים צריך להיזהר אפילו לעכב, שיהיו מים הכשרים לנטילת ידים לסעודה. ושיבואו על ידיו מכל כלי ומכח אדם, וצריך ליטול כל פרק כל היד עד חבורו לקנה הזרוע.
אדמו"ר הרש"ב אמר: קודם רחיצת הפה שחרית אין לברך ברכות השחר, מלבד בימי התענית.