אליהו מאיר אליטוב: הבדלים בין גרסאות בדף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב אליהו מאיר אליטוב הוא עורך סדרת '''פרדס המלך''' על הרמב" | הרב אליהו מאיר אליטוב הוא עורך סדרת '''פרדס המלך''' על הרמב"ם, מחבר ספרים בתורת הרבי ומשפיע בישיבת חב"ד ביתר עילית. | ||
==קורות חיים== | ==קורות חיים== | ||
גרסה מ־10:52, 10 בנובמבר 2021
הרב אליהו מאיר אליטוב הוא עורך סדרת פרדס המלך על הרמב"ם, מחבר ספרים בתורת הרבי ומשפיע בישיבת חב"ד ביתר עילית.
קורות חיים
נולד בירושלים לאביו הרב יעקב אליטוב רבה של קונגו. התקרב לחב"ד על ידי דודו הרב שמעון גד אליטוב. לאחר שלמד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בלוד ובכפר חב"ד, למד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב770 בשנת תשמ"ז.
לאחר חתונתו התגורר בירושלים ולאחר מכן היה מראשי המתיישבים בביתר עילית וחבר העירייה הראשון מטעם חב"ד בעיר.
בשנת תש"ס הצטרף לצוות ישיבת תומכי תמימים ביתר עילית.
ספריו
במשך השנים החל לערוך ספרים בתורת הרבי. בין ספריו:
- דעתן עלך על הדרנים של הרבי על הש"ס.
- משנתו של הרבי מליובאוויטש
- חידושים על מסכת בבא קמא על פי יסוד הרבי.
פרדס המלך
בשנת תשע"ו החל הרב אליטוב לכתוב את ביאורי הרבי על הרמב"ם בתוך ה"דבר מלכות" תחת הכותרת – "נקודות משיחות קודש", ומאז התפרסמו במסגרת זו למעלה מ500 שיחות וביאורים בחוברות השונות.
בשנת תשע"ט החל להוציא את הביאורים בסדרת ספרים מפוארת המשלבת את הרמב"ם ומפרשיו עם ביאורי הרבי. בג' תמוז תשפ"א השלים את הסדרה בת שמונת הספרים.
אהבתו הגדולה לתורתו של הרבי ניבטת מתוך כל שורה בספריו, כשהוא מצייר ביד אמן את מאפייניה הייחודים של משנתו. בהקדמה לאחר מספריו הוא כותב בין היתר כך:
"תורתו של הרבי היא דבר שקשה למצוא לה אח ומשל בכל קריית הספר של עמנו מפרי רוחו של איש אחד, לא בהיקפה העצום ומבנה המיוחד, לא בעמקנותה וחריפותה, לא בגאונות העצומה העולה ממנה הגובלת לא פעם ברוח הקדש של ממש, ולא בחן ההסברה הנסוך על כל פרקיה.
ספרים רבים נכתבו על המופתים שהתגלגלו מתחת לשולחנו של הרבי, אך חובה עלינו לזכור שהמופת הגדול מכולם התרחש דבר יום ביומו מעל לשולחנו דווקא, ובין כתליו של חדרו הקטן והצנוע התרחש לעמנו הנס הגדול באמת – נס יצירתו התורנית חסרת התקדים של הרבי, כל אחת משיחותיו היא נס של ראיה רוחנית ופלא של למדנות גאונית, וכולן יחד הן עדות נחרצת למושג הידוע: שכינה מדברת מתוך גרונו".