ישראל אשר ליבא: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת ערך) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''ישראל אשר ליבא''', מחשובי חסידי חב"ד בירושלים. היה חבר הנהלת [[כולל חב"ד ירושלים]]. | הרב '''ישראל אשר ליבא'''{{הערה|מאויית גם 'ליבוי'. בכתבי רבותינו נשיאינו מכונה בראשי תיבות בשם 'הריא"ל' או 'הרי"א ליבא'.}}, מחשובי חסידי חב"ד בירושלים. היה חבר הנהלת [[כולל חב"ד ירושלים]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד למשפחה המתייחסת על צאצאי אדמו"ר הזקן{{הערה|'מנחם ירושלים' עמוד 166.}}. | |||
לפני עלייתו לארץ הקודש, התגורר במשך תקופה בדנייפרפרוטובסק. | לפני עלייתו לארץ הקודש, התגורר במשך תקופה בדנייפרפרוטובסק. | ||
בשנת [[תרפ"ה]] עלה לארץ הקודש והתיישב ב[[ירושלים]]. | |||
ניהל את 'בית יתומות עזרה' יחד עם ר' אברהם שיינד. | ניהל את 'בית יתומות עזרה' יחד עם ר' אברהם שיינד. | ||
גרסה מ־20:02, 6 בדצמבר 2021
הרב ישראל אשר ליבא[1], מחשובי חסידי חב"ד בירושלים. היה חבר הנהלת כולל חב"ד ירושלים.
תולדות חיים
נולד למשפחה המתייחסת על צאצאי אדמו"ר הזקן[2].
לפני עלייתו לארץ הקודש, התגורר במשך תקופה בדנייפרפרוטובסק.
בשנת תרפ"ה עלה לארץ הקודש והתיישב בירושלים.
ניהל את 'בית יתומות עזרה' יחד עם ר' אברהם שיינד.
בעת ביקור אדמו"ר הריי"צ בארץ הקודש בשנת תרפ"ט הוציאו גורמים קנאיים שונים פשקווילים נגד הפגישה של אדמו"ר הריי"צ והרב אברהם יצחק קוק, ובמענה לכך הוציא 'כולל חב"ד מחאה חתומה על ידי ראשי הכולל וביניהם הרב ליבא[3].
דמותו היתה חשובה עד כדי כך שעל אף שנמנה על חסידי חב"ד, הרבי בא לבקרו בביתו[4].
היה בעל קשרי משפחה עם משפחת בית הרב[5], ובמכתבים אליו מוסיך לו אדמו"ר הריי"צ תוארים יוצאי דופן: "מחותני, ידידי עוז הנכבד והכי נעלה, בעל מידות תרומיות, עוסק בצרכי ציבור באמונת אומן, וותיק וחסיד, איש ירא אלוקים, מורנו ורבינו הרב ישראל אשר שי'".
פעל להשגת אשרות לרבי לוי יצחק ורעייתו הרבנית חנה ואכן המאמצים נשאו פרי ובי"ב תמוז תר"צ נמסרה לידיו האשרה עבורם, אך מסיבה שאינה ידועה האישור לא מומש[6].
נפטר בי"ז טבת בשנת תרצ"ח ומנוחתו כבוד בחלקת חב"ד בבית העלמין הר הזיתים.
כחודש לאחר פטירתו שיגר אדמו"ר הריי"צ מכתב לרבנות הראשית ולכל המוסדות הרישמיים בארץ ישראל שכל הפעולות שנעשו על ידי כולל חב"ד מאז פטירתו של הרב ליבא אינן תקיפות, וכל הסמכויות שהיו לרב ליבא מועברות לרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב אותו הוא ממנה כבא כוחו[7].
הערות שוליים
- ↑ מאויית גם 'ליבוי'. בכתבי רבותינו נשיאינו מכונה בראשי תיבות בשם 'הריא"ל' או 'הרי"א ליבא'.
- ↑ 'מנחם ירושלים' עמוד 166.
- ↑ "קנאי ירושלים" נגד הרבי הריי"צ ● היו ימים.
- ↑ ספר השיחות תרפ"ח-תרצ"א, עמוד 28.
- ↑ התחתן בזיווג שני עם מרת שרה ליבא בת פרלהדבורה (זלמנזון) אחותו של הרב אברהם שניאורסון, חמיו של אדמו"ר הריי"צ.
- ↑ תולדות לוי יצחק, מהדורה חדשה חלק א' פרק שביעי עמוד 227.
- ↑ [il.bidspirit.com/ui/lotPage/source/catalog/auction/19118/lot/161030/%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91-%D7%9E%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95-%D7%A8-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99-%D7%A5-%D7%A4%D7%A8%D7%9B%D7%98%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%A3?lang=he תצלום המכתב באתר בית המכירות בידספירט, ט"ז שבט תרצ"ח]. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ד', אגרת תתפקד.